בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רשמים מ"וועדת אם תרצו הרביעית לציונות"

חנונים עם כוסות של מיץ אשכוליות, השר שזיהה לפני כולם את הצורך בתנועה ומתנה בדמות תמונה ממוסגרת של נעמי חזן עם קרן. רועי צ'יקי ארד פגש אנשים עם מחוות משונות

54תגובות

"אם תרצו" יצרו לעצמם שם של חבורת בריונים מסוכנים שעומדים למחוק מישראל את שאריות הדמוקרטיה והחופש האקדמי. המציאות היסטרית פחות. השבוע, בכניסה ל"ועדת אם תרצו לציונות" הרביעית פגשתי את ערן, מכר שהפך לצלם מתנדב של התנועה. "כותבים אצלכם שזו תנועה פשיסטית. זו קצת הגזמה", הוא אמר לי והצביע על הנוכחים המסתובבים עם כוסות מיץ אשכוליות. "תראה איזה חנונים".

ואכן, הכנס היה מלא בילדים טובים בסך הכול. ביניהם התהלכו מנהיגי התנועה רונן שובל וארז תדמור נרגשים בחליפות שלא מתאימות למידותיהם. אפשר לומר לטובתם, ש"אם תרצו" הם היחידים שמעריכים את כוחם של רעיונות אקדמיים מתקדמים שנתמכים על ידי כמות זעומה של אנשים והתנועה העצימה למפלצת. במובנים מסוימים, אם תרצו הם הדבר הכי טוב שקרה לשמאל האקדמי המקושקש-לעתים והקרוע בריבים, שלא ממש צובר תאוצה בציבור הרחב.

מנגד, גם השמאל משתמש באם תרצו. למשל "שלום עכשיו" שאיבדה אוויר ממפרשיה, ולמעשה תמכה במלחמות האחרונות, מצאה את אם תרצו כדי להשיג יחסי ציבור. משחקי הסטנגה של השמאל עם אם תרצו זמינים ומספקים, זה טוב לתורמים משני הצדדים, והאקשן כיפי לעיתונאים שכבר אין להם כוח לכתוב על בילעין ובית אומר. אבל הכיבוש, הגזענות ובוודאי הבעיות החברתית לא מתחילים מכ-150 הבחורים החיוורים והמבוהלים שהסתופפו ביום רביעי באולם סמוך לקניון ממילא, אלא מכוחות חזקים ומסוכנים בהרבה.

ועידה של תנועת "אם תרצו"
אמיל סלמן

לקחתי את ביטאון התנועה "הציוני" ונכנסתי לאולם. מאחוריי, שמעתי התלחשויות נגד "התקשורת", מילה שעלתה הרבה בכנס, שנייה רק למילת הקסם "האליטות" שלוותה בשתיקה דמונית. על המסך הוקרן הכיתוב "ועידת אם תרצו הרביעית לציונו", הת' של הציונות נשר, כנראה שיש איזה בוגד בתנועה. השר עוזי לנדאו עלה ואמר: "מלמדים אותנו במערכת החינוך דמוקרטיה, הומניזם וכל מיני איזמים, אז אתה שואל: אם דמוקרטיה זה הכי חשוב, אז למה פה? למה לא בפאריס? מדוע לא להשתמט? היו שרי חינוך שחינכו לפלורליזם, עד כדי כך שמלמדים את הנכבה ואת מחמוד דרוויש. אלה הנאורים של צפון תל אביב".

"נכבה", הסביר לנדאו, "לא קשורה לסבל של הערבים, אלא לכאב שלהם כי ההשמדה לא הצליחה. האתגר החשוב ביותר הוא החזרה לשורשים". ללנדאו יש קול נעים, הוא גם חבר הכנסת היחיד שראיתי אוכל פלאפל סתם כך מול מצודת זאב. אם לא ממש מקשיבים בריכוז, נראה שהוא מדבר בהיגיון. אבל הוא זכה לתשואות רק כשהפך לפחות מנומס ותקף: "בבטן אתם מרגישים שהם הנבלות ולנו הם קוראים כובשים?".

אחריו עלה גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, עם עניבה ורודה מבריקה וקול באס צורמני כי הוא דיבר קרוב מדי למיקרופון. ארדן התגאה שחשב על הקמת אם תרצו לפני כולם. "תכננתי להקים תנועה של צעירים לאומיים, בלי שייראה כאילו יש רק כיפות ציציות בימין", אמר וסיפר, "אני מתמודד עם האיומים באקדמיה ובית המשפט העליון בתפקידי בוועדה לבחירת שופטים". ארדן כנראה עושה עבודה לא רעה כשר, אבל כדי להרגיע את הנוכחים סיפר איך לא פחד מהפלסטינים וניקה את בריכת חזקיהו ואיך הגביל את הגדלת עיסאוויה על ידי בניית גן לאומי.

אמיל סלמן

המנחה הרהוטה אמילי עמרוסי עלתה ואמרה - "פעם חשבו שעשייה תרבותית שייכת רק למחנה אחד. והמחנה שלנו יודע לעשות רק מלחמות. היום מבינים שגם אצלנו יכול להיות אמן, ואפילו אמן מיוסר". רשמתי לעצמי בשורה חיובית שהימין נכנס לתחום האמנים המיוסרים. ואז עלתה קרני אלדד וזימרה שירים מראשית הציונות עם מכונת תופים מוקלטת ברקע, שמעט הגחיכה את הפזמונים היפים והנמלצים.

אחריה, טיפס לבמה ארז תדמור שמוגדר בכינוי בנוסח פתח, "ראש אגף מדיניות בתנועה". תדמור הוא בחור נחמד ולחץ לי את היד במדרגות כי זכר אותי מסיקור הפגנת ה"נכבה חרטא", אבל נשא נאום פרנואידי, שזור בהזיות מין. "איכות החיים בישראל יוצרת אשליה", הוא אמר בפתח דבריו והציג את הסכנה הגדולה: "כוהני הקוסמופוליטיות. הפסל הכי חשוב של תומרקין הוא פסל 'הוא הלך בשדות', פסל צבר שאיבר מינו חשוף ויוצאים ממנו רובים, על זה הוא בנה קריירה. ויש גם את להקת הדג נחש עם 'טוב למוחטה בעד ארצנו' ואביב גפן עם 'טוב למות בעד עצמנו'. יעדם אחד: יצירת ישראלי חדש המרגיש ניכור. מול פדופילים רוחניים כמו יוסי שריד שהפך שר חינוך וסוטים כמו תומרקין, אנחנו צריכים לחזור לאורה של היהדות והציונות".

אבל הכוכב הגדול הוא המנהיג רונן שובל שהמנחה הציגה במילים, "שובל של עקרונות, איש אחד עם דגל אחד. אספר לנכדיי שזכיתי להכיר את רונן שובל בצעירותו" וחזתה שהוא "ייקח חלק מרכזי בהנהגת מדינת ישראל". והרי זה כל העניין בתנועות האלה בסופו של דבר. גם לנדאו קרא לאנשי התנועה להיכנס לפוליטיקה. ככל הנראה נראה אותם בפריימריז הקרובים.

אמיל סלמן

שובל, שנראה שכילד קרא יותר מדי חסמב"ה ועדיין משאיר את הספרונים מתחת לכריתו, הסביר את ראיית עולמו. הוא אמר שכשהערבים נכשלו במלחמות, הם נקטו בשתי אסטרטגיות, "יש את האסטרטגיה האיראנית - להשיג פצצת אטום. יצרנו אושוויץ אחת גדולה, כמו שאמר אבא אבן. ויש את אסטרטגיית ועידת דרבן. עשרות ארגונים שעסוקים בטירוף בדה-הומניזציה של ישראל וזו הכשרה לג'נוסייד שמתכננים למדינה. ומי מממן את זה? הקרן לישראל חדשה ומדינות אירופה המסכנים את עצם קיומנו. תמיד הרגשתי שנולדתי מאוחר מדי. לא יכולתי להיותו בקרב עמק הבכא, או להיות באצ"ל, אבל ההיסטוריה היא עכשיו. מתקבצים כאן נערים מסוגו של יהודה המכבי". הוא המשיך את ההתקף הנרקיסיסטי כשסיפר על הרגע שבו הוקמה התנועה. הוא פנה לארז תדמור ואמר לו, " אין ברירה, חייבים להציל את עם ישראל".

שובל טען שהתנועה נמצאת במקום השלישי במתקפות של עיתון "הארץ", אחרי נתניהו וליברמן, לדעתי הוא מגזים. "אני מקווה שהשנה נהיה מקום ראשון", הבטיח.

"אין ספק שנגיע לראשות הממשלה עוד כמה שנים", אמר ד"ר דוד יהודה, שזוכה מדיבה בפרשת א-דורה, כשקיבל את פרס אם תרצו השקוף. לסיכום, העניק רונן שובל מתנת פרידה לתדמור, שנוטש אותנו כי השיג מלגת שנה ללימודים בחו"ל, כדרך הרבה ציונים מסורים בזמנו, וגם פוסט-ציונים. המתנה היתה תמונה ממוסגרת של נעמי חזן שקרן בראשה. איך לומר, אנשים עם מחוות משונות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו