בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרמב"ם מתהפך בקברו

הקבר ישופץ ב-10 מיליון דולר

קבר הרמב"ם בטבריה יקורה בזכוכית וקרן לייזר שתצא ממנו תתנשא לגובה 25 ק"מ, זאת בניגוד גמור למורשת ההוגה שראה בקברי צדיקים עבודה זרה

148תגובות

לפני כחודש ביקר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקבר הרמב"ם, המצוי על פי המסורת בטבריה. "רוחו הכלל אנושית כבירה ולא ניתן להזניח את מקום קבורתו", אמר נתניהו באותו יום. לאחר הביקור החליט ראש הממשלה לסייע ליוזמת העירייה "לערוך מתיחת פנים" לאתר, כהגדרתה.

לטענת העירייה, ראש הממשלה הבטיח "לסייע בטיפוחו ובהפיכתו של הקבר למקום תיירותי וחינוכי כאחד". האתר כיום אכן מוזנח, ואת פני הבאים מקדמים דוכני רוכלים. במהלך השנה אף נותק זרם החשמל לאתר, לאחר שלא שולמו חובותיו לחברת החשמל. עם זאת, לא ברור אם מתיחת הפנים המובטחת הולמת את מורשת הרמב"ם.

התכנון למתיחת הפנים מבטיח שמתחם הקבר יקורה בזכוכיות ובהם "שלהבת תלת מימד". בנוסף, קרן לייזר שתצא ממתחם הקבר תתנשא לגובה של 25 קילומטרים, ויוכלו להבחין בה ממרחק עשרות קילומטרים. לפי הודעת העירייה, ההשקעה המתוכננת במיזם תעמוד על 10 מיליון דולר.

גיל אליהו

מיצגי הלייזר יוקמו בכספי תורמים מחו"ל שהבטיחו לתרום לפיתוח מתחם הקבר וחלק קטן מתקציב ההקמה יגיע מהכיס הממשלתי, כחלק מהתכנית לפיתוח תיירותי של טבריה שאושרה לאחרונה. על פי התכנית הממשלתית לצורך שיקום מתחם "חצר היהודים", "בית ניניו" ומתחם קבר הרמב"ם ו"בית אלומות" יוקצו 10 מיליון שקל. מטרת הפרויקט היא למשוך מבקרים רבים יותר לאתר.

האם ראוי להקים אנדרטה על קברו של מי שהתנגד לכך? דברו על זה בפייסבוק

"האם רוצים להפוך את קבר הרמב"ם לעוד רשב"י (רבי שמעון בר-יוחאי שציון קברו הפך מוקד עליה לרגל, ובו דוכני ממכר קמעות וקופות צדקה שמגלגלות מיליוני שקלים ונערכת בו הילולה המונית מדי שנה, א.א.)? אם כך אכן יהיה, הרמב"ם יתהפך בקברו", אמר בתגובה הרב ד"ר דניאל הרטמן, שעומד בראש מרכז שלום הרטמן לחקר היהדות.

גיל אליהו

לדבריו, "הרעיון של קבר צדיקים כגשר בין האדם לאלוהים זר למורשת הרמב"ם ויש כאן ניסיון להשתמש בעובדה שהרמב"ם קבור במקום כמנוף תיירותי. ראוי היה שינסו ליצור שיח תרבותי סביב המקום, אבל להשתמש בקבר כגימיק תיירותי זו טעות".

האדריכל ישראל גודוביץ', לשעבר מהנדס עיריית תל-אביב תקף גם הוא את התוכנית: "קבר הרמב"ם הוא נכס של העם היהודי לדורותיו ולא של עיריית טבריה. צריך הסכמה מקיר לקיר לתכנית כזאת. זה מחייב קונצנזוס עולמי-יהודי. אני חושב שזה חילול הקודש ושאם יש לרמב"ם צאצאים הם יכולים להגיש צו מניעה".

"אני רואה את זה כקטסטרופה", הוסיף גודוביץ'. "אולי יוציאו קרן לייזר גם מקבר רבי מאיר בעל הנס וקרן נוספת מכפר-נחום ויהפכו את הצד המערבי של הכנרת לחוכא ואיטלולא, למעין לונה-פארק או קרקס? זה בוודאי לא מה שיהפוך את טבריה לעיר נחשקת ופורחת. לאן טבריה רוצה ללכת, להיות הלונה-פארק ל המדינה? בכל מקרה אי אפשר להשתמש לצורך כך בשם הרמבם"

גודוביץ' ציין כי בעבר הציע לגייס למען טבריה את הצוות הכי בכיר שיתן סיוע בנושאי תכנון, אחרי שהעיר תחליט "טבריה לאן" ולראות מה החזון. "החזון לא צריך להיות קרני לייזר ודיסנילנד".

בהודעה שפרסמה עיריית טבריה הובטח כי מדובר ב"פרויקט תיירותי רווי תכנים" וציינו כי "ראש הממשלה קידם בברכה את רצונו של ראש עיריית טבריה, זוהר עובד, לפיתוח מתחם הרמב"ם כחלק מהתכניות לשימור ופיתוח אתרי המורשת בעיר".

ראש העיריית עצמו, שקיים כמה ישיבות משמעותיות לקידום הפרויקט, אמר כי "מתיחת פנים ושדרוג מתחם הרמב"ם תחייה את העיר טבריה גם ברמה הרוחנית. מתוכנן פרויקט שיהפוך את העיר טבריה וההשקעה במורשת שלה אור לגויים".

בישיבת צוות השרים שהתכנסה בטבריה קודם לביקור ראש הממשלה בקבר החליט נתניהו כי תלמידי ישראל יערכו סיור חינוכי בקבר הרמב"ם. נתניהו אף ביקש משר החינוך גדעון סער לשלב את הסיור החינוכי בקבר כחלק מתכנית הלימודים.

"הרמב"ם הוא אחת מהדמויות המרכזיות בתרבות היהודית", אמר הרטמן, "הוא עיצב את התרבות שלנו יותר מכל הוגה אחר ושימש מודל לשיח בין היהדות לעולם שמסביב, מודל שמהווה בסיס לדרך בה יכולה היהדות להשתלב בעולם המודרני. מה בין כל זה לקרן לייזר שעולה לשמיים"?

הרמב"ם (רבי משה בן מימון) נולד בספרד ב-1135 ומת במצרים ב-1204. הוא נחשב מגדולי הרוח ביהדות בכל הדורות. בהגותו נקט גישה שכלתנית ושלל אמונות מיסטיות. לפי המסורת הוא נקבר תחילה במצרים ולאחר מכן הועלה ארונו לקבורה בטבריה, משום שהוא עצמו ראה בהעלאת ארונו של המת וקבורתו בארץ ישראל, דבר מצווה. האגדה מספרת כי תלמידיו שמו את ארונו על גבו של גמל והניחו לו ללכת, עד שעצר ליד מקום קברו של רבי יוחנן בן-זכאי בטבריה ולא זז משם.

אולם למרות חשיבותו של האתר ולמרות שרבים פוקדים אותו, הוא לא הפך עם השנים למוקד משמעותי לעליה לרגל בדומה לקבר הרשב"י, קבר רבי מאיר בעל הנס וקברים נוספים. בניגוד לקברי צדיקים גם לא נערכת בו הילולה.

עובדה זו אינה מקרית: הרמב"ם עצמו כתב בין השאר כי "(...) הצדיקים אין בונים להם נפש (מצבת זכרון, א"א) על קברותיהם, שדבריהם הם זיכרונם. ולא יפנה אדם אל בית הקברות". לדברי הרטמן "הקברים הפכו מוקד עליה לרגל, אבל הרמב"ם הוא ממש אנטיתזה לכך. זה אפילו גרוע מעבודה זרה. הוא שאף ליהדות אחרת, ממש לא יהדות של עליה לרגל. הוא לא חשב שלמקום קבורתו יש כוח מאגי ולכן במשך השנים לא עלו לקברו והיסטורית זה לא היה מוקד לעליה".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו