בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הפנים מסרב להסדיר מעמד עובדת זרה שחיה עם בת זוג ישראלית

העובדת זכאית למעמד תושב ארעי אם תוכיח שהיא בקשר זוגי עם ישראלית. משרד הפנים: "בין השתיים קיים יחס עובד-מעביד"

24תגובות

משרד הפנים מסרב להסדיר את מעמדה של עובדת זרה מהפיליפינים אשר חיה בארץ עם בת זוג בעלת אזרחות ישראלית. המשרד דחה את בקשתן באוקטובר 2010 והורה לעובדת הזרה לעזוב את הארץ תוך 14 יום. השתיים עתרו לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה והוא הורה באפריל 2011 למשרד הפנים לבחון מחדש את בקשתן, אולם השתיים מעידות כי לא נוצר עמן קשר. לפי שעה, העובדת הזרה אינה מגורשת מהארץ בשל החלטת בית המשפט, אך אין לה מעמד של תושבת בישראל, משום שהיתר העבודה שלה פג לפני יותר משנה. היא אינה יוצאת מהארץ מחשש שלא יתאפשר לה לחזור.

מ', אזרחית ישראלית, בת 48, נולדה בפיליפינים לאם פיליפינית ואב ישראלי. אביה מת זמן קצר לפני לידתה. באמצע שנות ה-90 עלתה לארץ וקיבלה אזרחות ישראלית. זמן קצר לאחר מכן התחתנה עם עובד זר מהפיליפינים, לו היתה נשואה במשך עשור. השניים התגרשו לפני חמש שנים. ק', בת 43, עובדת הזרה מהפיליפינים, נמצאת בישראל משנת 2002. היא עבדה בתור מטפלת סיעודית בהיתר. במארס 2010 מתה מעסיקתה האחרון ושנה לאחר מכן פגה אשרת העבודה שלה.

שתי הנשים, תושבות הצפון, מעידות כי הן מנהלות חיי זוגיות מפברואר 2010. לדבריהן, ברצונן לבלות את שארית חייהן יחד. שלושה חודשים לאחר תחילת הקשר הגישו בקשה להסדיר את מעמדה של ק' בארץ, על פי נוהל חיים משותפים של משרד הפנים. הנוהל קובע כי אם הן מוכיחות קיום חיי זוגיות, תקבל בת הזוג הזרה מעמד תושב ארעי בישראל וכעבור כמה שנים תושבות קבע. הן הנפיקו למשרד הפנים מסמכים, תמונות ותצהירים המעידים על אמיתות הקשר ביניהן.

תומר אפלבאום

באוקטובר 2010 זימן המשרד את ק' לראיון ועוד באותו יום דחה את בקשתה. "בוצע ראיון וממנו עולה כי מתקיימת מערכת יחסי עובד מעביד, כאשר בהתאם להצהרתן בכתב הזרה עובדת בניגוד לחוק, מקבלת משכורת חודשית על עבודתה כמזכירה בעסק של הישראלית", כתבו פקידי המשרד. "עקב האמור לעיל בקשתכן למעמד מסורבת. על הנדון לצאת מהארץ בתוך 14 ימים", סיכמו. ק' מעידה כי המראיינים לא שאלו אותה דבר על הקשר ביניהן. במקום זאת, דרשו ממנה להודות כי הן עובדות יחד. כמו כן, הראיון התקיים בעברית בלבד, אף שאינה שולטת בשפה. זמן קצר לאחר החלטת משרד הפנים נעצרה ק' לקראת גירושה מהארץ. השתיים ביקשו סיוע משפטי דחוף, עתרו לבית המשפט המחוזי בתל אביב והוא מנע את סילוקה של ק' מישראל.

"אנחנו לא יכולות לעשות כלום, חיות מיום ליום. זה בסדר כל עוד אנחנו יחד", אומרת מ'. "אנחנו מפחדות. זו לא תחושה טובה. זה קשה מאוד. אנחנו לא יכולות להתקדם בחיים", מצטרפת ק' לדבריה. השתיים מספרות כי הן חולמות לטוס לחו"ל ולהינשא, אך הן חוששות שהמדינה תמנע את כניסתה של ק' לארץ. "אם יתנו לה אפשרות להישאר כאן, הדבר הראשון שנעשה זה להתחתן", אומרת מ'. שתיהן אומרות כי ברצונן לבלות יחד את חייהן בישראל. עם זאת, מ' אומרת כי אם ייכשלו כל ניסיונותיהן להסדיר את מעמדה של ק', ייאלצו לחזור בלית ברירה לפיליפינים, על מנת להישאר יחד. בתצהיר לבית המשפט כתבה מ': "כל מה שאני יכולה להגיד עכשיו שאינני יכולה לאבד אותה, אוהבת אותה ורוצה לבלות את שארית חיי איתה. אין לי ספק שהיא אהבת חיי ואיתה ארצה לחיות לנצח".

תומר אפלבאום

רשות האוכלוסין וההגירה מסרה כי "מ' היתה נשואה לאזרח זר וניסתה להעניק לו מעמד בהתאם לנוהל מתן מעמד לבני זוג. בני הזוג סיימו את הקשר עוד בטרם קיבל הבעל מעמד בישראל. לאחר  מכן דיווחה מ' על חיים משותפים עם אזרחית פיליפינית ומשבקשתה למעמד סורבה, עזבה בת הזוג את ישראל. כיום נדונה בקשתה האמורה. מעט לאחר החלטת בית המשפט, שינתה הנ"ל את מענה לצפון ונשלח אליה מסמך רשמי כי עליה לפנות ללשכת רשות האוכלוסין בחיפה. מיום משלוח המכתב, מזה כ-10 חודשים, לא פנו עוד בנות הזוג ללשכה ותמוה כי במקום לפנות ללשכה להמשך טיפול בבקשה, בחרו לפנות לתקשורת. כך או כך, הרשות תיזום פניה לזוג ותזמנן לפגישה בלשכה".

עו"ד דוד ביטון, המייצג את השתיים, מותח ביקורת חריפה על התנהלות משרד הפנים. "לא ייתכן שמדינת ישראל בשנת 2012 תתנהג כמשטר חשוך ותפלה אדם על רקע מגדרי. משרד הפנים לא טרח כלל לבדוק את כנות הקשר בין בנות הזוג", הוא אומר ומדגיש כי לעתירה צורפו תצהירים של חמישה מכרים שאין להם אינטרס, אשר מעידים על הקשר הזוגי.
"העיוות מתמשך. אנחנו כבר יותר משנה לאחר העתירה ועד ליום זה טרם בוצעה כל בדיקה על ידי משרד הפנים. במצב הזה למעשה נותרת ק' חסרת מעמד, אסירה במדינתנו שלנו, חסרת זכויות על לא עוול בכפה".

ביטון, המשמש סגן יו"ר הוועדה לענייני משפחה בלשכת עורכי הדין, אומר כי בכוונתו להעלות לדיון את התנהלות משרד הפנים. הוא מציע לקבוע זמן מרבי שבו על המשרד לבחון בקשות מסוג זה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו