בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצעה: מורות ערביות ישולבו בבתי ספר יהודיים

נייר עמדה שהוצג היום בכנסת וטען כי 11,000 ערביות בעלות תעודת הוראה אינן מועסקות במערכת החינוך, בעיקר בשל מחסור בתקנים

41תגובות

שילוב מורות ערביות חדשות במערכת החינוך הפורמלית במגזר הערבי נתקל בקשיים רבים, בשל היצע גדול לעומת מחסור בתקנים - אולם אין סיבה שהמורות הערביות לא יועסקו בבתי ספר יהודיים; הצעה ברוח זו הועלתה היום (שלישי) ביום עיון מיוחד שהתקיים בכנסת תחת הכותרת "תעסוקת אקדמאיות בעלות תעודת הוראה באוכלוסייה הערבית".

ביום העיון, שיזמו חברי הכנסת ד"ר חנא סוויד (חד"ש) מסעוד גנאיים (רע"ם – תע"ל) ואבישי ברוורמן (עבודה), הוצג נייר עמדה של עמותת "נשים נגד אלימות", שפועלת בתחום. במסמך מופיעים נתונים רשמיים של משרד החינוך שהוצגו למכון המחקר של הכנסת, ולפיהם בשנת הלימודים תשע"ב נדחו 5,357 בקשות שיבוץ של מורים ערביים, כ-90% מהן נשים, בגלל מחסור בתקנים במוסדות החינוך.

עוד עולה כי סך כל הנשים האקדמאיות הערביות בעלות תעודת הוראה שאינן משתלבות בשוק מוערך בכ- 11,000 מורות, שנותרות מובטלות או נאלצות להסתפק במשרות שאינן הולמות את כישוריהן. במחקרים וניתוחים כלכליים ועיבוד נתונים רשמיים שעליהם מתבסס בנייר העמדה נטען עוד כי אי מימוש פוטנציאל כוח העבודה של נשים ערביות מוערך במיליארדי שקלים בשנה.

ירון קמינסקי

סמר מוקבעה, בת 32 מנצרת, היא אחת הדוגמאות הבולטות למצוקה של אותן נשים. היא סיימה את לימודי התואר הראשון בסטטיסטיקה וחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה, ובשנת 2006 קיבלה תעודת הוראה. מאז, שנה אחר שנה היא מנסה להגיש בקשה לשיבוץ כמורה במערכת החינוך הערבית, במקביל לשליחת קורות החיים לבתי ספר במגזר הפרטי. למרות השכלתה האקדמאית, הכשרתה המקצועית ורצונה העז לעבוד כמורה, נאלצת מוקבעה לעבוד כפקידה ומנהלת חשבונות בחצי משרה במוסך בעפולה, תמורת שכר זעום של 3,000 שקל בחודש.

סאוסן תומא – שוקחה, רכזת פרויקט העסקת נשים אקדמאיות בעמותת "נשים נגד אלימות" הסבירה כי לפתרון ארוך טווח נדרש שינוי מהותי במדיניות הממשלה וכן הקצאת משאבים ראויה. לטווח הקצר, עם זאת, ישנן הצעות קונקרטיות כמו שילוב של כ-1,000 מורות ערביות בבתי ספר יהודיים והוספת תקני הוראה לחינוך הערבי, מאחר ויש מחסור של כ-4,000 משרות הוראה. תומא-שוקחה הוסיפה כי יש לפתח תוכניות הסבה מקצועית עבור מורות ערביות לתחומים המבוקשים במשק, כמו היי טק או הנדסה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו