הצצה לטקס הזיכרון הפרטי של הצ'רקסים

מעטים בישראל מכירים את מאורעות רצח העם הצ'רקסי. צעירי הקהילה מקפידים בשנים האחרונות לציין זאת ביום זיכרון, ולהציג את תרבותם ומורשתם

אלי אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אלי אשכנזי

שלושה גברים בחליפות ובכובעי פרווה מסורתיים צעדו בדממה בסמטה היוצאת מהמסגד שבלב הכפר הצ'רקסי ריחניה שבגליל העליון. מאחוריהם מאות תושבים בני כל הגילים, לבושים בבגדים צ'רקסיים מסורתיים או עטופים בדגל הצ'רקסי שצבעו ירוק ועליו רקומים שלושה חצים ו-12 כוכבים בצהוב. ביניהם עברו נערים והניחו על דש הבגדים מדבקות שבהן צויר סרט שחור, ועליו סמל העם הצ'רקסי והכיתוב A Day To Remember"".

צעדת הזיכרון לציון רצח העם הצ'רקסי, שאירע במאה ה-19 ובו נהרגו מאות אלפי בני אדם, התקיימה השבוע כחלק ממסורת שהתפתחה בשנים האחרונות בכפר ריחניה ובכפר קמא שבגליל. ב-21 במאי 1864 הכריזה רוסיה על כיבוש הקווקז, ובתאריך זה נקבע יום הזיכרון לרצח העם הצ'רקסי. האירוע צוין במרוצת השנים באופן מינורי בקרב הקהילה הצ'רקסית בישראל, ולא הובלט גם בקהילות הצ'רקסיות בעולם.

בישראל רק מעטים יודעים על הסבל שעבר העם הצ'רקסי. מרינה אבזאק, ממארגני יום הזיכרון, זוכרת כי כשהיתה ילדה היום הוזכר בקצרה בבית הספר ולא יותר מכך. אבזאק סיפרה כי לפני כמה שנים שוחחה עם ריאד גוש, היסטוריון ואיש חינוך, שאמר לה שהצ'רקסים בטורקיה מקפידים לציין את יום הזיכרון. "הזהות היא סוגיה בעייתית בקהילה שלנו, ולכן החלטתי לעשות משהו רציני", אמרה, "דווקא בני 30-50 חשבו שיש צורך לציין את היום הזה, בעוד המבוגרים יותר הסתכלו על כך בתמיהה. גם לנו לא היה ברור לאן זה הולך ואיזה אופי נגבש ליום הזה. כך קורה שהטקס משתנה משנה לשנה". אבזאק הוסיפה כי תרבות הזיכרון וההנצחה הישראלית השפיעה על הטקס שעורכים הצ'רקסים. "בעבר קינאתי בחברים היהודים שלי שיודעים לזכור ולהנציח", אמרה.

6 מתוך 6 |
1 מתוך 6 |
2 מתוך 6 |

בעקבות כיבוש הקווקז גורשו מרבית הצ'רקסים מאדמתם. כיום חיים ברחבי העולם 6.2 מיליון צ'רקסים, מקצתם בשלוש אוטונומיות בקווקז ומרביתם ב-54 מדינות אחרות. אבזאק סיפרה כי החיבור המחודש בין הקהילות הצ'רקסיות בעולם התרחש בעקבות התפוררות ברית המועצות, שאפשרה קשר עם בני העם בקווקז, וכן בשל השלום עם ירדן שאפשר קיום קשר עם הקהילה שם. גם רשת האינטרנט תרמה לחיבור בין הקהילות. "חשוב לנו שיידעו שאנחנו עם בעל מורשת, תרבות, שפה והיסטוריה", אמר אייבק נבסו מכפר קמא, העובד במרכז למורשת הצ'רקסית בכפרו. נבסו צילם כתבת וידאו לאתר החדשות של כפר קמא, שלדבריו יצפו בה צ'רקסים מכל רחבי העולם. הוא העריך כי התוכן הרב באתרי הצ'רקסים וכן פעילותם הערה ברשתות החברתיות תרמו לאחדות הקהילות וחיזקו באופן משמעותי את מעמדו של יום הזיכרון לרצח העם. "הדור הצעיר מחובר למורשת, ואין סיכוי בעולם שזה יתערער", אמר, "אני מרגיש שדווקא הילדים הם שדוחפים לקיום יום זיכרון משמעותי".

באדר מאג'ד, מנהל בית הספר היסודי בריחניה, אינו צ'רקסי אלא דרוזי. כיום, אחרי עשור של עבודה בריחניה, הוא מודה כי גם הוא אינו יודע דבר על רצח העם הצ'רקסי. "זו תעודת עניות לחברה שלנו", אמר, "זוהי קהילה שחיה כאן כבר 150 שנה ואנחנו לא שומעים ולא יודעים דבר על ההיסטוריה שלה".

מאג'ד הסביר כי משבר הזהות בו מצויה החברה הצ'רקסית טמון בהיותם של בניה מוסלמים שאינם ערבים, החיים בסביבה מזרח תיכונית ערבית ברובה. זאת בנוסף למורכבות הייחודית של הקהילה בישראל, כאשר בניה משרתים בצה"ל ובכוחות הביטחון ואף לומדים ארבע שפות: צ'רקסית, ערבית, עברית ואנגלית. מאג'ד סיפר כי בבוקר יום הזיכרון ביקשו התלמידים להוריד את הדגל הצ'רקסי לחצי התורן, וכי באותו יום נתלו ברחבי הכפר גם דגלי ישראל, לצד הדגלים הצ'רקסיים.

תגיות:

תגובות