בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עובדי המשרד להגנת הסביבה ניצחו: יקבלו שכר תמורת כוננות לילה

לפסק הדין של התביעה, שהוגשה בידי 50 עובדים, עשויות להיות השלכות גם על עובדי משרדי הביטחון והבריאות, רפא"ל והמכון הביולוגי

8תגובות

בית הדין לעבודה בחיפה קיבל את תביעתם של 50 עובדי המשרד להגנת הסביבה, וקבע כי על המשרד לשלם לעובדיו בעבור שעות כוננות הלילה, שבגינן לא שולם להם שכר עד היום. מהתביעה, שהוגשה בפברואר 2011, עולה כי לפי חוק החומרים המסוכנים, קיימת חובה להימצאות צוות כונן במשך 24 שעות במשך כל ימות השנה, בכל חמשת המחוזות של המשרד. אולם תקנון שירות המדינה (התקשי"ר) קובע כי התשלום בעבור הכוננות ייעשה רק עד חצות, במקום עד תום המשמרת, בשבע בבוקר.

50 מהנדסים בכירים של המשרד, המאוגדים בהסתדרות המהנדסים, החלו את ההידברות מול ההנהלות המתחלפות במשרד להגנת הסביבה, שהבטיחו להסדיר את העניין, אולם העניין נתקל בסירוב עקבי של משרד האוצר ונציבות שירות המדינה. הצדדים פנו לגישור בפני יובל רכלבסקי, ששימש בעבר כממונה על השכר במשרד האוצר, היות שהמשרד להגנת הסביבה תמך בעמדת העובדים ומשרד האוצר לא, אולם הגישור לא צלח. בגישור אף הוצע להפסיק את משמרות הכוננות כליל, בין השאר בטענה כי "מספר הפעמים שכונן אכן התבקש להגיע לטיפול באירוע המערב חומרים מסוכנים בשעות הרלוונטיות הסתכם במקרים ספורים בלבד", כך על פי כתב ההגנה של המדינה.

על פי נתוני הפרקליטות האזרחית במחוז חיפה המופיעים בכתב ההגנה, בשנת 2004 אירעו 16 אירועים שחייבו את בואם של כונני המשרד, בשנת 2007 39 אירועים וב-2011 - 25 אירועים. באוצר העריכו כי כל עובד עבד 10 משמרות כוננות בחודש, והמשמעות הכספית היא תוספת של 2,000 שקלים בחודש לכל עובד.

חגי פריד

"היינו צריכים לעשות שתיים-שלוש משמרות כוננות בשבוע בלי תגמול", הסביר יו"ר ועד המהנדסים במשרד להגנת הסביבה לשעבר, מוריס שגיא, שיזם את הגשת התביעה. "התרענו על כך שוב ושוב ואיימנו להשבית, אבל הרגשנו לא בנוח, כמו שהרופאים הרגישו, כי לא רצינו לסכן את הציבור. כל פעם הגיע שר חדש שהבטיח ללמוד את העניין ושיהיה בסדר".

לדברי שגיא, "אם המשרד חושב שהכוננויות אינן נחוצות, שיבטל אותן, אבל לא ייתכן שבמשך שנים ימשכו אותנו באף. הכוננות דורשת ממך להימצא בסביבת הבית ולהסתובב עם מכשיר קשר צמוד לניידת מעבדה ועשויים לקרוא לך בכל שעה. בתחילת הדרך זה היה קורה לפחות פעמיים-שלוש בשבוע. כשהמפעלים התחילו להקשיב להוראותינו, אז המספר ירד. בזמן מלחמות, כולל מלחמת לבנון האחרונה ועופרת יצוקה וגם בזמן בהלת האנתרקס, עבדנו מסביב לשעון".

לכל אורך הדיון המשפטי, הביעה הפרקליטות חשש של משרדי הממשלה מהשלכות רוחב אדירות על תקציב המדינה, שבמסגרתן יבקשו עובדים נוספים הנאלצים לשמש ככונני לילה, תשלום בעבור אותה כוננות. על פי הערכת עורך הדין של הסתדרות המהנדסים, אילן גורביץ', המשמעות של פסק הדין נאמדת בסכום של 13-15 מיליון שקלים, שישולמו רטרואקטיבית לעובדי המשרד. לדבריו, פסק הדין עשוי להשליך על זכויות השכר של עובדי מדינה נוספים הכפופים לתקשי"ר, כגון עובדי משרד הביטחון, משרד הבריאות, המכון הביולוגי, רפא"ל, הקריה למחקר גרעיני ועוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו