בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנהלי עיזבון קפקא: המדינה מנסה להשתלט על כתבי היד

לדבריהם, מדובר בהתנהלות "שאינה ראויה למדינה דמוקרטית", אשר מזכירה "מדינות חשוכות, שלא היינו רוצים להימנות עליהן"

8תגובות

מנהלי העיזבון של אסתר הופה, מזכירתו של מקס ברוד, מאשימים את המדינה ב"מאמצים מכוערים" להשתלט על כתבי היד של פרנץ קפקא. הם טוענים כי מדובר בהתנהלות "שאינה ראויה למדינה דמוקרטית", אשר מזכירה "מדינות חשוכות, שלא היינו רוצים להימנות עליהן". בשבוע שעבר הגישו עורכי הדין שמוליק קסוטו ורמי הדר, מנהלי העיזבון שמינה בית המשפט, את הדו"ח המסכם שלהם לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, לקראת מתן פסק הדין, הצפוי בקרוב.

טענותיהם של מנהלי העיזבון הן כתב אישום חמור נגד המדינה, אשר רק לאחרונה טענה בבית המשפט כי כתביו של קפקא שייכים לספרייה הלאומית בירושלים וכי אסתר הופה הפרה את צוואתו של ברוד, חברו של קפקא, אשר ביקש להעבירם לארכיון ציבורי, ואף הזכיר במפורש את הספרייה הלאומית כיעד המועדף עליהם.

"ריח חזק של 'הלאמה' נודף מהתיק הזה. כל אדם הגון המתבונן בו, קשה לו שלא ירגיש תחושה של אי נוחות על המאמצים המכוערים שעושה המדינה זה שנים רבות להשתלט על כתבי קפקא", כתבו עורכי הדין בתגובה. לטענתם, מקס ברוד העניק את כתבי היד האלה ל"אדם הקרוב אליו ביותר", מזכירתו אסתר הופה, ולכן אין למדינה זכות להפקיעם מידיהן של היורשות שלה - חווה הופה ואחותה, רות ויזלר, אשר הלכה לעולמה לפני חודש.

עורכי הדין, המיוצגים בידי באי כוחם, דן נובהארי ורונן בר-און, טוענים בדו"ח כי על המדינה לכבד את בקשתו האחרונה של מקס ברוד, שהטיל על מזכירתו אסתר הופה את הטיפול בעיזבונו, וקבע כי היא זו שתחליט לאן יועברו כתבי היד שבעיזבון. "זכותו של כל אדם לעשות בנכסיו לפיו שיקוליו - יהיו 'תמוהים' אשר יהיו", כתבו.

לדבריהם, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מחייב את המדינה ואת מנגנוניה "לשמור מכל משמר על זכויות הקניין של כל אדם, ובכלל זה גם את קניינן של נשים קשישות, גם אם הן 'לא כל כך נחמדות', וגם אם מתסכל את המדינה שנפל בחלקן 'אוצר' שמדינת ישראל היתה שמחה להציגו בגאווה ולראווה".

עורכי הדין התייחסו בדו"ח גם למותה של רות ויזלר, בתה של אסתר הופה וטענו כי לאחר מותה, על בית המשפט "לכבד את רצון המת". לדבריהם, "כל השחקנים הראשיים של הפרשה המרתקת ומלאת היצרים הלכו לעולמם". על כן נקודת המוצא לכל הכרעה העומדת בפתחו של בית המשפט היא כיבוד רצון המת", כתבו עורכי הדין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו