בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהסטודנטים נרדמים

חופש ביטוי מעולם לא היה כאן

כשלישראלים נמאס מפוליטיקה, גם בקמפוס שוררת אדישות, וביטול ציון יום הנכבה באוני' חיפה מצטייר כנורמה. ומי שמתגעגע לעבר - שיתעורר

96תגובות

בראשית מארס 1966 בא ראש הממשלה לוי אשכול לאוניברסיטה העברית לערב שאלות ותשובות עם סטודנטים. זו היתה תקופת המיתון; אשכול כבר שימש אז נושא לבדיחות יאוש. הסטודנטים באולם הרבו להפריע לו בקריאות ביניים מעליבות. פתאום קם יו"ר הסתדרות הסטודנטים וצעק: "אדוני ראש הממשלה אתה משקר ביודעין". כמה יפה היה זה אילו אפשר היה להגיד במבט לאחור שלבד מגסות רוח היתה בקריאת היו"ר גם מחאה פוליטית עקרונית. אך מה שעורר את היו"ר היתה רק השאלה מי הזמין את ראש הממשלה: הסתדרות הסטודנטים או תא הסטודנטים של מפא"י, כפי שאמר אשכול.

כמו ישראלים רבים היו אז גם סטודנטים רבים יותר שהתעניינו בפוליטיקה, אך בהשוואה למהפכות שהתחוללו בקמפוסים בחו"ל - הסטודנטים הישראלים היו רדומים לחלוטין. רובם נמשכו לאוניברסיטה מפני שהלימודים הבטיחו סיכוי להתברג במערך האליטות של ישראל. אחד מאתנו היה משה קצב, אחר היה אהוד אולמרט.

בעודי סטודנט חשבתי לפעמים בהתפעלות ואף בקנאה על קודמי, הסטודנטים שלמדו באוניברסיטה העברית בשנות השלושים והארבעים; הם הצטיירו בעיני כאוואנגרד תרבותי ופוליטי שרתם עצמו למאבק על עולם טוב יותר. כיום אני לא בטוח באיזו מידה זה היה נכון אפילו אז. גם כמה מהפרופסורים היו ראויים להערצה, בין היתר בשל האומץ להשמיע רעיונות מעוררי מחלוקת. ההנחה היתה שהקמפוס פתוח וסובלני לכל השקפת עולם.

אלון רון

האם איבדו האוניברסיטאות את מקומן כמחוללות מחאות? דברו על זה בפייסבוק

גם זה לא היה לגמרי נכון, אפילו בראשית ימיה של האוניברסיטה. המלחמה על השלטת השפה העברית למשל נוהלה לא אחת באמצעים אלימים. במאי 1966 הזמינה האוניברסיטה את המשטרה כדי לפזר באלימות רבה סטודנטים שמחו נגד ביקורו של קונרד אדנאוור בספריה הלאומית. ב-1970 הפריעו מפגינים אלימים להצגת "מלכת האמבטיה" באולם וייז.

מעורבותם הפוליטית של הישראלים שידרה עם השנים זעם ואחר כך ציניות וכיום היא משדרת בעיקר אדישות. יש המצפים מהאוניברסיטאות שיעודדו את הערנות הדמוקרטית, לרבות פלורליזם וסובלנות. בפועל אין סיבה לכך. סטודנטים אינם שונים מרוב הישראלים האחרים. שום דבר ממה שקורה בקמפוסים אינו שונה באופן מהותי ממה שקורה למשל בקניונים, או בפארקים לאומיים. עם השנים גם גברה תלותם של המוסדות להשכלה גבוהה במדינה, עצמאותם האקדמית היתה במידה רבה לפיקציה. הם תלויים גם בגחמות הפוליטיות של תורמיהם. ביטול האירוע שנועד להזכיר את הטרגדיה הפלסטינית באוניברסיטת חיפה - מצטייר על כן כנורמה; האירוע לציון הנכבה שהיה באוניברסיטת תל אביב - כחריג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו