בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה אישרה תוכנית שימור מבנים, ותובעת פיצוי על נזקיה

משרד האוצר תובע פיצויים בסך 72.5 מיליון שקלים מעיריית תל אביב בגין הכללת מבנה בתוכנית לשימור מבנים. העירייה: התביעה הזויה

14תגובות

משרד האוצר תובע פיצויים בסך כ-72.5 מיליוני שקלים מעיריית תל אביב בגין נזקים שעלולים להיגרם למדינה במסגרת תוכנית שימור המבנים בעיר. התביעה עוסקת במרכז למיפוי ישראל ברחוב לינקולן - מבנה בן ארבע קומות בבעלות המדינה שנכלל בתוכנית השימור. הממונה על הדיור הממשלתי במחוז תל אביב והמרכז, עמית אלון, טוען בתביעה כי הכללת המבנה בתוכנית הסבה נזק כלכלי למדינה.

בעיריית תל אביב אמרו כי התביעה אינה ראויה ואף מקוממת. בעירייה הדגישו כי לתוכנית ערך ציבורי רב ורשויות המדינה הן אלה שקידמו ואישרו אותה. עוד הוסיפו בעירייה כי על המדינה לתמוך ולסייע למימוש התכנית במקום להקשות על יישומה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב צפויה לדון בתביעה בקרוב.

לתביעת הפיצויים צירפה המדינה חוות דעת של שמאי המקרקעין חיים גלנצר ומאיר ברון. הם מעריכים כי אישור תוכנית השימור יגרור עיכוב באישור תוכניות עתידיות במתחם ואומדים את הנזק בעניין זה בכ-43 מיליוני שקלים.

השמאים מציינים כי כל עבודה עתידית במבנה תדרוש על פי תוכנית השימור את אישור היחידה לשימור מבנים בעירייה. "להערכתנו, דרישות תוכנית השימור יובילו לעיכוב אישורי תב"ע (תוכנית בניין עיר) חדשים לשינוי ייעוד הקרקע בכשנה מעבר לזמן הממוצע לאישור דומה על מבנה ללא הגבלות שימור", הם כותבים. את אומדן הנזק מבססים השמאים על שווי הקרקע במתחם השוק הסיטונאי הסמוך, המיועד לפיתוח.

דניאל בר און

עוד הם מעריכים כי שיפוץ עתידי של המבנה יעלה 13 מיליוני שקלים יותר בגלל המגבלות בתכנית השימור. הפסד נוסף של 16.5 מיליוני שקלים נוספים צפוי בשל אי החלת תכנית תמ"א 38 על מבנים לשימור. כך, לא יכולה המדינה לקבל את התמריצים שמציעה התוכנית תמורת שיפוץ המבנה וחיזוקו למקרה של רעידת אדמה.

מנהל אגף הכנסות מבנייה ופיתוח בעירייה, ערן פרידלר, מגדיר את התביעה "הזויה". "הם באים ואומרים 'היום אין לי כלום במגרש, אבל לשכן בשוק הסיטונאי יש תכנית יפה. אני אכין תוכנית כמו של השכן, אבל בגלל המגבלות ייקח לי עוד שנה לאשר אותה – אז שהעירייה תשלם'. זה לא הזוי?" הוא שואל.

גם את הטענות האחרות בתביעה שולל פרידלר על הסף. לדבריו, כבר משנת 2001 ידוע לכל אילו מבנים נכללים בתכנית השימור ואילו תמ"א 38 אושרה שנים לאחר מכן. הוא מציין כי הטענה על עלויות שיפוץ נוספות למבנה לשימור מתבססת בתביעה על כתבות בעיתונות ולא על נתונים ממשיים. "לא יכול להיות שמצד אחד המדינה הולכת איתנו יד ביד לאשר תוכנית מהפכנית ומצד שני היא מצטרפת לחגיגת התביעות", הוא אומר.

"משווקים היום את תל אביב כאתר מורשת עולמית. התוכנית הזאת גרמה לכך שמבנים שהיו עד היום מוזנחים ועזובים הולכים ומשתמרים. המדינה מצד אחד נהנית ומצד שני היא אומרת 'נפגעתי בוא תשלם לי'. זה לא נראה לי סביר", מוסיף פרידלר. "המדינה לא נוקפת אצבע", הוא מאשים, "היא לא תומכת במענקים, אפילו לא ברגולציה. אז לבוא ולהוסיף חטא על פשע ולתבוע? היה יותר נכון אם שהמדינה תלך יד ביד עם העירייה, תעמיד כספים לשימור, תשמר את המבנים שלה ולא תבוא אלינו כאחרון התובעים".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי הדיור הממשלתי אמון על השמירה של זכויות מקרקעין המדינה, ומתוקף כך פועל למיצוי זכויותיה המלאות של המדינה.

בשלוש השנים שלאחר אישור תוכנית השימור, עד סתיו 2011, ניתנה אפשרות לבעלי נכסים להגיש תביעות פיצויים. בעליהם של כ-340 נכסים מתוך כ-1,000 שנכללים בתוכנית תבעו את העירייה. סכום התביעות מסתכם בכ-2.3 מיליארד שקלים. בכל התביעות טוענת העירייה כי תוכנית השימור לא הורידה את ערך הנכסים, אלא להיפך. עד כה דחתה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כ-190 תביעות. כמה מהתובעים ערערו לוועדה המחוזית. ב-25 תיקים הגיעה העירייה לפשרה עם בעלי הנכסים, אך באף אחד מהמקרים לא שילמה להם העירייה פיצוי כספי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו