בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהגנה קולקטיבית לבדיקה פרטנית

תגובות

החלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין דרום סודאן עסקה באזרחים שקיבלו בישראל הגנה זמנית קולקטיבית. כל עוד התקיימה מדיניות זו נופקו להם אשרות שהייה זמניות, ולא נבדקו בקשות ספצפיות למקלט. עקב הפיכתה של דרום סודאן למדינה עצמאית החליט משרד הפנים לסיים את משטר ההגנה הקולקטיבית בכל הנוגע לאזרחי מדינה זו. בית המשפט דחה את העתירה תוך שהוא לא מוצא מקום להתערב בעמדה הממשלתית שלפיה לא קיים סיכון לחיים או לחירות, בהחזרת אזרח דרום סודאן לארצו. הוא קיבל את חוות הדעת של משרד החוץ, שלפיה הסיכון הקיים בדרום סודאן מוגבל לאזורים ספציפיים, וקבע שכיוון שהמדינה הודיעה שתבצע בדיקה פרטנית של ההרחקות, הרי שנשמט הבסיס לטענה שלפיה יש חובה להמשיך במדיניות ההגנה הקולקטיבית.

ביסוד פסק הדין עומדת ההבחנה בין "הגנה קולקטיבית" - שהיתה נהוגה ביחס לאזרחי דרום סודאן - ובין בדיקה פרטנית של זכאותם למעמד פליט. כיום ממשיכה ישראל להעניק הגנה קולקטיבית כזו לתושבי אריתראה וסודאן, והיא אינה בודקת אינדיבידואלית את מעמדם. יש לשער שהיא עושה זאת מתוך ידיעה שבחינה אינדיבידואלית תעיד על כך שרובם המכריע זכאי למעמד של פליט. במצב הביניים שבו נמצאים מבקשי המקלט הזכאים להגנה קולקטיבית, לא נאכף אמנם איסור העבודה, אך גם לא ניתן להם היתר עבודה מסודר. ילדיהם יכולים לרוב ללמוד בבתי הספר, אך הם אינם זכאים לשירותי בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

עם זאת, בניגוד לפרסומים שונים, אחוז מבקשי המקלט בישראל אינו מהגבוהים בעולם. כדי לבדוק מהו המספר הנכון צריך להחליט את מי סופרים. ניתן לספור על אצבעות יד אחת את מספר האנשים שמוכרים בישראל כל שנה כפליטים. אך, כאמור, אין זה אומר ששאר מבקשי המקלט בישראל אינם בעצם פליטים, שכן מעמדם של המקבלים הגנה קולקטיבית לא נבדק. כפי שהראתה בבלוג שלה נועה קאופמן מארגון קו לעובד, גם כאשר מכילים בספירה את מבקשי המקלט שהוענקה להם הגנה קולקטיבית, ישראל עומדת על יחס של שמונה מבקשי מקלט לכל אלף תושבים - אמנם יותר משמעותית מבעבר, אך עדיין הרבה פחות מאשר מלטה (כ-20 לאלף), קפריסין (כ-17), שבדיה (כ-15), ונורבגיה (כ-11).

כידוע, כיום מרוכזת האוכלוסייה בשכונות מסוימות בתל אביב, שכבר סובלות מעוני והזנחה. הטענות בדבר עליית שכר הדירה בשכונות בדרום תל אביב עקב ריבוי מבקשי המקלט, מעידות על כך שהמדיניות - או יותר נכון חוסר המדיניות של ישראל - משמעותה ריכוזם הרחק מהמרכז המבוסס של העיר, לצד אוכלוסיות מודרות אחרות, תוך יצירת נטל לא הוגן על אוכלוסיות מוחלשות.

התייחסות רצינית לסוגיית מבקשי המקלט דורשת מתן היתרי עבודה וזכויות סוציאליות בסיסיות, שיאפשר למבקשי המקלט לחיות בכבוד. כל עוד ישראל עצמה מכירה בכך שעליה להעניק הגנה קולקטיבית למבקשי מקלט ממדינות מסוימות, על המדינה לנהוג באחריות כלפי אוכלוסייה זו. בוודאי שהקלישאה "רובם הם מהגרי עבודה" היא אמירה נבובה, כשמדובר באוכלוסייה שהמדינה בעצמה מכירה באי-היכולת לגרשה ושאינה בודקת אינדיבידואלית את זכאותה למעמד פליטות. בדיקה פרטנית כזו תהיה עכשיו נחלתם של תושבי דרום סודאן. יתרה מכך, פסק הדין הכיר בקיומה של "הגנה משלימה", שרחבה מההגדרה של פליטות, ושמשמעותה שאין לגרש אדם למקום שבו נשקפת סכנה לחייו או חירותו והמדינה התחייבה שעקרון זה מקובל עליה. יש לקוות שהוא יוחל גם בבדיקה הפרטנית של אזרחי דרום סודאן. עם זאת, הניסיון מלמד שמנגנון של בדיקת בקשות הפליטות בישראל מובנה בצורה שדוחה אותן באופן שיטתי, ומביאה לכך שבקשות בודדות בלבד מתקבלות. יש לקוות כי התפתחות הנסיבות בדרום סודאן לא יהיו לכאלו שיגרמו לנו להצטער בעתיד על החלטה זו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו