בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדיקת "הארץ"

ישי קורא לגירוש המהגרים אך מתעכב בהחלטה על ילדי הזרים

מאות משפחות ממתינות להחלטה בעניינן מאז אוגוסט 2010, אז החליטה הממשלה להעניק מעמד לילדי הזרים. המשפחות: זה ארוך ומורט עצבים

26תגובות

שר הפנים אלי ישי אמנם מתבטא בימים האחרונים מעל כל במה אפשרית בעניין גירוש הזרים מישראל, אך בכל הנוגע לגירוש ילדי העובדים הזרים, החלטתו מתעכבת כבר חצי שנה. בינואר הונחו על שולחנו 260 בקשות של ילדי זרים להענקת מעמד מתוקף החלטת הממשלה, ואלו עדיין ממתינות. זאת לאחר המתנה של למעלה משנה וחצי של 700 משפחות שהגישו בקשה למעמד. גם ברשות האוכלוסין וההגירה לא ממהרים לתת תשובות: מאות משפחות שההחלטה בעניינן התקבלה כבר בינואר טרם עודכנו אם בקשתן למעמד אושרה או נדחתה, ורק משפחות בודדות מוזמנות מדי פעם לקבל תשובות על מעמדן.

באוגוסט 2010 החליטה הממשלה כי יוענק מעמד לילדי זרים העומדים בקריטריונים שקבעה ועדה בין-משרדית. הוחלט כי יקבלו מעמד ילדים השוהים בישראל לפחות חמש שנים ועולים לכיתה א' או לכיתה גבוהה יותר ביום ההחלטה. כמו כן נקבע כי מעמד חוקי יינתן רק לילד ששולט בעברית ונכנס לישראל לפני שמלאו לו 13. גם מעמד ההורים היה רלוונטי להחלטה: אם ההורים נכנסו לישראל בצורה בלתי חוקית, הרי שהמשפחה אינה זכאית למעמד. סעיף זה נועד למנוע קבלת מעמד ממהגרים שהסתננו לישראל. בעקבות ההחלטה, הגישו משפחות ילדי הזרים בקשה למעמד חוקי בישראל.

במארס 2011, כשהמתינו המשפחות להחלטה בעניינן, שלח ישי מסר הרגעה והודיע כי אף משפחה לא תגורש בשנת הלימודים. בינואר השנה הודיע השר ישי כי 257 בקשות נמצאו עומדות בקריטריונים ומגישיהן כבר קיבלו מעמד. 118 בקשות, שנדחו בשל אי עמידה בקריטריונים, הצטרפו ל-65 בקשות שנדחו על הסף במועד ההגשה. לגבי 260 בקשות הוחלט כי הן יועברו לוועדת חריגים, כלומר לשר ישי, שיחליט בעניין.

אוליבייה פיטוסי

"זוהי המתנה ארוכה ומורטת עצבים. עם קבלת התשובות נשארתי בבית כי חששתי לפספס את השיחה ממשרד הפנים", אומרת מרלין מהפיליפינים, אם לשני ילדים בני 4 ו-7. מרלין באה לארץ לעבוד בסיעוד, אך מעסיקה הלך לעולמו והיא לא מצאה מעסיק חלופי וכך נהייתה עובדת לא חוקית." חיכיתי בבית כמעט חודש ומיעטתי לצאת עד שהבנתי שזה יארך זמן. כנראה אנחנו עוברים לוועדת חריגים היות ובתי היתה בגן חובה ביום קבלת ההחלטה. עוד חברים במצב זה גם לא קיבלו תשובות".

מרלין מעידה כי ההמתנה יוצרת חיים בלתי אפשריים: "כמעט שנתיים שאני מתקשה למצוא עבודה, בטח בתקופה האחרונה שבה יש בלגן עם אפריקאים. גם העובדים הזרים סובלים מכך. אנשים מקללים אותנו ברחוב בלי שעשינו דבר", אמרה והוסיפה כי "הייתי שמחה לקבל תשובה, שתהיה ודאות כלשהי למרות שאני לא יודעת איך ילדיי יחיו בפיליפינים, הם אפילו לא מדברים את השפה".

טלי מאייר

גם יוסטס, בתו של וינסנט אוזומה מניגריה, עלתה לגן חובה במועד ההחלטה. "חשוב לנו לדעת מהי החלטת הוועדה על מנת להתארגן, כי אם נצטרך לסגור את חיינו כאן – ואני ממש מקווה שזה לא יקרה – זה לא לוקח יום ולא יומיים", אמר. "אני רואה מה קורה עכשיו עם אזרחי חוף השנהב ודרום סודאן ואלו סיפורים קשים, כשאנשים לא מספיקים לעשות דבר ומוצאים עצמם במעצר. אני ממש לא רוצה לראות את ילדיי במעצר, אלא כאזרחי המדינה".

רותם אילן, מייסדת עמותת ילדים ישראלים שנלחמה בגירוש הילדים, טוענת כי ישי מטעה את הציבור. "ישי הצליח לעבוד על הציבור שלוש פעמים: תחילה כשהציג עצמו כמתנגד להימצאות זרים בישראל בעוד הוא אישית פועל להבאת עובדים זרים לישראל; פעם שנייה כשיצר ערבוב מכוון בין מבקשי המקלט לילדי העובדים הזרים, כשהוא זה שהביא את הוריהם לארץ; ושלישית וחמור מכל, כשטען כי ימלא את החלטת הממשלה אך בפועל מוצא כל אמתלה לדחות את הבקשות ומעכב מעל לשנה וחצי מתן תשובות". עוד טוענת אילן כי בעמותה נתקלו במקרים רבים שבהם עילת הדחייה לא היתה ברורה ועררים שהוגשו בעניין טרם נענו.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי "הרוב המוחלט של המשפחות זומן בניגוד לטענה, ונותרו משפחות בודדות הנמצאות בהליכי הזמנה. מרבית המשפחות שסורבו הגישו ערעור ועל כן טרם עזבו". מלשכתו של שר הפנים לא נמסרה תגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו