שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ועדת פלסנר

משרד המשפטים: "חוק טל החדש" לא צריך לחול על ערבים

כך לפי מכתב ששלח היועמ"ש והגיע לידי "הארץ". בסיעות החרדיות התרעמו, על רקע תקוותן לגבש גוש חוסם נגד הגיוס יחד עם הסיעות הערביות

עמוס הראל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמוס הראל

משרד המשפטים קובע כי הסדר הגיוס החדש שמתגבש כעת בדיוני ועדת פלסנר כתחליף לחוק טל, אינו צריך לחול על ערבים, אלא נוגע לחרדים בלבד. הדברים מופיעים במכתב ששיגר לפני שבועיים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מייק בלס, לוועדה לקידום השוויון בנטל, בראשות ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה). הוועדה אמורה להגיש לממשלה המלצות באשר להסדר החדש בתחילת החודש הבא. עם מינוי הוועדה הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי החוק החדש "יגדיל בהדרגתיות את השוויון בנטל, יכניס למעגל השירות יהודים וערבים, וזאת מבלי לשסות ציבור בציבור".

במסמך שכותרתו "קווים מנחים ושיקולים משפטיים בעבודת הוועדה", שעותק ממנו הגיע לידי "הארץ", סוקר המשנה ליועץ את ההיבטים המשפטיים של ההסדר הדרוש ומנתח את פסק הדין של בג"ץ בהחלטתו לפסול את חוק טל. עותקים מהמסמך נמסרו לידי החברים החרדים בוועדת פלסנר ועוררו אצלם תרעומת קשה. בפרסום בעיתון החרדי "יתד נאמן" אף נטען כי המסמך עמד במוקד מפגש מתוח שקיימו סגן השר יעקב ליצמן וח"כ משה גפני (יהדות התורה) עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

נראה שמה שמטריד בעיקר את הפוליטיקאים החרדים הוא ההפרדה שעושה בלס בין הרלוונטיות של ההסדר החדש לחרדים, למידת היכולת לאוכפו גם על הערבים. המשנה ליועץ מסביר כי "הוועדה תידרש להכריע אם היא מבקשת למצוא פתרון לסוגיית החובות שיוטלו על תלמידי ישיבות בלבד, או לקבוע הסדר רחב יותר המתייחס גם לקבוצות אחרות שאינן משרתות – ובהן בני ובנות המיעוט הערבי ובנות דתיות מהמגזר היהודי ... ביחס למי שאינם חרדים, נציין כי לא קיימת חובה משפטית להציע הסדר חלופי להסדר הקיים".

פלסנר (מימין) מופז נתניהו ואלקין בוועדה לשוויון בנטלצילום: מיכל פתאל

עו"ד בלס מסביר זאת בשוני בין מצבן של האוכלוסיות השונות. הנימוק העיקרי המשתמע מדבריו הוא שחוק טל עסק בדחיית גיוס של חייבי גיוס – ואילו הערבים אינם מוגדרים ככאלה, משום שהמדינה כלל אינה פוקדת אותם לקראת גיוס, אלא כיום מוותרת עליהם מראש. בנוסף, הוא מציין, "תקופות הפעלת ההסדרים לכל קבוצה הן שונות" – כלומר, הדיון בגיוס חרדים מתנהל זה שנים ארוכות, בעוד ששאלת האכיפה של שירות לאומי ואזרחי על ערבים עלתה לדיון רק באחרונה.

הכעס החרדי נובע כנראה מכך שאם תנהג הוועדה לפי קווי המתאר ששרטט משרד המשפטים, אבד הסיכוי לגבש קואליציה חד-פעמית, חרדית-ערבית, נגד אכיפת ההסדר החדש. אם ההסדר אינו רלוונטי לערבים, המפלגות הערביות לא יתגייסו כדי לסכלו.

המסמך מציג עוד כמה עקרונות שבהם צריך להתחשב ההסדר החדש, מעין "קווים אדומים" להסדר קביל, שיעמוד בדרישות עקרון השוויון, לנוכח ההנחה הסבירה כי צפויות עתירות חדשות לבג"ץ גם נגד ההסדר החליפי. בין היתר, ההסדר צריך לכלול יעדים מספריים ברורים לגיוס חרדים ומנגנונים להשגתם. משרד המשפטים גם סבור כי פתרונות הגיוס אינם יכולים לכלול מסלולי שירות "שלב ב'" בצה"ל, שאליהם מתגייסים חרדים בני 27 ומעלה לתקופת שירות קצרצרה בת כחודשיים-שלושה. בנוסף, מזהיר עו"ד בלס במכתבו לוועדה כי הטלת חובת שירות אזרחי על חרדים, במסגרת החוק החדש, טומנת בחובה בעיות חוקתיות מורכבות, שטרם נבחנו לעומק.

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה למכתבו של עו"ד בלס כי "אחת האמירות החשובות ביותר בפסק הדין של בג"ץ, כפי שעולה ממסמך בלס, היא שלא ניתן להמשיך לתת לתלמידי הישיבות זכות בחירה ויש צורך בחובת שירות. על הוועדה להכיר בכך שכל פתרון שלא יעמוד בכך לא רק יידחה בשאט נפש על ידי הציבור, אלא גם יהיה בלתי חוקתי בעליל".

לדברי רגב, "בניגוד למה שמנסים גורמים בוועדה ובקואליציה לטעון, אין לוועדה בכלל סמכות לקדם פתרון שאינו כולל חובת שירות. רק פתרון של מכסת פטורים מוגבלת לעילויים עומד בקריטריון של עיקרון השוויון שהוועדה נדרשת על ידי בלס לבדוק בקפידה. על הוועדה להגיש דו"ח שייתן מענה היסטורי לבעיית האפליה בין דם לדם ולא מענה רגעי ליציבות הקואליציה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ