בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

5 שנות מלחמה במסתננים

הפיתרון החדש של נתניהו לבעיית המהגרים: ערי אוהלים

הוראת רה"מ הועברה אחרי שישראל ניסתה מגוון שיטות לעצור את זרם הבאים בשעריה: ממתקן סהרונים, דרך נוהל גדרה-חדרה ועד כליאה לשלוש שנים

27תגובות

מהקמת מתקן סהרונים ב-2007, דרך נוהל גדרה-חדרה, ועד תיקון החוק למניעת הסתננות בחודשים האחרונים, נקטה ממשלת ישראל בשנים האחרונות אמצעים מגוונים כדי לצמצם את זרם המהגרים האפריקאים למדינה, שעומד היום על 60 אלף ברחבי הארץ. כעת, כחלק מניסיון נוסף להילחם בתופעה, הנחה ראש הממשלה את משרד הביטחון להקים ערי אוהלים לכליאת המהגרים האפריקאים.

במשרד הביטחון החלו בגיבוש התכנית על-פי הנחיות ראש הממשלה, על אף שלא יודעים לומר עדיין היכן יוקמו וכמה מהגרים ניתן יהיה לשכן בהן. ערי אוהלים תוכננו בעבר כפתרון לאוכלוסייה אזרחית הנמלטת במקרה מלחמה – אז אמורות היו להיבנות בערבה.

המדינה החלה לפקח ולחפש פתרונות לבעיית המהגרים מאפריקה בשנת 2007, אז חלה קפיצה משמעותית במספר המסתננים לישראל – 5,005, לעומת כאלף בשנה הקודמת. לשם כך נפתח ביולי 2007 מתקן סהרונים, שהוגדר כמתקן משמורת למהגרים שנכנסו לישראל דרך גבול מצרים. במתקן עוברים המהגרים רישום, זיהוי ובדיקות רפואיות, ואם אינם בני גירוש, הם משוחררים מהמקום עם כרטיס נסיעה חד-כיווני לתל אביב. כשיש מחלוקות בעניין זהותו של אדם, הוא יכול למצוא עצמו נותר במשמורת חודשים רבים, ולעתים אף שנים. המתקן, שיכול להכיל 2,000 בני אדם, עובר בימים אלו הרחבה, בסיומה יוכל לקלוט 5,400 מסתננים.

אליהו הרשקוביץ

שחרור המהגרים למרכז הארץ הביא במהרה לריכוז גדול שלהם בערי המרכז בכלל, ובמקלטים קטנים בתל אביב בפרט. כך, בעקבות לחצים של עיריית תל אביב, בפברואר 2008 הנהיגה רשות האוכלוסין וההגירה את "נוהל גדרה-חדרה". הנוהל, שמטרתו היתה להוציא ממרכז הארץ את אלפי המהגרים, קבע כי מהגרים ועובדים זרים חסרי אשרות עבודה יוכלו לשהות רק בטווח שמצפון לחדרה ומדרום לגדרה. המהלך ספג ביקורת רבה על כך שיצר בעיות חברתיות וכלכליות בערי הפריפריה, וביולי 2009, בעקבות לחץ ציבורי נרחב, ביטל שר הפנים, אלי ישי, את הנוהל.

בנובמבר 2010 נקטה המדינה מהלך מסוג אחר, אולי המשפיע ביותר – ללא כל הודעה מראש נשללה מהמהגרים הזכות לעבוד בישראל. לאשרות השהייה שלהם נוספה לפתע הערה, ולפיה "רישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה". אכיפת סעיף זה אינה מבוצעת עד היום ומועד תחילתה טרם נקבע, מה גם שהמדינה התחייבה להודיע לבג"ץ ולארגוני הסיוע בטרם תחל פעילות אכיפה כלפי מעסיקי מהגרים, זאת במסגרת עתירה שהגישו הארגונים. עם זאת, התוצאות מושגות גם ללא האכיפה בפועל – מעסיקים פוחדים להעסיק מהגרים. רבים פוטרו ורבים נוספים לא מצליחים למצוא עבודה. הדבר מחמיר מאוד את מצבם ולעתים מוביל גם לרצון לעזוב את ישראל.

בינואר 2010 פתחה המדינה בחזית נוספת במלחמתה בתופעת המהגרים, כשהממשלה החליטה על בניית גדר לאורך גבול ישראל-מצרים. הגדר, באורך 230 קילומטרים מכרם שלום ועד טאבה, החלה להיבנות על-ידי משרד הביטחון שמונה חודשים לאחר ההחלטה. בנייתה מוערכת בעלות של 1.3 מיליארד שקל. הממשלה תולה תקווה גדולה בגדר, שתהווה מכשול שימנע ממהגרים להגיע. עם זאת, בתחילת מאי כבר הספיקו מבריחים מצרים להעמידה במבחן, כשהצליחו לחתוך קטע מהגדר. לאחר מרדף הצליחו כוחות צה"ל לתפוס את המבריחים.

אליהו הרשקוביץ

עם העלייה המתמשכת בזרם המהגרים, בדצמבר 2010 השיק ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את תוכניתו הכוללת למלחמה במסתננים. התכנית כללה כמה החלטות ממשלה שהתקבלו בעבר, בהן האצת בניית הגדר, הקמת מתקן כליאה והגדלת הקנסות שיוטלו על מעסיקים לכשתתקיים אכיפה.

מתקן הכליאה עתיד לקום במתחם קציעות סמוך לגבול. לפי התכנון, הוא אמור לקלוט כ-11 אלף מהגרים. החשש מכליאה במתקן היווה גורם שהוביל מאות מאזרחי דרום סודאן לחזור לארצם. במסגרת תוכנית לעזיבה מרצון, קיבלו העוזבים כ-500 דולר לאדם, והועלו על טיסות שארגנה המדינה בשיתוף ארגון נוצרי. 

בינואר 2012 לקחה המדינה צעד מרחיק לכת במלחמתה במהגרים, עם תיקון החוק למניעת ההסתננות לישראל, שמטרתו הרשמית היא הרתעת מבקשי מקלט מלהיכנס לישראל. על פי תיקון החוק, שנכנס לתוקף בתחילת השבוע, מהגרים חדשים שהסתננו לישראל יושמו במעצר לתקופה של עד שלוש שנים, בניגוד לתקופה של 60 יום שהיתה נהוגה עד כה. עוד מאפשר תיקון החוק להעמיד לדין פלילי כל מי שמסייע או נותן מחסה למהגרים, ועונשו יהיה מאסר של עד חמש שנים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו