בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאחר העתירה לבג"ץ

הערעור התקבל: המינהל מחייב את קיבוץ גבים לקבל את הפעיל החברתי ליישוב

העותרים מרוצים מההחלטה, אך טוענים: המדינה כופה על היישובים לקבל מועמדים שעתרו מחשש שלא תצליח להגן על חוק ועדות הקבלה בבג"ץ

98תגובות

פעיל חברתי משדרות יוכל לגור בקיבוץ גבים שבדרום, למרות שוועדת הקבלה של היישוב דחתה את מועמדותו – כך קבע השבוע מינהל מקרקעי ישראל. בכך אימץ המינהל את המלצות ועדת הערר שדנה בעניין הפעיל, ושהחליטה כי יש לאפשר לו ולאשתו להתגורר ביישוב.

לפני כשנה ביקשו אופיר ודנה לי כלפה - המתגוררים בשדרות - לעבור לגור בהרחבה של הקיבוץ גבים, הסמוך לרצועת עזה. כלפה הוא פעיל חברתי מוכר בשדרות: בעל שני תארים אקדמיים, שמנהל בשנים האחרונות את פרויקט הדגל בתחום הטכנולוגי בעיר. רעייתו, דנה לי, היא סטודנטית למינהל ומדיניות ציבורית.

ועדת הקבלה של הקיבוץ החליטה לדחות את מועמדותם, בטענה שהם לא מתאימים לחיים הקהילתיים. עקב כך עתר הזוג בפברואר האחרון לבג"ץ נגד חוק ועדות הקבלה, המאפשר לוועדות ביישובים קהילתיים קטנים לדחות מועמדים המבקשים לגור במקום. קיבוץ גבים טען אז בפני בג"ץ כי "לא רק שהזוג כלפה לא מבינים את משמעות החיים בקהילה קטנה, אלא הם מתנגדים לכל נושא המחויבות לקהילה... רצונם להצטרף להרחבה הקהילתית בגבים אינו נובע מרצון לגור במסגרת קהילתית כלל, אלא מרצון לשדרג את מקום מגוריהם הנוכחיים כאילו היתה הרחבת גבים עסקת נדל"ן כדאית באווירה כפרית בלבד, נטולת כל אפיון קהילתי".

אליהו הרשקוביץ

האם חוק ועדות הקבלה הוא מוצדק? בואו לדבר על זה בפייסבוק

בעקבות עתירתם של הזוג, הוחלט כי הם יגישו ערעור לועדת ערר. בדיון בוועדה - שהתקיים בתחילת החודש - טען נציג ועדת הקבלה של הקיבוץ כי ביישוב יש רק 65 משפחות, וכי הוא שוכן 4 ק"מ בלבד מגדר רצועת עזה ונמצא תחת איום הקסאמים - לכן הדבר מחייב אותם לחיות כקהילה קטנה בעלת מאפיינים ייחודיים. "מדובר בקהילה קטנה שמנסה לשרוד באמצעות קבוצה קטנה", אמר הנציג. "אנחנו רוצים להזרים דם חדש ליישוב. הדם החדש צריך להיות תואם לדם הקיים, אחרת מתים כולם". הנציג טען כי במקרה של הזוג כלפה, "עודף הכישורים שלהם הוא הבעיה....יש חשש שלמנהיגים יש קושי לקבל את שחולקים על דעתם... (הם נדחו) לא כי מישהו מצא בהם משהו שלילי. הבעיה כאן היא העודף".

בסיום הדיון החליטה ועדת הערר לקבל את ערעורם של הזוג, לאור התרשמותה מהם ומיכולתם לתרום ולהשתלב בקהילה. מינהל מקרקעי ישראל החליט לאמץ את ההמלצה בימים האחרונים.

כלפה אמר היום ל"הארץ" כי "ברור לכל כי ועדות הקבלה מקבלות באופן שרירותי החלטות ביחס לקבלת מועמדים. לא ברורה לי הטענה על עודף כישורים ומנהיגות יתרה. הרי אין בכך כל רע - דווקא ביישוב קהילה מתפתח אפשר לראות בכך מנוף... מבחינתנו מדובר בהישג גדול ובהגשמת החלום, אבל כואב לי על משפחות רבות אחרות שלא התקבלו ולא מיצו את זכותן ולא יכלו לעתור לבג"ץ. חשוב לי להעביר מסר שיש להיאבק בהחלטות מפלות של ועדות הקבלה בכל דרך".

למרות ניצחונו של כלפה, נציגי העותרים נגד חוק ועדות הקבלה טוענים כי הרשויות מבטלות בסופו של דבר את החלטות הוועדות (ומאפשרות לנדחים להתגורר ביישובים), כדי שלבג"ץ "לא תהיה סיבה" לפסול את החוק כולו. עו"ד עדי ניר בנימיני, מהקליניקה המשפטית לזכויות אדם מאוניברסיטת תל אביב, שהגישה את העתירה בשמו של הזוג כלפה יחד עם האגודה לצדק חלוקתי, אמרה כי "המקרה הזה הוא דוגמא לכך שפעם אחר פעם הניסיון לתקוף את מנגנוני הסינון והקבלה ליישובים הקהילתיים - על בסיס הקריטריון של אי התאמה חברתית - נחסם. אחרי שמגישים עתירה עקרונית שמבקשת לתקוף את ההסדרים, פעם אחר פעם אנשים מתקבלים ליישובים. התחושה היא שהמדינה מנסה לחסום ביקורת שיפוטית על הסדרי המיון כשמגיעים מקרים פרטניים שמעידים על שרירותיות גדולה של ההליכים".

בעקבות החלטת המינהל צפוי כלפה למשוך את עתירתו מבג"ץ. עם זאת, עדיין תלויה ועומדת עתירתם של הארגונים עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, המבקשת לתקוף את מנגנון הסינון של חוק ועדות הקבלה.

השר מיכאל איתן שליווה את ההליך מסר היום בתגובה כי "התנגדתי לחוק ועדות קבלה, לחמתי נגדו בוועדת השרים לחקיקה ומבחינתי עדיף היה שהחוק יבוטל לחלוטין. אך אם בכל אופן ועדות אלה תמשכנה להתקיים, כדאי שכל הגורמים יפנימו את הלקחים מהמקרה של אופיר ודנה-לי כלפה, והתוצאה תהייה שרק בודדים יסורבו באמצעותם ולא המצב כפי שהוא היום בו רבים מוצאים את עצמם עם תשובה שלילית מהוועדות".

לדבריו, "יש לבצע שינוי משמעותי בהליכי הוועדות בכל הקשור לשקיפות, פירסום הקריטריונים, לוחות זמנים ופורומים לעירעורים, כל זאת בכפוף למגבלות הפרטיות, על מנת שאור השמש, גם אם לא במלואו, ימנע עוולות ויחזק את אמון הציבור במערכת המחלקת משאבים של הציבור, לטובת הציבור. אחת התופעות שלמדתי בפרשה הזו היא שמסורבים רבים חוששים להתלונן שמא יתגלה קלונם, כביכול, ברבים. אני קורא לכל מי שמסורב לפעול באומץ ובנחישות כמו אופיר ודנה-לי, וביחד נבער את השיטה המתנשאת והשרירותית שעל פיה מקצים את אדמות המדינה למגורי אזרחים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו