בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: משרד החינוך נכשל בטיפוח מצוינות במדעים

מהנתונים עולה כי רק 38% מהמצטיינים במדעים ניגשים לבחינות בגרות ברמה של 5 יחידות במקצועות אלה. הישגי התלמידות הערביות - הגבוהים ביותר

70תגובות

שלושים ושמונה אחוז בלבד מתלמידי חטיבות הביניים שהצטיינו במקצועות המדעיים-טכנולוגיים בחרו לגשת לבחינות הבגרות במקצועות אלה ברמה מורחבת - כך עולה ממחקר חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). מהמחקר עולים גם פערים של ממש בהישגי תלמידים מקבוצת שונות: 8.4% מתלמידות המגזר הערבי השיגו "תעודת בגרות מדעית טכנולוגית איכותית", בהשוואה ל-5.5% מתלמידות המגזר היהודי-ממלכתי ו-1.6% במגזר הממלכתי דתי.

את המחקר ערכו ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד"ר עופר רימון, וד"ר דמיטרי רומנוב מלמ"ס. השניים ביקשו לבדוק מדוע ההצלחה היחסית של תלמידי כיתות ח' במבחני המיצ"ב אינה מתבטאת גם בשלבי חינוך מאוחרים יותר.

למשל, בבחירה להיבחן בשלושה מקצועות מדעיים-טכנולוגיים ברמה של חמש יחידות לימוד (יח"ל).

תעודת הבגרות ה"מדעית-טכנולוגית איכותית", שנקבעה כאמת מידה על ידי משרד החינוך, כוללת שלוש דרישות: 5 יח"ל במתמטיקה, 5 יח"ל במדעי הטבע ו-5 יח"ל מדעיות או טכנולוגיות נוספות. על פי הממצאים, מקרב התלמידים המצטיינים שהשיגו במיצ"ב ציון גולמי של 85 ומעלה, רק 38% השיגו תעודת בגרות מדעית-טכנולוגית איכותית.

ניר כפרי

המחקר מצביע על כשלים מתמשכים במערכת החינוך, שהובילו ל"אי מימוש פוטנציאל המצוינות במקצועות המדעיים-טכנולוגיים", ומתריע כי ישראל עלולה לאבד את יתרונה היחסי, אם לא ייעשה טיפול ממוקד ומתוכנן בשלבי החינוך המוקדמים. המחקר קורא לשינוי בגישה הרווחת כיום, שלפיה "מנהלי בתי הספר נמדדו בעשורים האחרונים על פי שיעור הזכאים לתעודת בגרות. במצב שכזה, המשאבים והפעולות הוכוונו בעיקר להעלאת שיעור הזכאות ולא להגשמת יעדים של מצוינות בתחומי המדע והטכנולוגיה". החוקרים הוסיפו כי "מערכת החינוך לא התמודדה בעשור האחרון עם הבעיה ההולכת וגוברת, כיוון שהסברה הרווחת במערכת היתה כי ‘רק גאונים לומדים ברמה של 5 יח"ל במתמטיקה ובפיסיקה'".

עוד עולה מהמחקר הקשר החזק שבין הישגי התלמידים במבחני המיצ"ב בכיתה ח' לבין הרקע החברתי-כלכלי שלהם: שיעור המצטיינים המתגוררים ביישובים החזקים ביותר גדול פי ארבעה מהנתון המקביל ביישובים החלשים. שיעור המצטיינים בבגרות ביישובים המבוססים עומד על תשעה אחוז מקרב התלמידים, בהשוואה ל-5.4% בלבד ברשויות העניות ביותר.

ממצא אחר הוא כי הפער במספר המצטיינים בלימודי מתמטיקה ומדעים בין תלמידי הפיקוח הממלכתי לעמיתיהם בפיקוח הממלכתי-דתי הולך וגדל עם זמן: מפי 1.4 בכיתה ח' ליותר מפי 2 בשיעור בעלי תעודה מדעית טכנולוגית איכותית בסיום י"ב. החוקרים מציעים הסבר לתופעה: המספר הקטן של שעות הלימוד המוקדשות למדעים בבתי הספר הממלכתיים-דתיים.

בניתוח הנתונים על פי מגדר עולה כי שיעור בעלי תעודת בגרות מדעית-טכנולוגית איכותית בקרב הבנים גבוה באופן משמעותי משיעורם בקרב הבנות: 8.7% לעומת &5.5. ואולם מתברר כי תלמידות המגזר הערבי משיגות תעודת בגרות זו באחוזים הגבוהים ביותר: 8.4% בהשוואה ל-5.5% בקרב בנות המגזר הממלכתי-יהודי ו-1.6% בלבד בחינוך הממלכתי-דתי.

שיעור הבוגרים הזכאים לתעודת בגרות טכנולוגית-מדעית איכותית עומד על כ-5% בלבד מכלל תלמידי י"ב, 6% מקרב הנבחנים לבגרות וכ-11% מקרב הזכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות בישראל.

בניסיון לשנות את המגמה יצא משרד החינוך בתוכנית "עתודה מדעית טכנולוגית", לשינוי הפרדיגמה, ולפיה מצוינות בתחומים אלו הינה מולדת ויש צורך בהעמדת יעד בפני מנהלים להגדלת שיעור התלמידים המצטיינים בתחומי המדע והטכנולוגיה. התוכנית, הפועלת כיום בכ-200 בתי ספר, כוללת איתור ומיון תלמידים מתאימים כבר מכיתה ז', והצבת יעד להגעה לתעודת בגרות מדעית טכנולוגית כבר בגיל זה. במסגרת התוכנית נוספו שבע שעות בכל אחת משנות חטיבת הביניים בלימודי מתמטיקה, פיסיקה ומדעי המחשב לקבוצות המצויינות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו