בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוניברסיטת חיפה לא לבד: התקנונים מתירים לאקדמיה למנוע כל מחאה בשטחה

הגבלת האירועים לציון הנכבה חשפה את מדיניות האוניברסיטאות כלפי הפגנות מעוררות מחלוקת ואת מגבלות חופש הביטוי של הסטודנטים

66תגובות

ביום רביעי בשעה שלוש אחר הצהריים הפיצה אוניברסיטת חיפה הודעה לעיתונות ובה הודיעה כי "לא תאפשר לקיים אירוע לציון יום הנכבה בשטח האוניברסיטה". תחילה חשבו שמדובר ב"אירוע תרבותי", הסבירו במוסד, אולם התברר כי מדובר באירוע "בעל אופי אחר לחלוטין". האוניברסיטה סרבה לנמק את טעמי ההחלטה ולפיה הצגה לציון יום הנכבה אינה לגיטימית. "האוניברסיטה תמשיך לאפשר קיומם של אירועים ציבוריים שיאושרו על ידה ואשר יעמדו בתנאי האישור ובנוהלי האוניברסיטה", כתבה בהודעתה.

השבוע גם החליטה אוניברסיטת תל אביב לחייב סטודנטים לשאת בהוצאות אבטחה של טקס לזכר הנכבה, היא אסרה על הקמת במה ועל שימוש בהגברה, אולם לא מנעה ממפגיני הנגד להשתמש בה. מרצים מהמוסד שזעמו על קשירת הקשר בין חופש הפגנה למימון אבטחתה, שמו מכספם כדי לאפשר את קיום האירוע. אוניברסיטת בן גוריון קבעה השבוע שהיא אינה מאפשרת לסטודנטים ערבים לקיים "יום סטודנט" שיכלול אירועי תרבות, מאחר ויום סטודנט יש "רק אחד".

ייתכן וניתן להאשים את הנכבה בבלאגן ששרר במוסדות, אולם התמונה העולה מבדיקת מהלך האירועים השבוע מגלה אזור כמעט פרוץ לחלוטין במוסדות ההשכלה הגבוהה. "בוודאי שזו לא הנכבה", קובע עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, "היא כיכבה בכותרות אבל היא ממש לא הסיפור. האוניברסיטאות פשוט מעוניינות, עד כמה שאפשר, שיפתרו אותן מהעונש של הפגנות, מחאות, מעורבות פוליטית של סטודנטים, מימין ומשמאל. אין היום שום גישה חיובית ומכבדת לחופש הביטוי במוסדות".

"על פי תנאי האישור ובכפוף לתקנון" היו מרבית התגובות שהתקבלו השבוע לפניית "הארץ" באשר להחלטות השונות שהתקבלו. המושג "בכפוף לתקנון", כך עולה, טומן בחובו חופש כמעט מוחלט של המוסדות לעשות ב"חוק זכויות הסטודנט" כבשלהן, עד כדי התערבות ברורה בתוכני פעילות ציבורית בקמפוסים. 5 שנים חלפו מאז נחקק החוק, שקבע בין היתר כי "לכל סטודנט החופש להתארגן ולהפגין בכל תחום ונושא, לרבות בנושאים הנוגעים לסטודנטים ולזכויותיהם, לפי הכללים הקבועים בענין זה בתקנון המוסד".

עיון בתקנוני המוסדות מגלה כי בידיהם הכוח לדכא כמעט לחלוטין פעילות ציבורית של סטודנטים. באוניברסיטת חיפה למשל, ובדומה לה בעברית ובבר אילן, ניתנת אפשרות לנשיא "להורות על הפסקה או מניעה של כל פעילות ציבורית למשך זמן מוגבל, וכן על נקיטת אמצעים שייראו לו מתאימים לשם כך". הנהלת האוניברסיטה היא הקובעת מראש ימים, שעות, ומקום לפעילות ציבורית, הפגנה מותרת רק בזמני הפסקות בין השיעורים ובמקום קבוע מראש, והפגנה בעשרת הימים הראשונים של כל סמסטר אסורה. בנוסף, תקנון המוסד אינו מפורסם במלואו באתר. על פי התקנון המפורסם לסטודנטים בבר אילן, האוניברסיטה אוסרת ככלל לקיים בתחומיה פעילות שמטרתה פוליטית-תעמולתית. יש איסור על פעילות שיש בה "משום פגיעה במסורת ישראל... ברגשות ובאמונות של מרכיבי הקהילה", אסיפות הסברה ותעמולה תחת כיפת השמיים אסורות. בתגובה לפניית "הארץ" נשלח תקנון חדש ומתירני יותר, שאינו מפורסם ברבים.

אוניברסיטת בן-גוריון נוטלת לעצמה את הזכות לקבוע מה מהווה "לדעתה, הסתה נגד קיום המדינה", ולפיכך לא לאשר אירוע. ב"נוהל אישור הפגנות בקמפוס" נקבע כי האוניברסיטה יכולה לגבות תשלום מהסטודנטים בעבור קיומן של הפגנות, מראש או בדיעבד. בנוסף, סעיף בתקנון ולפיו "לא תתקיימנה אסיפות או הפגנות פוליטיות תחת כיפת השמים, למעט מקרים מיוחדים של אסיפות בעניינים סטודנטיאליים מובהקים או בנושאים של קונצנזוס לאומי וציבורי מקיף", נפסל על ידי בית משפט בתביעה של סטודנטים אך מופיע עדיין בתקנון שבאתר.

"יש התערבות ברורה בתכנים של פעילות ציבורית", טוען יואב שמחוני, סטודנט למשפטים באוניברסיטת תל אביב, וחבר ב"פרוייקט גל", שעוסק בקידום יוזמות חברתיות, "המוסדות עושים מה שבא להם בתקנון, המצב הקיים נעשה בניגוד לחוק זכויות הסטודנט בכל מה שקשור להגדרת פעילות ציבורית. בחוויה שלי מדכאים פעילות ציבורית בקמפוסים".

בשנת 2008 היו אלה בין היתר שר החינוך, גדעון סער מהליכוד וחבר הכנסת אלכס מילר מישראל ביתנו שהבינו כי חוק זכויות הסטודנט במהותו אינו מיושם. השניים תמכו בהצעה לתיקון החוק הנוגע לחופש הביטוי וההתארגנות של סטודנטים, מאחר ובנוהלי המוסדות קיימות הוראות המגבילות את חופש הביטוי או את חופש ההתארגנות של הסטודנטים. ההצעה "נועדה להבטיח את מימוש הזכויות האמורות, ובכך, בין היתר, לעודד השתתפות צעירים בפעילות חברתית, ציבורית ופוליטית".

ההצעה הזו מעולם לא הבשילה, אולם השבוע היו אלה מילר וסער שניסו למנוע מסטודנטים לקיים אירועים בקמפוס. סער מצא לנכון לטלפן לנשיא אוניברסיטת תל אביב, ולדרוש שישקול מחדש את קיום האירוע "המקומם". מילר קיים דיון חירום בנושא, ויומיים לאחר הטקס הניח גרסה מיוחדת של חוק הנכבה לאוניברסיטאות: לאחר שהבין כי אין מניעה חוקית מקיום האירועים, יזם הצעה ולפיה יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הוא שר החינוך, יוכל להטיל בעצמו סנקציות על מוסדות אקדמיים בגין מתן במה להפגנות ואירועים שכאלו.

"לא היינו אף פעם במצב כל כך קיצוני מבחינה פוליטית, והוא חודר לקמפוסים", מסביר אחד מנשיאי האוניברסיטאות שביקש שלא להזדהות, "אני לא זוכר התערבות כזו, התערבות של שר החינוך השבוע בנסיון למנוע טקס באוניברסיטה זו התערבות בעייתית. התערבות בוטה, ישירה, אין להתנהלות כזו מקום".

עוד לדבריו, "לכל נשיא ברור שלא יוכל להקריב את חיי האוניברסיטה על קידוש מזבח הדמוקרטיה. הלחצים הם נוראים מבית ומחוץ, המוסד תלוי בתקציב המדינה, ומגיעים איומים מרומזים כל הזמן, שהתקציב ייפגע. על כל הפגנה יש דיון בכנסת, יש איום תמידי: אם לא תישמעו לנו נחוקק חוק, זו כבר מנטרה, ואוסף החוקים שהולך ומצר את צעדינו כידוע עולה".

לדבריו, לצד המרצים והסטודנטים ניצבים התורמים: "הלחצים הם אמיתיים, הם אומרים ‘פשוט לא ניתן'. כמעט כל תקציב הפיתוח של המוסדות תלוי בתורמים, זה הכרחי בשביל הקיום שלהם. על כל הפגנה הם יודעים, יודעים מה נעשה בכיתות, זו אווירה מאוד בעייתית של מעקבים ושל ריגול. אנחנו במצב לא טוב".

באחרונה ניסו סטודנטים מ"פרויקט גל" לקדם שוב שינוי חקיקה בנושא. ההצעה שכתבו מגדירה באופן ברור שמוסד לא יישא באחריות בגין התכנים של פעילות ציבורית. אולם לדברי שמחוני, ועד ראשי האוניברסיטאות הציב תנאים לקידום ההצעה שיכולים שוב להוביל לשימוש לרעה על ידי המוסדות. בהצעה הסופית, המקודמת בימים אלה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב, נכתב למשל כי מוסד יכול לגבות תשלום בעבור פעילויות ציבוריות ולהגביל פעילות "שאסורה לפי כל דין" או שפוגעת בסדר הציבורי, "למה מי שמפרש את החוק זו האוניברסיטה?", תהה שמחוני, "בשביל מה יש בית משפט? רשויות החוק קובעות מה חוקי ומה לא, זה לא תפקידה של האוניברסיטה, היא לא סמכות שיפוטית".

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה כי האוניברסיטאות מייחסות חשיבות רבה לחופש הביטוי. יחד עם זאת, אסור שעיקרון זה ינוצל על ידי גורם כזה או אחר לשם פעילות שמטרתה ליצור פרובוקציות והסתה נגד מדינת ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו