הדיון הסוער בנוגע למסתננים הגיע גם למסגדים בגליל

בכפר מנדא קיבלו בתחילה בברכה את הסודאנים, אך כעת חוששים בעיקר על מקומות העבודה. בינתיים, שני הצדדים מנסים ללבן את המחלוקות במסגד

ג'קי חורי - צרובה
ג'קי חורי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ג'קי חורי - צרובה
ג'קי חורי

גם בחברה הערבית מתמודדים עם סוגיית המסתננים ששבה בימים האחרונים לכותרות. בכפר מנדא שבגליל התחתון ובעוספיה שבכרמל הביעו בשבוע האחרון דאגה מכך שהכמות העולה של המסתננים ביישובים הללו גורמת למתיחות ומאיימת על המרקם החברתי.

אסמאעיל, וליד ועבד ארחמן, שלושה צעירים סודאנים העובדים ביישוב כפר מנדא, לא ממש הכירו את הפרסומים האחרונים בנושא אך הם הביעו דאגה מעתידם בשיחה עם "הארץ". מוצאם של השלושה הוא ממחוז דארפור שבסודאן. הם הסתננו לישראל דרך סיני לפני כחודשיים, הגיעו לתל אביב, ומשם הישר לכפר מנדא - כמו מאות שעשו את אותה הדרך לפניהם. מאז הם עובדים בחקלאות, בבניין ועבודות מזדמנות עם קבלנים מהאזור. "כל עבודה היא מבורכת, אבל אני לא יודע כמה אפשר להמשיך", אמר אסמאעיל, בן 26, המבוגר בן השלושה. "להגיע לפה - ובעיקר לעבור את סיני - היה סיוט. לקרובי המשפחה שלי שנשארו בסודאן אני אומר שעדיף להישאר שם".

"אני יודע שמתחילים להסתכל עלינו בחשדנות וזה מאוד מפריע לנו", הוא מוסיף. "אני רואה לפעמים צעירות שהולכות ברחוב וברגע שרואות אחד מאיתנו הן בורחות. זה קשה, לא באנו לכאן לחפש בעיות, אלא להתפרנס לברוח מתנאים קשים ביותר".

שלושת הסודאנים בכפר מנדא. מודאגים מהעתידצילום: עבדאללה שמא

השייח' מוחמד נימר, אימאם מסגד "אשוהדא" ביישוב שבו מתפללים רבים מהצעירים הסודאנים, אמר שסוגית המסתננים הופכת אט אט מ"תופעה מוזרה" ל"בעיה". "כשהם התחילו להגיע לכאן ומצאו עבודה, בירכנו על זה. בסופו של דבר מדובר בעם הסובל מרדיפה שמחפש מקלט. כערבים פלסטינים ומוסלמים זו חובתנו המוסרית לעזור להם. אבל כל חודש מספרם עולה. זה התחיל מכמה עשרות ואנחנו כבר מדברים על מאות רבות. מיום ליום זה הופך לבעיה קשה ברמה החברתית.

"צריך לזכור שמדובר בצעירים בודדים שמסתובבים ביישוב, וחלקם אף לנים כאן, וזה מחייב אותנו להיערך. עד לאחרונה ידענו להתמודד עם זה, אולם אין ספק שמדובר בסוגיה שמחייבת היערכות מצד השלטון המרכזי". לדבריו, לאחרונה הוזמנו נציגים מטעם הפליטים לישיבות במסגדים, שם הוסבר להם על רגישות התופעה וכיצד עליהם להתנהל ולהתנהג. "הסברנו שלא נסבול בעיות חברתיות או חס וחלילה התנהגות שאינה הולמת את ערכינו כערבים ומוסלמים", אמר נימר.

ביישוב טוענים כי חלק מהסודאנים תופסים מקומות העבודה לתושבים המקומיים, בעיקר אלה המחפשים עבודות מזדמנות. קאסם נסאר, צעיר תושב הכפר, אמר שקבלנים רבים מעדיפים את העובד הסודאני: "הוא יותר זול ועובד יותר שעות, וברור שהוא עדיף על עובד בניין תושב הכפר שמחפש מקום עבודה מסודר ושכר הולם".

מוחמד נימרצילום: עבדאללה שמא

יישוב נוסף שמתמודד עם הסוגיה הוא הכפר עוספיה שבכרמל. במקום מתגוררות עשרות מסתננות עם ילדיהן, בהוסטל שהוקם על ידי ארגון צדקה מקומי. רבים מהילדים שולבו בגנים ובמערכת החינוך המקומית, וחלק מהנשים נזקקות לשירתי הרווחה שמספקת המועצה המקומית.

לדברי ראש המועצה וג'יה כיוף, המסתננים זרים לנוף, והמועצה לא יכולה לשאת באחריות עליהם לבדה. "מבחינת התקצוב, המדינה לא מחשיבה אותם", הוא אמר. "מבחינת הממסד הם שווים אפס תקציבים. אבל אני, כראש רשות, לא יכול להתעלם מהם. צריך לספק להם שירותים כמו חינוך ורווחה, ואי אפשר לצפות מאיתנו שנישא בכל האחריות".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ