בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארגוני הנשים: יש למנוע הדרה בעת גיוס חרדים לצה"ל

נציגות הארגונים הופיעו בוועדה לקידום השוויון בנטל וביקשו לוודא כי שירות החרדים לא יפגע במעמד הנשים. הן קראו גם לבטל הפטור מגיוס לנשים דתיות

43תגובות

נציגיהם של 16 ארגונים, ובהם התאחדות הסטודנטים, איגוד ישיבות ההסדר, ועדת המעקב של ערביי ישראל  ופורום המג"דים והמח"טים, הופיעו היום (חמישי) בפני הוועדה לקידום השוויון בנטל בראשות ח"כ יוחנן פלסנר. שניים מארגוני הנשים - ויצ"ו ופורום נשים במדיניות וביטחון לאומי - קראו במהלך הדיון למנוע הדרת נשים בצה"ל ולוודא כי שירות חרדים בצה"ל לא יביא לפגיעה במעמדן של נשים בצבא. במהלך הדיון הורתה לשכת ראש הממשלה להוציא את נציגי התקשורת מאולם הדיונים בכנסת, כדי לא להפריע לעבודת הוועדה.

בשני הארגונים מציגים שורה של מקרים שבהם שירות חרדים ואף דתיים בצה"ל הביא לדחיקת נשים מעמדות שונות בצבא. בין הדוגמאות שצוינו בדפי העמדה של הארגונים נמצאים קצינת קשר מצטיינת ששיבוצה לגדוד מסוים נמנע בשל היותה אשה; לוחמות תותחנים ששובצו מחדש בשל הגעתם של חיילי הסדר לסוללה, זאת למרות שהחיילות משרתות 3 שנים ואילו בני הישיבות 16 חודשים; אי קיומם של עזרות נשים בבתי כנסת צבאיים; איסור על חיילות לקרוא בהגדה בליל הסדר; סירובן של יחידות מסוימות לקלוט מדריכות קליעה של היותן נשים, ודוגמאות רבות נוספות.

פורום נשים במדיניות וביטחון לאומי מיוצג על ידי חברת הכנסת לשעבר אתי לבני, תא"ל (מיל') ישראלה אורון וד"ר עפרה גרייצר. הוא מבקש, בין השאר, לבטל את הפטור שניתן כיום לנשים דתיות. לפי הפורום מדובר ב"בסיס להחלה אמיתית של שוויון בנטל". לבני עצמה אמרה בדיון: "גם היחידות הייחודיות לחרדים לא יכולות לפגוע בעקרון השיוויון בשיתוף נשים. אפשר להתחשב בצרכים של החרדים אבל לא מתקבל על הדעת שיהיו שטחים סטריליים מנשים. אנחנו קיימות, מה לעשות. המגמה היום היא חמורה וגם סמויה מהעין, קביעת הסדר יום של החייל הדתי והראייה של האשה כאחר מכרסמת בשירות הנשים בצה"ל".

עוד דרשו בפורום כי כל שינוי שיאפשר שירות חרדים בצה"ל יחול רק על חיילי החובה ולא יכלול את משרתי צבא הקבע, כי תהליכי האיתור והמיון ייעשו על בסס מקצועי ולא לפי מגדר, כי צה"ל יחויב לחיתוך מגדרי של מכסות לתפקידים שונים כך שמספר הנשים יהלום את שיעורן באוכלוסייה הצבאית ועוד.

לימור אדרי

נציגת ויצ"ו בדיון, אחראית קשרי הממשל שרון צ'רקסקי, קראה לחברי הוועדה לבחון ההשלכות המגדריות של גיוס חרדים בצבא. כמו כן, היא קראה להבטיח כי שילובם לא יפגע בשירות נשים ויאסור העברת נשים מתפקידן מטעמי שירות חרדים או פסילה של מקצועות לשירות נשים, וכן לוודא כי צה"ל ישמור על מעמדן וזכויותיהן של החיילות המשרתות. בנוסף היא דרשה לאסור יצירת "שטחים סטריליים מנשים" בשל שירות חרדים.

צ'רקבסקי טענה עוד כי המגמה הקיימת תביא למניעת שירותן של נשים בצבא. "אם נמשיך ככה עוד עשר שנים, אני לא יודעת אם לנשים תהיה מוטיבציה להתגייס. זה יהפוך לצבא גברים", אמרה. אנשי הוועדה אמרו כי יהיה צורך בקבלת איזונים ונציג צה"ל, תא"ל גדי אגמון, הבהיר כי כללי "השילוב הראוי" רלוונטיים רק לשירות החובה ולא לקבע. חבר הוועדה דודו רותם שאל את נציגות הארגונים הפמיניסטיים כיצד ניתן יהיה ליישב בין הדרישות שלהן לדרישות החרדים לא להיחשף לנשים, וצ'רקבסקי השיבה כי אין זה מתפקידה לספק פתרונות אלא להציף את הבעיות.

צ'רקסקי אמרה ל"הארץ" כי "אנו עדות לאחרונה להתרחבות ההקצנה הדתית והדרת הנשים בצה"ל. יש לטפל בסוגיה זו באופן רציני ומעמיק ולא ייתכן שתוכנית חדשה לגיוס חרדים לא תתייחס לנושא זה. החרפת המצב הנוכחי בזכויות נשים בצבא עלולה לפגוע במוטיבציה של נשים להתגייס ותהפוך את צבא העם לצבא לגברים בלבד - מצב שאסור לנו להשלים איתו".

סעיד אבו זאלם, מנהל מחוז צפון של בתי משפט, ולשעבר מפקח בשירות הלאומי, סיפר על מצוקתם של ערבים המתנדבים לשירות לאומי ואמר כי הם סובלים מהשמצות וביקורת במגזר הערבי אך גם מטעם החברה הישראלית. עם זאת, הוא סבור כי יש להמשיך את המאמצים לשלבם. "זו הדרך לשילוב וזו הדרך להפחית אלימות במגזר הערבי. אתה מוציא אותו מהנרגילה, מההפגנות ומהאללה ואכבר", אמר.

עלי זחאלקה ראש עמותה חינוכית חברתית בוואדי ערה, העריך בדיון כי "אם הנושא (שירות לאומי במגזר הערבי, א.ב.ז) ייכנס בצורה של כפיה, זה רק יעורר התנגדות קשה ביותר. בן ובת שמסיימים שירות של שנתיים לא זוכים לשום העדפה בקבלה לעבודה או למקום אחר. בת שסיימה שירות, אין לה עדיפות על בת מהתנועה האיסלאמית. אותי זה מקומם".

נציגת משרד המשפטים, עו"ד דביר, אמרה בדיון בתגובה להצעות לפגוע בקצבאות, לשלול רישיון נהיגה או דרכון בשל אי שירות צבאי, כי במשרד לא תומכים בסנקציות כאלה. "אנחנו לא ששים להתשתמש בסנקציות חבתריות מהסוג הזה. אנחנו מאוד נשמח לבחון כל תמריץ בין אם כלכלי או נוגע לחרויות יסוד, כדי לחוות דעתנו אם השימוש בכלי הזה נכון או לא. מדובר בבעיה גדולה אבל יש כללים בענישה ובסנקציות שצריך לחשוב עליהם גם ביחס לעבריינים בתחומים אחרים שמבצעים עבירות חמורות הרבה יותר. תחום הרווחה הוא בעייתי במיוחד יש ניסונות במשך שנים להשתמש בו לביצוע סנקציות וזה מאוד בעייתי".
ח"כ רותם מישראל ביתנו, שהצעת החוק שמפלגתו הגישה בעניין כוללת שלילת קצבאות כסנקציה, הבהיר כי הוועדה רשאית לקבל החלטות בעניין לפי שיקול דעתה. "אנחנו ועדה פרלמנטרית ולא צריכים לקבל ממכם הנחיות", אמר רותם המשמש גם יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט.

יו"ר ויצ"ו ישראל, גילה אשרת, מתחה ביקורת על הייצוג המועט של נשים בוועדה ועל היעדר ההתייחסות להיבט המגדרי, וציינה כי על הוועדה לעסוק גם בנושא שוויון ההזדמנויות בין גברים לנשים בצבא. לדברי אשרת, "לגיוס חרדים בצה"ל השלכות קריטיות על שירות נשים בצבא. העדר גיבוש מודל לשוויון הזדמנויות מלא ולמניעת פגיעה בשירות נשים, יוביל לאפליה חמורה של נשים בצבא, להדרתן מתפקידי שטח ופיקוד וממרחבים ציבוריים ולנסיגה מהישגים שהושגו עד היום בשירות נשים". עוד הוסיפה אשרת כי בוועדה "אין ייצוג שוויוני לנשים ואין אזכור המבטיח שהחקיקה תיבחן גם בהיבט המגדרי".

שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הציג בפני הוועדה את ההצעות והעקרונות של העמותה להסדר שיחליף את חוק דחיית השירות. ההצעה של חדו"ש משלבת בין העיקרון של חובת שירות לכל לבין קביעת מכסת תלמידי ישיבות שיקבלו דחיית שירות שתעמוד על 3% תוך כדי מתן סנקציות כלכליות על מי שישתמטו משירות ולא מאסר. אחת מהדרכים שהציע אילן היא להתנות את מתן ההטבות בדיור למי שנושא בנטל.

ח"כ הרב אמסלם, שהציג עצמו כמי שמשמש פה לציבור שנבחריו זנחו אותו, אמר במהלך הדיון כי החרדים סובלים מהמצב הקיים ממש כמו החילונים וכי קיימים כיום אלפי בחורי ישיבות שאינם ממלאים את ייעודם ויושבים בבטלה גמורה במוסדות הללו. הרב אמסלם הציג לוועדה את המתווה שלו שמשלב בין ערך לימוד התורה ולבין ערך הערבות ההדדית שפירושו נשיאה משותפת בנטל שיהווה את שביל הזהב להגדרתו בין שני ערכיה הגדולים של היהדות. ח"כ אמסלם: "המתווה שהצעתי מהווה פשרה הולמת ולהערכתי מוסכמת על רוב העם וכולה בקנה אחד עם ההשקפה התורנית והיא שתבטיח את המשך קיומנו כעם יהודי במדינת ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו