בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איפה הקיבוץ: צעירי גבעת ברנר נגד הפיכתו לפרבר שגרתי

תהליכי ההתחדשות שעובר הקיבוץ יצרו אופוזיציה משונה, שכוללת חברים צעירים, מבוגרים ואדריכלים. התוכניות כבר גבו קורבן - הפאב הקיבוצי

120תגובות

לא הרחק משער הכניסה לקיבוץ גבעת ברנר שוכן צריף קטן שסביבו מתחם כורסאות וכריות. בכניסה שלט שמפרט את הכללים שנשאלו מ"חוות החיות" של ג'ורג' אורוול: "כל ההולך על שתיים – אויב, כל ההולך על ארבע – חבר, לעולם לא נלבש בגדים, לעולם לא נישן במיטה". זהו הפאב "גרביצקי", שפועל בקיבוץ כבר תשע שנים. מצדו השני של הקיבוץ שוכן בית רוקס, בניין היסטורי שבהקמתו היה שותף אנצו סירני, העסקן הציוני ומצנחני ההצלה במלחמת העולם השנייה. הבניין נטוש ונראה מט ליפול.

השבוע פונתה תכולתו של הפאב והמקום צפוי להיהרס בימים הקרובים. ההכרעה לגבי בית רוקס עוד לא נפלה, אך גם הוא עלול ליפול קורבן לתהליכי ההתחדשות השנויים במחלוקת שעובר הקיבוץ, ולהיהרס לטובת שכונה חדשה. קואליציה משונה של בעלי הפאב - צעירים שהם צאצאים למייסדי הקיבוץ, כמה חברים מבוגרים ואדריכלים, מנסה, ללא הצלחה, להיאבק נגד מה שהם רואים כמכירת נשמתו של גבעת ברנר לאילי הנדל"ן. המאבק מעלה שאלות קשות של כסף, אדריכלות וסביבה, אבל בעיקר שאלות של שימור הערכים החברתיים והתרבותיים של רעיון הקיבוץ.

גבעת ברנר, שהוקם ב-1928, נחשב במשך שנים לקיבוץ הגדול בארץ. הוא לא נחלץ מהמשבר הכלכלי והחברתי של התנועה הקיבוצית. מיקומו של הקיבוץ, במרכז הארץ, לא הרחק מרחובות, הפך את הקרקע למשאב העיקרי שלו. עסקים פרטיים ושכונת הרחבה הוקמו בשוליו, ועתה מובילים ראשי הקיבוץ מהלך לקבלת מאות חברים חדשים – "בנים ממשיכים". כל אחד מהם יקבל מגרש לבנות את ביתו בתוך הקיבוץ. האופוזיציה שמתכנסת ב"גרביצקי" מתנגדת הן לתהליך קבלת החברים והן לתהליך חלוקת המגרשים ותכנון השכונות החדשות.

מוטי מילרוד

על פי החלטות הקיבוץ, כל משפחה ותיקה יכולה להעמיד לחברות את אחד מילדיה. ואולם, החבר החדש יצטרך גם להביא די כסף כדי לבנות את ביתו בכוחות עצמו. המשמעות מבחינתם של צעירים רבים, ילידי גבעת ברנר שחיו במקום מאז ילדותם, היא שלהם לא יהיה יותר מקום בקיבוץ, אם מפני שאין להם כסף לבנות את ביתם במקום ואם מפני שאח אחר במשפחה כבר התקבל כחבר. "יש פה אנשים שהתקבלו לחברות והם כמעט לא חיו פה יום אחד, פשוט ניתנה להם הזדמנות והם ניצלו אותה", אומר אסף שריג, ממנהלי הפאב ומראשי האופוזיציה להנהלת הקיבוץ, "הבעיה היא שמי שפה כל חייו הוא בעמדת נחיתות כלכלית לעומת מי שבא מבחוץ והצליח לחסוך כסף".

שריג, הוא יליד הקיבוץ ודור רביעי למייסדיו, שעזב לת"א, שם הקים יחד עם חבר נוסף מגבעת ברנר, חמי רודנר, את להקת "איפה הילד". בשנים האחרונות חזר לקיבוץ, והוא מתגורר בשכירות. הוא לא יוכל להתקבל כחבר מפני שאין לו את הכסף לבנות את ביתו. את הפאב מנהל שריג יחד עם בן דודו, רזי רגב, שמתגורר בקיבוץ כמעט מאז היוולדו, וגם לו לא נמצא מקום ברשימת החברים החדשים, מפני שאחיו כבר התקבל כחבר.

שניהם מראשי המוחים נגד הצעדים של הנהלת הקיבוץ. אליהם חברו כמה חברים ותיקים, הבולט שבהם הוא פיני זק, מוותיקי הקיבוץ, בן 76, שמספק את הראייה ההיסטורית על התהליכים. "מי שהקים את הקיבוץ היו אנשים יוצאי דופן", אומר זק, "נוצרה פה חברה עם מוסר אחר. הדור השני הוא דור יותר קונפורמי, הוא לא מייצר את העושר האנושי שהיה קיים ובגבעת ברנר היום אין מקום לחריגים".

אמו של שריג, שרה רגב, מוסיפה כי "ברגע שאתה מקבל בנים על פי יכולת כלכלית זה אומר שהיישוב הזה מאבד המון דברים, כשזה המדד ואין בלתו. אתה מקבל יישוב שהוא מאוד מונוליטי. אחד הקסמים בגבעת ברנר היה שאמנם כולם גרו באותם מבנים ואכלו את אותו האוכל, אבל היה מקום עצום לאינדיבידואליסטים".

הפאב גרביצקי, שנקרא על שמו של סבם של שריג ורגב שהיה מראשוני החלוצים על הגבעה, אירח מאות הופעות ולקוחותיו באו מכל האזור. אך לרוע מזלו השכונה הבאה שתקום, לטובת החברים החדשים, מחייבת את הריסתו. השבוע פורק הפאב ועתידו לוט בערפל. הרס הפאב כמו גם כריתה מתוכננת של עצים ותיקים והרס צריפים מימי ראשית הקיבוץ מעוררת חששות לגבי השימור הפיזי של ערכי הקיבוץ, שבאים לידי ביטוי באדריכלות, בעצים העתיקים ובמרחב הציבורי. חברי האופוזיציה בקיבוץ מזהירים מפני אובדן דרך תכנוני של הקיבוץ. המלה "פרבר" עולות שוב ושוב בשיחה.

"זו בנייה פרברית שאינה מתחשבת בטופוגרפיה"

האדריכל יובל יסקי, ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל ובעצמו צאצא למייסדי הקיבוץ, התבקש לסייע בהכנת תוכנית הבנייה, אך לבסוף הורחק מהפרויקט. לדבריו אין ספק שתוצאת התוכנית תהיה קטסטרופלית לאופי הקיבוץ. "אני לא בא להטיף מוסר אבל לפחות שידעו על מה הם מצביעים", הוא אומר, "מדובר בבנייה פרברית לחלוטין של בתים גדולים עם קירות תמך, ללא התחשבות בטופוגרפיה. בסוף אנחנו נישאר עם פרבר סופר צפוף וחסר ייחוד של רחובות. מזכרת בתיה סוג ב'", הוא אומר.

לדברים מצטרף האדריכל שמואל גרואג שעוסק רבות בשימור המרחב הקיבוצי. "המבנה הזה של שיטה קהילתית שמשתפת את המרחב הציבורי הוא המבנה הכי מתקדם בשכונות בכל העולם ופה הם הולכים לכיוון השני", אומר גרואג, "עם הכביש עד הבית, החנייה, אבן השפה והפנס. במקום לשמר את המרחב הנופי הם מתעלמים ממנו, פשוט כואב הלב".

"שטחים שלמים של צמחייה ובתים ישנים הולכים להיעלם לטובת הבתים החדשים האלו", אומר רגב. המתנגדים מצביעים על שכונה שכבר נבנתה, ובתיה הגדולים בולטים על רקע הנוף הקיבוצי. בקיבוץ מסבירים שסירוב מינהל מקרקעי ישראל להפשיר קרקעות חקלאיות לבנייה מחייב אותם לבנות את הבתים החדשים בתוך גבולות הקיבוץ. אחד המבנים שעלול לשלם את המחיר הוא בית רוקס, שנבנה ב-1939 ומהווה דוגמה ייחודית לבנייה עירונית בלב הקיבוץ. במקום הבית אמורות לקום דירות קטנות להשכרה. גרואג, יסקי ואחרים הציגו תוכניות שיאפשרו לשמר את המבנה, אך החלטה סופית טרם התקבלה.

"הקיבוץ זה הבית שלי, אין לי בית אחר", מוסיפה שרה רגב, "בעולמנו המנוכר בית זה דבר שצריך לנצור, מרחב שבו אתה מרגיש בבית, זה הדבר הנפלא שאני מאוד מקווה שעוד לא החמצנו את ההזדמנות לקיים אותו".

הקיבוץ בתגובה: לא רוצים צעירים פרזיטים על גבנו

בהנהלת הקיבוץ דוחים את טענות רגב ושריג, ומאשימים אותם בפרזיטיות. "חברי גבעת ברנר אינם מוכנים לשאת על גבם ועל חשבונם קבוצה קטנה של בנים שאינם מוכנים לקחת חלק במעגלי העבודה ולתרום את חלקם", כתב יו"ר הקיבוץ, צביקי רמות, בתגובה ל"הארץ", "גבעת ברנר פועלת באופן נחרץ לשמירת השטחים הירוקים והמרחבים הציבוריים הידועים ביופיים. את תוכניות הבינוי בקיבוץ מלווה אדריכל שימור".

רמות הוסיף כי "הקיבוץ נתון ללחצים אדירים מצד חברי הקיבוץ לבנות ולהרחיב את בתיהם, וזאת על אף מצוקת הקרקעות הקשה. קיימת סתירה מהותית בין הדרישה של אותם בנים המבקשים לבנות ונתקלים בסירוב – בשל אותה מצוקת קרקעות, לבין הטענה על פגיעה במרחבים".

"הקיבוץ מקיים זה כמה שנים מאבק ממושך להפשרת קרקעות לצורך הרחבת הבנייה, וזאת מבלי להתפשר על אופיו ומראהו הקיבוצי של היישוב. באשר לבית רוקס – טרם התקבלה החלטה בעניין הבניין וגם היא תתקבל בהכרעה דמוקרטית של אסיפת החברים. באשר לפאב של הצעירים – הוצע לבנים המפעילים אותו להעביר את הפעילות למקום אחר, אך הם סירבו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו