בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעקבות מאבק משפטי ארוך

חשיפה: העמותות שלא חייבות לפרסם את פרטי תורמיהן; מרביתן ימניות וחרדיות

הרשם פרסם את נימוקי החיסיון של 16 עמותות, בהם חוסר רצון שעמותות אחרות יפנו לתורמים וחשש מהתקשורת. אלע"ד, הסיבה לעתירה, לא ברשימה

47תגובות

רשם העמותות נתן בשנתיים האחרונות חיסיון ל-16 עמותות, המאפשר להן לא לפרסם את שמות התורמים שלהן. כך עולה ממידע שהעבירה המדינה לאגודה לחופש המידע, לאחר שזו עתרה בדרישה לקבל את רשימת העמותות שקיבלו את החיסיון ואת הסיבה לכך.

על פי החוק, כל עמותה חייבת לכתוב בדו"חות המוגשים לרשם העמותות את שמות התורמים שתרמו יותר מ-20,000 שקלים. יחד עם זאת, העמותות יכולות לבקש חיסיון על שמות התורמים. עם העמותות שביקשו וקיבלו את החיסיון בשנתיים האחרונות נמנות בעיקר עמותות חרדיות ועמותות ימין, אך גם עמותת שמאל אחת וכן ארגונים כמו מרכז הטניס הישראלי, הקרן לרווחת ניצולי השואה ועוד.

מסיבה שטרם התבררה, העמותה שבגללה הוגשה העתירה, עמותת אלע"ד, לא נמצאת ברשימה שהועברה. אלע"ד, המפעילה את הגן הלאומי עיר דוד ופועלת ליישוב יהודים במזרח ירושלים, מחזיקה בחיסיון זהות תורמיה זה שנים רבות. הדיון הציבורי סביב החיסיון הוא שדחף את התנועה לחופש המידע להגיש את העתירה. בתנועה לא יודעים להסביר מדוע אלע"ד נעדרת מהרשימה ומבטיחים לבקש הבהרות מהמדינה.

אמיל סלמן

את רשימת העמותות והמסמכים העוסקים בחיסיון מסרה המדינה רק אחרי מאבק משפטי ארוך. בתחילה ביקשה התנועה לחופש המידע לקבל את המסמכים מהמדינה ונדחתה בטענה שאיתור המידע כרוך ב"הקצאת משאבים בלתי סבירה" שכן לשם כך יש צורך לעבור ידנית על אלפי תיקים. בתגובה הגישה התנועה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עו"ד אפרת רחף. בדיונים הודתה נציגת הפרקליטות כי בידי המדינה רשימה של 16 עמותות שהן "קרוב לוודאי" רוב העמותות שקיבלו חיסיון בשנתיים האחרונות. במסגרת הסכם פשרה קיבלה התנועה לחופש המידע את המסמכים הנוגעים לעמותות אלו.

הסיבות שבגינן ביקשו העמותות שנמצאות ברשימה שהועברה לקבל את החיסיון מגוונות: חשש של התורמים שעושרם ייוודע ברבים, בקשות ל"מתן בסתר" וכן חשש מכך שארגונים דומים ינסו לפנות לאותם התורמים. יש גם שהודו שהם לא רוצים שמידע על התורמים שלהם יגיע לידי התקשורת.

בעמותות שקיבלו חיסיון נמצאת עמותת "עטרת ירושלים", הקשורה בקשר הדוק לעמותת "עטרת כהנים". שתי העמותות עוסקות בין היתר ברכישת מבנים והקמת התנחלויות ברובע המוסלמי בירושלים ובמקומות אחרים במזרח העיר. ב-2010 ביקשה העמותה חיסיון על שמותיהם של 16 תורמים שתרמו יחדיו סכום של למעלה ממיליון שקלים וחצי. בבקשה מציינת העמותה כי חשיפת שמות התורמים עלולה לגרום ל"פגיעה בפרטיותם וכבודם של התורמים, פגיעה ביכולת גיוס התרומות העתידית של העמותה והגעת זהות התורמים לגורמים לא רצויים".

אמיל סלמן

מן הצד השני של המפה הפוליטית ביקשה גם עמותת "יוזמות קרן אברהם", שפועלת לשילוב ולשוויון ביון יהודים לערבים בישראל, פטור על פרסום שמה של תורמת שתרמה 25 אלף יורו והתנתה את התרומה בחיסיון.

הארגון החרדי "יד לאחים", שעוסק ב"מניעת התבוללות ובמאבק במיסיון", ביקש שלא לחשוף חמש תרומות בסכום כולל של כחצי מיליון שקלים. "כדי למנוע פניות והטרדות לתורמים אלו מצד מתרימים שונים שייחשפו למידע יקר ערך זה".

ככלל, הטיעון של חשש מעמותות מתחרות שיבקשו להשתמש באותם תורמים הניע חלק ניכר מבקשות החיסיון. "אחת הדרכים הכי טובות של מגייסי תרומות להגיע לתורמים היא לגשת לרשם העמותות ולהציץ בתרומות של עמותות דומות ולפנות לאותם תורמים. אנשים מפחדים לתרום", מסביר גורם בכיר באחת העמותות שביקש לא להזדהות. "עכשיו זה הפך הרבה יותר קל כי המידע זמין באינטרנט (חלק ניכר מתיקי רשם העמותות פתוח כיום באתר גיידסטאר. נ"ח), לכן אני מאמין שאם עד עכשיו היו רק כמה עשרות שפנו לבקש חיסיון, עכשיו יהיו אלפים".

ברשימה נמצאת גם ישיבת הר ברכה, שביקשה חיסיון על זהותו של תורם שנתן 1.4 מיליון שקלים. "הנ"ל מתגורר בסמיכות למקום הפעילות של העמותה ובקרב קהל היעד שלה ואינו מעוניין ששכניו ומכריו יכירו את היקף תרומותיו", נכתב בבקשה.

"אנחנו שמחים מאוד על ההישג ועל כך שמידע בעל חשיבות ציבורית מגיע, לאחר מאבק משפטי ממושך, לידיעת הציבור", אומרת אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "עם זאת, לא נחה דעתנו. ראשית, אנחנו חוששים שהמידע שהגיע מרשם העמותות אינו מלא ומדויק ואנו בודקים זאת. שנית, שוב אנחנו נתקלים במציאות המטרידה שבה המדינה עושה כל שעולה על רוחה כדי למנוע ממידע חשוב להגיע לידיעת הציבור ולהרפות את ידי מבקשי המידע. עד היום לא ברור לנו למה המדינה לא בחרה לספק את המידע ללא הליך משפטי יקר ומתיש".

אייל טואג

מארגון יוזמות קרן אברהם נמסר בתגובה כי "התרומה הנדונה היוותה כאחוז מתקציבה השנתי של קרן אברהם באותה שנה. התורם ביקש להישאר אנונימי מטעמי צנעת הפרט והדבר אושר על ידי רשם העמותות על פי הנהלים המקובלים". מעטרת ירושלים לא נמסרה תגובה. בישיבת הר ברכה וב"יד לאחים" ביקשו שלא להגיב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו