בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוות דעת רשמית של משרד החוץ: אין מניעה לגרש את אזרחי דרום סודאן

המלצות המשרד עומדות בניגוד לדו"חות של האו"ם, ארגוני סיוע ועדויות של אזרחים, שלפיהם הלחימה והמצב ההומניטרי במדינה עלולים להוביל לאסון

92תגובות

משרד החוץ קובע בחוות דעת רשמית כי אין מניעה מבחינת המשפט הבינלאומי לגרש את כל אזרחי דרום סודאן הנמצאים בישראל בחזרה לארצם. משרד החוץ ממליץ "לבחון באופן פרטני" את מצבו של כל נתין דרום סודאני שיבקש מקלט בישראל, כדי לוודא שאין סכנה לחייו.

המשרד לעניינים הומניטריים של האו"ם קבע באחרונה כי בשל המצב הקשה במדינה, חזרת אזרח דרום סודאן לארצו צריכה להיעשות באופן וולונטרי בלבד. נציב האו"ם לפליטים אף התריע לפני שבועיים בפני חברי ועדת העובדים הזרים של הכנסת, כי ישראל אינה ערוכה לבחינת בקשות מקלט מצד אזרחי דרום סודאן.

עמדת משרד החוץ בנושא מעמד 700 אזרחי דרום סודאן השוהים בארץ מופיעה במסמך בן יותר מ-20 עמודים שחובר על ידי צוות מדיני-משפטי בראשות ראש המערך לדיפלומטיה רב-צדדית, השגריר פנחס אביבי. המסמך התבסס על דו"ח של השגריר דן שחם, שנשלח לדרום סודאן באפריל כדי לבחון את המצב במדינה ואת התאמתו להחזרת אזרחיה.

רויטרס

האם לדעתכם יש לגרש את אזרחי דרום סודאן? דברו על זה בפייסבוק

המסמך, שחלקים ממנו הגיעו לידי "הארץ", הופץ לפני כמה ימים למשרד הפנים, למשרד המשפטים ולמטה לביטחון לאומי, והוא יהיה הבסיס לתשובת המדינה בנושא הסרת זכות ההגנה הקבוצתית לאזרחי דרום סודאן בישראל שתוגש בשלושה ביוני לבית משפט המחוזי לעניינים מנהליים בירושלים.

מקור בכיר במשרד החוץ שעיין במסמך ציין, כי המשרד התבקש לבחון אם ניתן לקיים את החלטת משרד הפנים להרחיק את אזרחי דרום סודאן מהארץ, תוך עמידה במחויבויות של ישראל והתחשבות במעמדה בעולם בכלל ובאפריקה בפרט.

מלבד הדו"ח שחיבר שחם, נעזר הצוות בסקירות של המרכז למחקר מדיני (ממ"ד) במשרד החוץ ובבדיקה השוואתית של עמדות מדינות אחרות בנושא ועמדת נציבות האו"ם לפליטים, ה-UNHCR, וכן של התקדימים המשפטיים לפי הדין הבינלאומי.

במסמך של משרד החוץ נכתב כי נכון להיום לא פרסמה נציבות האו"ם לפליטים כל חוות דעת שגורסת כי הרחקות בכפייה לכשעצמן מנוגדת לאמנת הפליטים או הצהרות שבהן נטען כי נציבות האו"ם מתנגדת להרחקות כאלה. "להודעות הארגון משקל רב בדעת הקהל העולמית", נכתב במסמך. לפי המסמך, החזרת נתיני דרום סודאן באופן כללי "ללא מאפיינים פרטניים אחרים", לא תהווה הפרה של עיקרון "אי-ההחזרה לסכנה" שנקבע במשפט הבינלאומי. לפי עיקרון זה אסור למדינות לגרש אזרחי מדינה זרה אם עצם החזרה תהווה סכנה ברורה ומיידית לחייהם. "אין חובה במשפט הבינלאומי להעניק מקלט עקב סיבות סוציו-אקונומיות, אלא אם המצב הכלכלי-חברתי במדינה הקולטת כה חמור עד שהוא מוביל לסכנת חיים למבקש המקלט או שניתן להגדירו כיחס אכזרי בלתי אנושי או משפיל".

עם זאת, הצוות של משרד החוץ הכניס כמה הסתייגויות במסגרתן יש לקיים שורה של בדיקות לפני גירוש האזרחים שחוששים לחייהם. "ניתן להרחיק נתיני דרום סודאן למדינתם לאחר בחינת מצבו של כל נתין שיבקש מקלט באופן פרטני, כדי לוודא שהחזרתו עומדת בעיקרון אי-ההחזרה לסכנה", נכתב.

"בעת בדיקה זו יש לבחון את המצב המשתנה בדרום סודאן ולקיים הערכות מצב באופן שוטף. כמו כן באזורים שבהם המצב הביטחוני נזיל יותר (הכוונה לאזורי הגבול עם צפון סודאן, שם מתחוללים קרבות, ב"ר), אנו ממליצים על התעדכנות מול משרד החוץ לגבי המצב בשטח לפני הרחקת יחידים".

עוד ממליץ משרד החוץ לתאם באופן פרטני את הרחקתם של יחידים בסיכון גבוה ומשפחות עם ילדים עם המשרד לעניינים הומניטאריים של ממשלת דרום סודאן כדי להיעזר בתשתיות מקומיות בקליטתם וכן לקדם שיתוף פעולה עם ארגוני סיוע בינלאומיים כמו תוכנית המזון העולמית (WFP) או ארגונים ישראלים שפועלים בדרום סודאן לשם המשך קשר עם מגורשים לאחר חזרתם.

משרד החוץ מעריך כי במידה וההרחקה מישראל תבוצע תוך תיאום עם ממשלת דרום סודאן, היחסים בין המדינות לא ייפגעו. בעת ביקורו של השליח שחם בבירת המדינה ג'ובה, הוא נפגש עם סגן הנשיא שהביע נכונות לקלוט את אזרחי ארצו ששוהים בישראל, אך ביקש סיוע ישראלי במתן הכשרה מקצועית למגורשים. "להערכת משרד החוץ יש הבנה ומוכנות של ממשלת דרום סודאן לסייע לישראל על מנת לנהל את הליך ההרחקה בצורה נאותה", נכתב. "כל תהליך הרחקה או החזרה מרצון מחייב תיאום מלא עם שגריר ישראל לדרום סודאן".

המסמך מפרט בנוסף בדיקות שביצע השליח שחם בדרום סודאן, במהלכם פגש אזרחים שכבר חזרו מישראל לארצם. "נמצא כי רוב החוזרים מרצון לא דיווחו על בעיות בריאות משמעותיות", נכתב. כן נבדק מצבם הכלכלי של 500 מחברי הקהילה שחזרו מישראל בין אוקטובר 2010 לדצמבר 2011, לפיהם "רוב המורחקים השתלבו בחברה וחיים בשלום בערים השונות".

יש לציין כי דו"חות שונים של האו"ם, דיווחי ארגוני סיוע ועדויות אזרחים ופעילים כאחד, מתריעים על הפרת זכויות אדם קשה בדרום סודאן, על לחימה מתמשכת ועל מחסור חמור במזון ומים, שעתידים להוביל לאסון הומניטרי במדינה. תדריך שערך המשרד לעניינים הומניטרים של האו"ם בתחילת פברואר אף קבע כי בשל המצב הקשה השורר במדינה, חזרתו של אזרח לדרום סודאן צריכה להיעשות באופן וולונטרי בלבד.

ארגוני הסיוע מדווחים כי האוכלוסייה במדינה מתמודדות עם היעדר תנאי מחיה בסיסיים, כאשר אזרחים רבים סובלים מרעב קשה ונשענים אך ורק על ארגוני הסיוע, שמתקשים לספק את הביקוש. תוכנית המזון העולמית של האו"ם אף הכריזה בפברואר על דרום סודאן כאזור בדרגה הגבוהה ביותר מבחינת הסיכון התזונתי, כאשר מיליון מבין 9.5 מיליון אזרחי המדינה סובלים מרעב, ו-2.5 מיליון אזרחים מקבלים סיוע בהזנה. דו"ח ארגון הבריאות העולמי מפברואר קבע בנוסף כי סיוע רפואי, ואפילו בסיסי, אינו בהישג ידם של מרבית אזרחי המדינה. כן נמצא כי מחנות הפליטים והעקורים ברחבי המדינה סובלים מתנאים סניטריים קשים.

אך לפני שבועיים התריע נציב האו"ם לענייני פליטים, וויליאם טול, כי ישראל אינה ערוכה לבחינת בקשות מקלט פרטניות של אזרחי המדינה, וקרא להחיל הגנה קולקטיבית על האזרחים עד להשלמת ההיערכות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו