בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רצח גדי ויכמן

אלימות על רקע תכנוני

פקידי מש' השיכון והפנים צריכים להתעורר, ולהבין שיש קשר מדאיג בין ריבוי שטחים ציבוריים - שמקבצים אליהם בני נוער - לבין מקרי האלימות האחרונים

85תגובות

רחוב בר ניסן, בפאתיה המערביים של שכונת נווה זאב בבאר שבע, מזכיר מאות רחובות דומים שנבנו בעשורים האחרונים בשכונות חדשות בישראל. יש בו בנייני מגורים של חמש עד שמונה קומות, שלמרגלותיהם מגרשי חנייה גדולים, מדרכות מרוצפות באבני אקרשטיין משתלבות ופארקים מדושאים מטופחים.

אלא שהאשליה הישראלית על איכות חיים מתפוצצת שוב ושוב בשנים האחרונות. מעשי האלימות שנהפכו לחלק בלתי-נפרד מחיי שכונות המגורים האיכותיות ביותר - ולא רק בבאר שבע - מציבים סימני שאלה לא רק על התרופפות תחושת הביטחון העצמי והאלימות הגואה אלא גם על הקשר שבין איכות התכנון למרחבים ציבוריים שמשמשים מצע לאלימות.

הערים שנבנות בישראל אינן ערים במובן הקלאסי. הן אינן בנויות בצפיפות ובעירוב השימושים המופלא המאפיין את הערים באירופה. הן מבוססות על מודלים מיושנים של תכנון ואיזור, ומתפקדות למעשה כמו פרברים מגודלים וסינתטיים, ללא כל רחוב מסחרי או מוקדי בילוי סמוכים. אפילו בשביל סנדלר צריך לקפוץ לקניון.

אלי הרשקוביץ

האם יש קשר בין תכנון שטחים ציבוריים למקרי האלימות? דברו על זה בפייסבוק

גדי ויכמן נרצח בשטח ציבורי פתוח (שצ"פ בלשון המתכננים). אופיו של השטח הציבורי רלוונטי במיוחד בנסיבות הירצחו. שם התקהלו החברים והרעישו. ישראל היא אחת מהשיאניות ביחס בין שטחים ציבוריים פתוחים למספר התושבים, אולם באופן מפתיע ההיקף של השטחים האלה מהווה דווקא גורם מעכב ומחליש בתפקוד שכונות ולא גורם מועיל. בהיעדר מקומות בילוי כמו בתי קפה או פאבים, ובהיעדר תחבורה ציבורית מתאימה, נדחקים בני הנוער לבילוי בשטחים הציבוריים של השכונות. בחסות החשיכה משמשים המקומות האלה להתקהלויות שלעתים הופכות מסוכנות. המבוגרים לא יעזו לעבור שם ואילו המשטרה אינה מתייחסת אליהם כמוקד פוטנציאלי של אלימות. ברחוב עירוני אמיתי, עם בניינים משני הצדדים ואנשים שחולפים בו לכל אורך שעות היממה, מטרד הרעש היה מטופל הרבה לפני כן.

לרצח של גדי ויכמן אפשר להתייחס גם כאל כרצח על רקע תכנוני. יש לקוות שפקידי משרד השיכון ומשרד הפנים האחראים על תקנות התכנון יצליחו לחבר את הנקודות ולהבין את הקשר המדאיג שמתפתח בין שטחים ציבוריים בשכונות חדשות לסיכון חיי אדם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו