בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

84% מילדי מזרח ירושלים חיים מתחת לקו העוני

על פי דו"ח של האגודה לזכויות האזרח הגיעו 360 אלף התושבים הפלסטינים של ירושלים, שהם כ-38% מתושבי העיר, לנקודת השפל הקשה ביותר מאז כיבוש העיר, מבחינת נתוני העוני והאבטלה

5תגובות

היום יצוין יום ירושלים ה-45 בשורה של טקסים, צעדות ואירועים חגיגיים לכבוד איחוד העיר. אבל דו"ח חדש של האגודה לזכויות האזרח משרטט תמונה עגומה ביותר של האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים. על פי הדו"ח, הגיעו 360 אלף התושבים הפלסטינים של ירושלים, שהם כ-38% מתושבי העיר, לנקודת השפל הקשה ביותר מאז כיבוש העיר, מבחינת נתוני העוני והאבטלה.

מהדו"ח עולה כי בשנת 2011 חיו 84% מהילדים הפלסטינים, תושבי ירושלים, מתחת לקו העוני. 78% מכלל האוכלוסייה הפלסטינית נמצאת מתחת לקו העוני. בשנת 2006 עמדו נתוני העוני במזרח ירושלים על 64% מכלל האוכלוסייה ו-73% מהילדים.

הסיבה המרכזית לנתוני העוני הקשים היא שיעורי האבטלה הגבוהים בקרב תושבי מזרח ירושלים - 40% אחוזי אבטלה מקרב הגברים ו-85% אבטלה מקרב הנשים הפלסטיניות. באגודה לזכויות האזרח מצביעים על הזנחת הרשויות הישראליות כגורם מרכזי לעלייה החדה בעוני במזרח ירושלים. כך, למשל, במזרח ירושלים ישנו רק אזור תעשייה אחד - בוואדי ג'וז - וגם הוא נמצא בסכנה בשל הרחבת הכביש המוביל לכותל ולאתרים סביב העיר העתיקה.

סיבה חשובה נוספת היא הקמת גדר ההפרדה שניתקה את ירושלים הפלסטינית מכפרי הגדה המערבית. "בשל מדיניות המחסומים וההיתרים, הפכה ירושלים המזרחית ממרכז מחוזי שסיפק שירותים ותעסוקה למעגלים נרחבים של אוכלוסיית הגדה המערבית, לעיר קצה שהכניסה אליה מוגבלת מאוד. כך, למשל, אלפי מתפללים שהיו מגיעים בימי שישי למסגד אל-אקצה מכל רחבי הגדה המערבית וניצלו את בואם לקניות, כמעט ואינם פוקדים עוד את העיר", נכתב בדו"ח.

הסבר נוסף לעוני הוא הזנחת מערכת החינוך שסובלת ממחסור חמור בכיתות לימוד, מצפיפות וממחסור בתקציבים. התוצאה היא שכ-40% מהתלמידים אינם מסיימים 12 שנות לימוד ומיעוט זניח ניגש לבחינות הבגרות הישראליות ועוד פחות מצליחים להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה. הרוב לומדים לפי התוכנית הפלסטינית וחלק גדול מבתי הספר מזניחים את לימודי העברית, כך שמעטים מהבוגרים מסוגלים להשתלב בעבודה בירושלים.

הדו"ח מצביע גם על מתח גובר בין ערבים ליהודים בבירה, שפועל כחסם בפני פלסטינים בדרכם למציאת תעסוקה במערב ירושלים. הנשים נתקלות במחסומים גבוהים עוד יותר, בשל המחסור במסגרות חינוך לגיל הרך במזרח ירושלים.

הצרכים הגדולים של הפלסטינים במזרח העיר לא מקבלים מענה בידי הרשויות. כך, למשל, במזרח העיר פועלות שלוש לשכות רווחה, לעומת 18 במערב ירושלים. לאחרונה אמנם התוספו ללשכות במזרח 19 תקנים, אך העומס על העובדים עדיין כבד.

דו"ח אחר, של עמותת עיר עמים, מצביע על התסבוכת המשפטית והדיפלומטית בירושלים. הדו"ח מזכיר שאין אף מדינה בעולם שמכירה בעיר כבירת ישראל ושבעיר מתגוררות שתי אוכלוסיות בעלות זכויות שונות לחלוטין. המשפטנית טליה ששון, שחיברה את חלקו הראשון של הדו"ח, כותבת: "היחס הישראלי למזרח ירושלים הוא דואלי. מבחינה חוקתית, מדינית, ופרקטית - ישראל עושה הבחנה ברורה בין השטח הטריטוריאלי של מזרח ירושלים - עליו החילה את ריבונותה דה פקטו, לבין האוכלוסייה הפלסטינית המתגוררת בו (...) אי-הענקת זכויות אזרח, ובראשם הזכות לבחור ולהיבחר לתושבים הפלסטינים שבמזרח ירושלים המתגוררים בשטח שבו טוענת ישראל לריבונות, מהווה פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית. זאת, מאחר שנשללת זכות הבחירה לכנסת על רקע לאומי-אתני - הזכות המהותית ביותר בדמוקרטיה - מאוכלוסייה מסוימת, המונה כ-300 אלף איש. מצב דברים זה חותר תחת טענת ישראל לתחולת הריבונות שלה במזרח ירושלים, ופוגע פגיעה מהותית בדמוקרטיה הישראלית. המשך מצב הדברים המתואר גורם גם לפגיעה מתמשכת וקשה במעמדה הבינלאומי של ישראל".

מחברי הדו"ח מצביעים על שלושה פתרונות אפשריים: חלוקת העיר, מתן אזרחות מלאה לפלסטינים החיים בה או מתן אפשרות לרשות הפלסטינית לפעול בשכונות הפלסטיניות של ירושלים.

מעיריית ירושלים נמסר: "בקדנציה הנוכחית מרכזת עיריית ירושלים מאמץ ניכר לשיפור איכות חייהם של תושביה הערביים של העיר, במטרה לצמצם את הפערים שנוצרו כתוצאה מעשרות שנים של הזנחה. ההשקעה משתקפת בסקר של מכון וושינגטון, שלפיו חלה בשנה האחרונה עלייה של עשרות אחוזים בשביעות הרצון של תושבי מזרח העיר משירותי העירייה, מאישורי הבנייה ומרמת החיים". בעירייה מציינים בניית 400 כיתות וחצי מיליארד שקל שהושקעו בכבישים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו