בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצעת חוק: אשה תוכל לתבוע השוואת שכר גם לאחר 7 שנים

עקב פסיקת בג"ץ, הוגשה הצעה הקוראת להאריך ב-5 שנים את הזכאות לתביעה; ח"כ איציק, מיוזמי החוק: "צעד חשוב בקידום השיוויון ומעמד הנשים"

20תגובות

הצעת חוק קוראת לאפשר לנשים לתבוע רטרואקטיבית את השוואת שכרן לשכרו של גבר ששימש באותו התפקיד, עד שבע שנים לפני המועד שבו מגישה האשה את התביעה. כיום מתיר החוק לתבוע השוואת שכר לתקופה של שנתיים לפני הגשת התביעה.

ההצעה הוגשה על ידי חברי הכנסת דליה איציק מקדימה וחיים כץ מהליכוד, בעקבות פסיקת בג”ץ בשבוע שעבר, שלפיה מעסיקים המשלמים שכר נמוך באופן משמעותי לעובדות ביחס
לעובדים באותו התפקיד הם שיצטרכו להוכיח כי לא נקטו יחס מפלה, ולא העובדת. מדובר בתיקון לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, שנחקק ב– 1996 . אחד הקשיים העומדים בפני נשים המבקשות להפסיק את אפלייתן בעניין השכר הוא הגבלה בחוק, הקובעת כי עובד אינו זכאי להפרשי שכר או לגמול אחר לתקופה העולה על שנתיים. איציק וכץ הסבירו כי החליטו להאריך את התקופה בחמש שנים נוספות משום ששבע שנים הוא פרק הזמן הנהוג לרוב בתביעות ממוניות.

”המצב החוקי כיום בלתי נסבל“, אמרה אתמול ח“כ איציק, ”אין כל צידוק לכך שעובדת שמגישה תביעה כחוק, ובית הדין קובע כי היא זכאית להפרשי שכר, תהיה זכאית להפרשים של השנתיים האחרונות בלבד. הצעת החוק תאפשר לכל הנשים המופלות לרעה בשכר העבודה לתבוע ולקבל את הפרשי השכר והגמול המגיעים להן עד שבע שנים לפני יום התביעה. זה צעד חשוב בקידום השוויון בשוק התעסוקה במדינת ישראל, ואני קוראת לכל מי שקידום מעמד האשה חשוב לו לתמוך בה“.

תומר אפלבאום

ח“כ כץ, המשמש יו“ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הוסיף כי ”פערי השכר
המשמעותיים בין גברים ונשים במשק הישראלי חייבים להיעלם. המדינה חייבת לקדם את השוויון בין המינים ולשים סוף לאפליית נשים בעבודה“.

בג"ץ הכיר בכך שלעתים כושר המיקוח של נשים על שכרן הוא פחות ביחס לגברים, ולפיכך טענת מעביד כאילו הפער בשכר נובע ממשא ומתן חופשי בינו לעובדת שטרם התקבלה לעבודה אינה טענה מספקת המצדיקה פערי שכר משמעותיים.

הדר כהן

עד היום הוגשו בישראל תביעות בודדות על אפליה בש כר מכוח החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה, שביקש לשים קץ לאפליה מטעמי מין. פסיקות בתי הדין לעבודה הטילו נטל הוכחה כבד על נשים, להוכיח כי קיבלה שכר פחות בשל היותה אשה. נשים היו צרי כות להוכיח מדיניות של אפליה רחבה במקום העבודה, ובין היתר להציג נתונים על אפלית עובדים נוספים.

מדובר בנטל קשה וכמעט בלתי אפשרי, שהוביל לכך שב פועל לא הוגשו תביעות על פי חוק זה, שבמקור נועד להוות כלי עיקרי לפתרון בעיית האפליה הקשה בשכר, הקיימת בשוק העבודה הישראלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו