בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

וילה בג'ונגל

שפץ ביתך בעיר - והרחק אותו מהציבור

הבניין ברחוב ביאליק 9 בת"א שנבנה בשנות ה-20 עמד מוזנח במשך שנים, והשבוע נולד מחדש כווילה פרטית. הוא מצטרף למגמה מתרחבת בעשור האחרון

86תגובות

צרור של שומים נתלה השבוע על דלת הכניסה לבית המגורים ברחוב ביאליק 9 בתל אביב, למזל טוב עבור בעליו החדשים. הבניין עבר בשנה האחרונה שיפוץ מקיף, שכלל שימור של מרכיביו ההיסטוריים ותוספת של שלוש קומות תת קרקעיות. הוא מבריק ומלוטש, כאילו כרגע הוסרו ממנו הניילונים.

החזיתות נצבעו, החלונות הוחלפו והטיח תוקן - אבל השינוי העיקרי חל באופיו של הבית, שנהפך מבניין דירות תל אביבי לבית פרטי שעתיד לשמש את משפחת גרטלר הבריטית, שחולשת על אמפריה מלונאית קטנה בישראל. בכך מצטרף ביאליק 9 לבניינים היסטוריים בולטים אחרים בעיר שהוסבו בעשור האחרון מבתי דירות לבתים פרטיים - טאונהאוס, כפי שהם מכונים בז'רגון הנדלנ"י - לשימושם של בעלי ממון.

הדוגמה הבולטת ביותר היא בית הפגודה בכיכר המלך אלברט במפגש הרחובות נחמני ומונטפיורי. אחרי שנים ארוכות של הזנחה, בסוף שנות ה-90 רכש את הבית המיליארדר היהודי-שוודי רוברט וייל תמורת כ-5.5 מיליון דולר, שיפץ אותו ברוחב יד והפכו לאחד הבניינים המושכים ביותר בעיר. לא הרחק משם, בפינת הרחובות נחמני וגולדברג, בית החרושת לודז'יה הנטוש נרכש בידי איש העסקים והפילנתרופ רוני דואק. גם הוא עתיד לעבור שיפוץ מקיף. מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט, רכש את בית שלוש ההיסטורי בנוה צדק; עורך דין דן להט, בנו של ראש העירייה המיתולוגי של תל אביב שלמה להט (צ'יץ), מתגורר בשלוש קומותיה של וילה עירונית ברחוב קרל נטר.

למגמה הזאת יש שני פנים: מצד אחד היא מבטאת את ההצלחה של תוכנית השימור של עיריית תל אביב, את תהליך ההתחדשות העירונית שהיא מחוללת ואת הנכונות של הבעלים להשקיע ממון רב בשיפוץ ובשימור איכותי של הבניינים. מצד שני, אייקונים אדריכליים בולטים של תל אביב הופכים לרכוש פרטי - וברוב המכריע של המקרים נסגרים לחלוטין בפני הציבור.

אלון רון

מעדיפים בתים יפים וסגורים על הזנחה? דברו על זה בפייסבוק

ביאליק 9 נבנה ב-1928 באחד מרגעי השיא של הסגנון האקלקטי בארץ-ישראל - שדגל בשילוב של מסורות בנייה מערביות עם סגנונות קישוטיים שונים. האדריכל פנחס פיליפ היט (1888-1949) תיכנן בית דירות עירוני מפואר, שכלל מרפסות פריסאיות לצד חדר מדרגות בסגנון אר דקו. במיוחד בולט הגגון המהודר שניצב על שני עמודים מעל מדרגות הכניסה ונראה כמו מקדש קטן. למרכיב זה אין תקדים באדריכלות התל אביבית.

שנים שימש ביאליק 9 כבית דירות. אך בהעדר תחזוקה נאותה מצבו הידרדר. משפחת גרטלר רכשה את הבניין כולו ושכרה את שירותי האדריכלים גידי וטל בר אוריין (בר אוריין אדריכלים) להכין עבורו תוכנית שימור ושיפוץ. בר אוריין מספר כי במסגרת השיפוץ הוסב בניין הדירות לצרכיה של המשפחה: בקומת הקרקע נבנו הסלון, המטבח ואזורים ציבוריים, הקומה הראשונה חולקה לדירות עבור הילדים, והקומה השניה הוסבה לדירת הורים. כל אחת מהדירות האלה מאובזרת בשירותים ובמטבח ויכולה לתפקד כיחידה עצמאית.

אלון רון

במהלך השיפוץ נתלה הבית על כלונסאות ומתחתיו נחפרו חניון תת קרקעי ואולם גדול לאוסף האמנות של המשפחה. בקומת הגג הוקמה פרגולה פתוחה שתשמש מעין סלון קיץ. סך כל השטחים בבניין כ-1,100 מ"ר, בערך פי שישה מדירה ישראלית ממוצעת, 172 מ"ר לפי נתוני הלמ"ס, ופי 14 מגודלה של דירה תל אביבית ממוצעת (79 מ"ר).

"בשיפוץ עשינו מאמץ לשמור כמה שיותר מהמרכיבים המקוריים של הבית", מספר בר אוריין. "שמרנו למשל על המצרפות המצוירות ואיפה שהן היו חסרות יצקנו בטון בצבע שחור. זה יצא שילוב מעניין בין ישן לחדש. היה לנו חשוב לא להפוך את הבניין לדיסנילנד ולכן בחרנו בצבעים רגועים עבור החזיתות. האתגר הגדול היה מבחינת עיצוב הפנים - איך לתת תחושה של בית פרטי למרות חדר המדרגות שמאפיין בנייני דירות". האדריכל המשיך את הריצוף מחדר המדרגות פנימה אל חדרי המגורים בניסיון ליצור חלל אחד.

לדבריו, הדיירים החדשים לא מוטרדים מהקרבה לרחוב אלנבי הסואן ולא ממצב התחזוקה הירוד של הבתים השכנים. "באירופה מוצאים הרבה בתים כאלה שיושבים על הרחוב והם פשוט התאהבו בבניין וברחוב. כשפותחים את החלונות רואים את הדודי שמש ואת האנטנות והטיח המתפרק. הם אוהבים את זה ואומרים - זאת תל אביב".

השיפוץ של ביאליק 9 משתלב בהתחדשות של הרחוב כולו בשלוש השנים האחרונות. עיריית תל אביב השקיעה משאבים גדולים בשיפוץ התשתיות, הטמנת כבלי חשמל באדמה, בריצוף דקורטיבי לכל אורך הרחוב ובשיפוץ הכיכר. לפני כשנתיים נחנך "בית העיר" - מוזיאון ומוסד תרבות עירוני ששוכן בבניין העיריה הישן בכיכר ביאליק. מוזיאון ראובן רובין הסמוך צפוי להתרחב לאגף חדש, ובקצה הרחוב, בבניין ששייך לרון לאודר, נפתחה גלריה קטנה לסגנון הבאוהאוס. למרתון השיפוצים הזה יש משמעות נדלנ"ית ברורה: על פי הערכה של כמה מתווכים המחירים ברחוב גבוהים בעשרה אחוזים ויותר מהרחובות הסובבים.

האם רחוב ביאליק יהפוך לרחוב לעשירים בלבד, והאם בנייני דירות נוספים באזור יוסבו לווילות יוקרתיות לטובת עשירי הארץ והעולם? פקיד בכיר בעיריית תל אביב-יפו אומר שמדובר בתופעה קטנה בססטיסטיקה. "עדיף שהיא תתרחש פה ולא במקום אחר", הוא מוסיף, בהתייחסות לחיסכון בשיפוץ ולארנונה הנדיבה שתגרוף העירייה.

לעומת זאת ליואב גולדרינג, חבר מועצת העיר מטעם "עיר לכולנו", יש ביקורת חריפה על המהלך. "הפרויקט הזה, כמו רבים כמוהו בשנים האחרונות, מבטא מגמה מדאיגה בתמהיל והיצע הדיור בתל אביב. בהמשך לקידום מגדלי יוקרה במקומות בעיר בהם שכנו בעבר דירות בגדלים ובמחירים הגיוניים, מתאפיינת מדיניותו של חולדאי בדלת פתוחה ומזמינה לעשירים תוך דחיקת ציבורים רחבים מכל חלקי העיר. במיוחד לאחר מחאת הקיץ מנקרת את העין הקלות שבה הופך בניין של יחידות דיור רבות לאחוזה פרטית באמצע העיר, וזאת לצד המצוקה הקשה של צעירים, רווקים, משפחות וזוגות בחיפושיהם אחר קורת גג במחיר שפוי".

מצד שני, השיפוץ של ביאליק 9 הציל אותו מהזנחה מרובת שנים. קשה לדמיין מצב שבו העיריה הייתה לוקחת על עצמה שיפוץ כל כך יקר וכל כך איכותי. גולדרינג עונה: "אם מדובר בבניין לשימור אז לפי התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה מוסמכת העיריה ליטול על עצמה את השיפוץ ולחייב את הבעלים בתשלום. אם העירייה היתה מעורבת בקידום השיפוץ של בניינים ריקים, היתה לזה השפעה חיובית בהרבה מאשר אישור של תוכנית לווילה פרטית".

features@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו