בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחריף המאבק בין החרדים לממלכתיים

המדינה לא הכירה בגיור של בית הדין החרדי הפרטי החשוב ביותר

ביה"ד הממלכתי בנתניה לא הכיר ביהדותה של אשה שהתגיירה בבית דין חרדי פרטי, קבע שהוא פסק בניגוד להלכה ומתח עליו ביקורת קשה

31תגובות

בית הדין הרבני הממלכתי בנתניה דחה באחרונה בקשה של אשה להכיר בגיורה, שנערך בבית הדין הפרטי החשוב ביותר בעולם החרדי - "בד"ץ בני ברק" בראשות הרב ניסים קרליץ. מדובר בצעד חריג, שכן בתי הדין הממלכתיים נוהגים לאשרר אוטומטית פסקי דין וגיורים של ערכאות חרדיות. ההרכב, בראשות הדיין הרב שלמה שפירא, קבע כי אין כל יתרון לבית דין חרדי, וככלל יש להכיר רק בגיורים שנעשו בבתי דין ממלכתיים.

פסק הדין, שניתן ב-14 במאי, נמנע מלבטל כליל את גיורה של האשה, אבל הציג את בית הדין החרדי היוקרתי בקלונו. הוא קבע כי האשה הצליחה להערים עליו, ולגרום לו לפסוק בניגוד להלכה. "בד"ץ קרליץ" הוא אחד מבתי הדין הרבניים הגדולים בעולם ויש לו מעמד גם בקרב יהודים חרדים בחו"ל, המגיעים להתדיין בו במגוון עניינים, כגון גירושין, דיני ממונות, צוואות וגיורים.

תחילת הפרשה כשהאשה, עולה מברית המועצות לשעבר, ביקשה בעבר מבית הדין הרבני בנתניה להכיר ביהדותה, וכהוכחה לכך הציגה בין היתר את תעודת הלידה של סבתה ושלה. התעודה עוררה את חשדם של הדיינים והיא נשלחה למחלקת זיהוי פלילי במשטרה, שקבעה כי היא מזויפת. בית הדין החליט לדחות את בקשת האשה וקבע כי היא הציגה תעודות פגומות ועדויות שקריות.

לאחר שבקשתה נדחתה, פנתה האשה לבית הדין הרבני הפרטי החרדי בבני ברק, מבלי לדווח על השתלשלות האירועים הקודמת. בית הדין הפרטי קיבל באופן חלקי את טענת האשה בנוגע ליהדותה, ולכן החליט כי די בהליך גיור מקוצר ומקל (המכונה "גיור לחומרה") כדי שיכיר ביהדותה. בכך, הסיר בית הדין לכאורה כל צל של ספק באשר ליהדותה.

האשה, מצוידת בתעודת הגיור לחומרה מטעם הבד"ץ, שבה לבית הדין הממלכתי בנתניה, ביקשה שיאשר את יהדותה ויתיר לה להירשם לנישואים עם יהודי שהוא כהן. כיוון שההלכה אוסרת נישואי כהן עם גיורת, המועצות הדתיות בישראל לא מאשרות רישום של זוגות כאלה. לטענת האשה, כיוון שבית הדין החרדי קבע שהיא יהודייה מלידה, יש לאשר את הנישואים.

בית הדין הממלכתי בנתניה שב ודחה את בקשת האשה לאישור יהדותה, והפעם לא חסך ביקורת מבית הדין החרדי. "אין אנו יכולים לקבוע קטגורית על סמך אילו מסמכים (אם היו מסמכים או עדויות) קבע בית הדין בבני ברק את קביעתו. כפי שהתברר לעיל, המבקשת נקטה בדרכים שקריות להטעות את בית דיננו, ויכול להיות שגם את בית הדין בבני ברק סובבה בכחש, ולכן סמכו על דבריה שהיא יהודייה וערכו לה רק גיור לחומרה", כתבו הדיינים. "בין כך ובין כך, אין ספק שבית הדין אינו יכול לסמוך על המסמך, המזויף מתוכו, הקובע שהמבקשת צריכה לעבור גיור לחומרה ומתבסס על ההנחה שהיא ספק יהודייה, בעוד שהדברים ברורים שהמבקשת אינה יהודייה כלל".

בית הדין גם קיים דיון נרחב בשאלה אם לפי ההלכה מותר לו לערער על פסק דין של בית דין רבני אחר, דבר שההלכה שוללת בדרך כלל. מסקנת הדיינים היתה חיובית. הם קבעו כי בית הדין של הרב קרליץ "טעה בעובדות", וכי אין מנוס מלבדוק אותו, במיוחד במקרה חמור כמו גיור ובמקרה שבו ברור שבית הדין הוטעה.

בישראל פועלים כיום כמה בתי דין רבניים פרטיים העוסקים בגיור, ובד"ץ קרליץ הוא הבולט שבהם. במקרים רבים, אנשים בוחרים או נדחקים לפנות לבתי הדין הללו, משום ששערי המערכת הממלכתית נעולים בפניהם מסיבות כאלה ואחרות. חלק מהמתגיירים פונים לגיור פרטי בידיעה כי יהדותם לא תוכר בידי המדינה, אך בשנים האחרונות מתנהל מאבק משפטי של מתגיירים כאלה לזכות בהכרה. לפני חודש וחצי אישר בג"ץ כמה עתירות הדורשות לחייב את המדינה להכיר בגיורים הפרטיים, והוחלט לדון בהמשך בעתירות בהרכב מורחב.

בפסק הדין בנתניה עסקו הדיינים בשאלה אם על המערכת הממלכתית לקבל גיורים של בתי דין פרטיים. הם הביעו עמדה חד משמעית וקבעו כי בהשוואה לבית הדין הממלכתי, ידו של בית הדין החרדי על התחתונה. "במקביל לבתי הדין המיוחדים לגיור, צצו בארץ בתי דין פרטיים העוסקים בגיור. חלק מקפידים על דרישות ההלכה וחלק פחות, ויש שאינם מקפידים כלל", כתב ראש ההרכב הרב שפירא. "מי שרוצה באמת ובתמים להתגייר, ורוצה שלגיורו יהיה תוקף גם על פי חוק, יתגייר בבתי הדין האמונים וממונים על נושא זה ולא באותו בית דין".

פסק הדין האחרון הוא למעשה המשך ההתגוששות בין הזרם הממלכתי לחרדי. בשנת 2008 ביטל הרכב דיינים חרדי בבית הדין הרבני הגדול (מטעם המדינה) את גיורה של אשה שנעשה בבית דין ממלכתי אחר, המיועד לענייני גיור. ההרכב, בראשות הרב אברהם שרמן, קבע גם כי אלפי גיורים שנעשו בבתי הדין הממלכתיים לגיור, בראשות הרב הדתי-לאומי חיים דרוקמן, דינם להתבטל. זאת, משום שלטענת הדיינים דרוקמן אינו מקפיד על כללי ההלכה ואף נחשד בזיוף גיורים. הקביעה, שהיתה גורפת, עוררה סערה לאומית. לאחרונה בג"ץ ביטל את פסק הדין של שרמן.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו