בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ: מעסיקים יידרשו לנמק מדוע אשה משתכרת פחות מגבר באותו תפקיד

השופטים קבעו כי העובדה שאשה ביקשה משכורת נמוכה יותר מעמיתה לא מצדיקה פערים; הפסיקה עשויה להשפיע גם במקרי הפליה בשל לאום וגזע

60תגובות

בג"ץ חיזק אתמול באופן דרמטי את היכולת של נשים לתבוע פיצויים ממעסיקים ששילמו להן פחות מאשר לעמיתיהן הגברים. הרכב של שלושה שופטים בראשות הנשיאה לשעבר דורית ביניש קבע כי מעסיקים המשלמים באופן משמעותי פחות לעובדות מאשר לעובדים באותו תפקיד הם שיצטרכו להוכיח שלא הפלו - ולא העובדת. הפסיקה עשויה להשפיע גם במקרים של תביעה להפליה מחמת נטייה מינית, גיל, לאום, גזע, מעמד אישי ועילות אחרות.

בג"ץ קבע שכעת במקום שהאשה תצטרך להוכיח שהיא קופחה בשכר בשל היותה אשה, די בכך שתוכיח פערי שכר משמעותיים כדי שיעבור הנטל אל המעביד, אשר יצטרך להוכיח שפערי השכר נובעים מסיבה עניינית ולא מהפלייתה.

בג"ץ הכיר בכך שלעתים כושר המיקוח של נשים על שכרן הוא פחות מאשר של גברים, ולפיכך טענת מעביד כאילו הפער בשכר נובע ממשא ומתן חופשי בינו לעובדת טרם התקבלה לעבודה, אינה טענה מספקת המצדיקה פערי שכר משמעותיים.

עד היום הוגשו בישראל תביעות בודדות על הפליה בשכר מכוח החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה, שביקש לשים קץ, בין השאר, להפליה מטעמי מין.

פסיקות בתי הדין לעבודה הטילו נטל הוכחה כבד על נשים, להוכיח כי קיבלה שכר פחות בשל היותה אשה. נשים היו צריכות להוכיח מדיניות של הפליה רחבה במקום העבודה, ובין היתר להציג נתונים על אפלית עובדים נוספים, נטל קשה וכמעט בלתי אפשרי שהוביל לכך שבפועל לא הוגשו תביעות על פי חוק זה, שבמקור נועד להוות כלי עיקרי לפתרון בעיית ההפליה הקשה בשכר הקיימת בשוק העבודה הישראלי.

אורית גורן לא ויתרה, וביחד עם שדולת הנשים עתרה לבג"ץ בשנה שעברה, באמצעות עו"ד ארנה לין, ברק כלב ואודליה לוי אטינגר, נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, שדרש נטל הוכחה גבוה מאישה המבקשת לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק ממעביד שהפלה אותה בשל היותה אשה.

הדר כהן

גורן הועסקה כיועצת במחלקת כלי עבודה בהם סנטר בסניף ברמת גן, ושכרה עמד על 17 שקל לשעה, בעוד שכר של עובד אחר באותה מחלקה עמד על 26 שקל לשעה. שני העובדים התקבלו לעבודה לאחר שמילאו שאלון אישי וקיימו ראיון עבודה עם מנהל הסניף. גורן והעובד הנוסף נשאלו בראיון לשכר אותו הם מבקשים להרוויח, והעובד ביקש שכר חודשי כמעט כפול מזה שביקשה גורן.

גורן הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לתשלום הפרשי שכר מכח חוק שכר שווה וכן לפיצוי לפי חוק שוויון הזדמנויות.

חוק שכר שווה נועד להתמודד עם אחד הביטויים הנפוצים להפלייה בין גברים לנשים בשוק העבודה, ולפיכך קובע נטל הוכחה שמקל במידה רבה על העובדת להוכיח את עילת התביעה שלה; אך מנגד מגביל החוק את היקף הפיצוי שניתן לפסוק לטובת העובדת שהופלתה. חוק שוויון הזדמנויות נועד להתמודד עם סוגים שונים של הפלייה כלפי קבוצות אוכלוסייה שונות ומחייב הוכחת קשר סיבתי בין השיקול האסור ששקל המעביד לבין ההחלטה שהתקבלה בעניינו של העובד. יחד עם זאת, מאפשר החוק פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק לטובת העובד ומטיל סנקציה פלילית על המעביד המפלה.

בעוד חוק שכר שווה מעניק פיצוי בשל הפרשי השכר ב-24 החודשים שקדמו להגשת התביעה, הרי חוק שוויון הזדמנויות מאפשר לבית הדין לעבודה לפסוק פיצוי בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין גם ללא הוכחת נזק ממון.

גורן זכתה בתביעה שהגישה נגד הום סנטר לפי חוק שכר שווה, לאחר שנמצא שהשכר שקיבלה בעבודתה בהום סנטר נמוך משכרו של גבר שעבר באותו תפקיד אצל אותו מעסיק, ומשלא עלה בידי הום סנטר להראות הצדקה להבחנה הזו.

לבג"ץ התגלגלה השאלה האם עילת תביעה מכח חוק שכר שווה מקיימת באופן אוטומטי עילת תביעה מכח חוק שוויון הזדמנויות.

הנשיאה לשעבר דורית ביניש, בהסכמת השופטים ניל הנדל ויצחק עמית, קבעה כי אם יש פער גדול בשכר בין עובדת לעובד, כפי שהיה במקרה של גורן, הנטל עובר למעביד להסביר את סיבותיו, ואם הוא לא נותן טעם לכך, העובדת זכאית לפיצוי גם לפי חוק שוויון הזדמנויות, לא הוכחת נזק.

ביניש קבעה עוד כי אין מקום לדרישה לפיה העובדת נדרשת להציג ראיות ומסמכים שיעידו במידה מספקת כי מדובר במעסיק מפלה, וכי בנסיבות מסויימת מספיק יהיה להוכיח קיומו של פער משמעותי בשכר בין עובדת לעובד כדי להעביר את נטל ההוכחה בתביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות לכתפי המעביד.

ביניש קבעה עוד כי ככל שפער השכר בין עובד לעובדת הוא משמעותי יותר, כך יוטל על המעביד נטל כבד יותר להראות כי מינה של העובדת לא שימש כשיקול בקביעת שכרה, וכי שכרה נקבע בשיעור נמוך יותר אך ורק משום שביקשה מלכתחילה שכר נמוך יותר במשא ומתן.

"כאשר בין עובדת לעובד המבצעים אותה עבודה ישנו פער של כ-35% בשכר והמעביד לא הוכיח את קיומו של שיקול ענייני המצדיק את ההבחנה ביניהם, הרי עצם העובדה כי השניים דרשו מלכתחילה שכר שונה אינה בעלת העוצמה הראייתית הנדרשת כדי לאפשר למעביד לעמוד בנטל ההוכחה שהועבר אליו בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות. היינו, בהוכחת עובדה זו, ובהעדר ראיות נוספות מצידו של המעביד, אין כדי להסיר את החשש שמינה של העובדת שימש שיקול בקביעת שכרה", כתבה ביניש.

פסק הדין ניתן על רקע תביעה על הפליה מחמת מין, אולם החוק אוסר גם על הפליה בעבודה מחמת נטיה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות, גיל, גזע, דת ולאום.

עו"ד לוי אטינגר אמרה אתמול כי "פסק הדין של בית המשפט העליון הוא פסק דין מכונן, חשוב והיסטורי בכל הנוגע להפליית נשים בשוק העבודה ואנו תקווה כי הוא יהווה בסיס לפסיקות עתידיות של בתי הדין האזוריים. התופעה של הפליית שכר בין עובדים לעובדות כי אחת התופעות הנפוצות והשכיחות, אך קיים קושי משמעותי לעובדת להוכיח כי היא מרוויחה פחות מעמיתה הגבר, בעיקר בשל קשיים ראייתיים. הקביעות של בית המשפט העליון יסייעו לנשים רבות לממש את זכותן החוקית והצודקת לשכר שווה".

אורית גורן אמרה אתמול ל"הארץ" כי בג"ץ החזיר את הכח לחוק, וייאפשר לנשים להתלונן ולמצות את הזכויות שלהן. "אני קוראת לנשים לא לוותר, לתבוע את הזכויות שלהן, לברר כמה נשים וכמה גברים מרוויחים במקום העבודה. הנשים במילא נדפקות, אין להן ממה לחשוש. אני בתחושה שאם מחר אמות - אני סיפקתי ערך חברתי מהמעלה הראשונה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו