בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתגייסים נגד ההמלצות

קנסות אישיים וסנקציות על ראשי ישיבות שתלמידיהם שלא יתגייסו - זהו המתכון שמבשלת ועדת פלסנר לראש הממשלה. ההתנגדות התקיפה של הסיעות החרדיות מקרבת את הממשלה לסף משבר קואליציוני

4תגובות

הממשלה עשויה להיקלע למשבר קואליציוני חמור עקב מסקנות ועדת פלסנר, הבוחנת הסדר חליפי לגיוס החרדים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נועד שלשום עם ראש הוועדה, ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), לשיחה שחשפה את עומק הפער בין עמדת נתניהו לעמדתם המסתמנת של רוב חברי הוועדה. בתקופה הקרובה ינסה נתניהו לתמרן בין עמדת המפלגות החרדיות מחד, לעמדת חלק ניכר מהחברים החילוניים בקואליציה שלו מאידך, כשברקע מתקתק מטען הנפץ שהניח בג"ץ לפתחו, בהחלטה לפסול את המשך תחולת חוק טל מעבר לסוף חודש יולי.

ועדת פלסנר אמורה להגיש את המלצותיה עד אמצע השבוע הבא. לפחות כרגע, המפלגות החרדיות נוקטות קו סרבני נוקשה כלפי רוב ההצעות שבהן דנה הוועדה. רבנים חרדים בולטים הכריזו על כמה מההמלצות המתגבשות כעל "ייהרג ובל יעבור". מנגד, סיעות מרכזיות בקואליציית נתניהו - קדימה, ישראל ביתנו ובמידה מה גם העצמאות - תומכות בהנהגת מודל גיוס חדש, מרחיק לכת. בפגישה שלשום עם פלסנר, שבה נטל חלק גם ממלא מקום ראש הממשלה ויו"ר קדימה, שאול מופז, ניסה נתניהו להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על החרדים. הפערים כעת נראים כמעט בלתי ניתנים לגישור.

שניים מהמרכיבים הקריטיים בעמדת הרוב בוועדה נוגעים למכסות ולסנקציות. פלסנר מבקש לקבוע מכסה קשוחה, שתקבע כי מספר תלמידי הישיבה, "העילויים בתורה" שיזכו לקבל פטור מוחלט, לא יעלה על 1,500 בשנה (מדובר כעת על כ-20% מהחרדים בשנתון, אולם לנוכח העלייה הדמוגרפית במספר החרדים, שיעור מקבלי הפטור צפוי לרדת לכ-12% מהחרדים בתוך כעשור). נתניהו תומך בגישת החרדים, שמדברת על הצבת יעדים מספריים "רכים" להגברת הגיוס, בלא קביעה נוקשה של מספר מקבלי הפטורים.

באשר לסנקציות, פלסנר מציע מערכת משולבת, מורכבת, שתכלול סנקציות אישיות, קהילתיות ומוסדיות. ברמה האישית, בשיטה שהועתקה ממודל גיוס החובה בשווייץ, חרדי שלא יתגייס עד גיל 23 ולא יהיה כלול במכסת העילויים יצטרך להחזיר למדינה את סכום התמיכה שקיבל בחמש השנים הקודמות, בתוספת קנס.

מדובר בנתון שעשוי להגיע להחזר בסכום של כ-90 אלף שקל לאדם. בנוסף, ייפגעו זכויותיו של חרדי המסרב להתגייס להקלות בארנונה ובביטוח הלאומי ולהטבות דיור. המטרה היא שה"מקלות" המאיימות הללו יעודדו חרדים לבחור בגיוס. בד בבד יוצעו "גזרים", בדמות הטבות כלכליות למתגייסים.

פלסנר מציע גם סנקציות קהילתיות (תקציב התמיכה הכולל לישיבות החרדיות יהיה תלוי בעמידה במכסות הגיוס שנקבעו מראש) וסנקציות מוסדיות (ישיבה שתלמידיה משתמטים מגיוס תיענש בקיזוז התמיכה מהמדינה). כיום, התמריץ לישיבות פועל בכיוון ההפוך למטרתה המוצהרת של המדינה: כיוון שישיבות מקבלות תמיכה לפי מספר תלמידיהן, יש להן אינטרס לנפח את הרשימות באמצעות תלמידים פיקטיביים, שבפועל אינם מתייצבים ללימודים. בפועל, התלמיד והישיבה מקבלים שניהם סיוע ולכן לשניהם עניין בשימור המצב הקיים. על פי הצעת פלסנר, תלמיד פיקטיבי גם צפוי לדין פלילי על הגשת תצהיר כוזב.

על פי המודל המוצע, ככל שהתלמיד מתגייס מוקדם יותר, כך זה משתלם יותר לישיבה. נתניהו ונציגו הבולט בוועדה, יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין (ליכוד), מתנגדים לסנקציות אישיות נגד מי שאינם מתגייסים, אך מהפגישה שלשום עולה כי ראש הממשלה עשוי להסכים למתכונת מסוימת של סנקציות קהילתיות ומוסדיות. הסנקציות האישיות מטרידות במיוחד את החרדים, משום שהם מעריכים כי סנקציות מוסדיות ניתנות לעקיפה באמצעות סעיפי תקציב חליפיים.

נתניהו ואלקין, כמו נציגי החרדים, תומכים בהצבת יעדי גיוס גבוהים יותר ומגוון מסלולי שירות שיעודדו את הצעירים להתגייס, אך מדגישים את התמריץ החיובי, לא את הסנקציות. בעיניהם, חוק טל נכשל משום שצה"ל לא באמת רצה ביישומו ולא הפעיל די מסלולים ואפשרויות לגיוס החרדים, וגם השירות האזרחי לא היה ערוך לקליטת תלמידי ישיבות.

להבנתם, הפתרון הרצוי טמון במסלולי שירות מתגמלים, במגוון אפשרויות. כל ניסיון לכפות על החרדים פתרון ייתקל בהתנגדות הרבנים ויביא לעצירת המגמה החיובית בגיוס. נציגי הצבא שהופיעו בפני הוועדה, שלא נקטו עמדה במחלוקת הפוליטית, הביעו נכונות לקלוט מספר גדול בהרבה של חרדים - בין השאר, כפי שפורסם ב"הארץ", באמצעות פתיחת עוד שניים או שלושה גדודי נח"ל חרדי, וכן על ידי שירות חרדים במסגרות שהצבא "משאיל" לגופים ביטחוניים, כמו המשטרה, השב"ס ואולי השב"כ.

במקביל, בכוונת הוועדה להנהיג פיקוח הדוק על המוסדות, באופן שיוודא כי מי שרשום בהם אכן לומד שם בפועל. גורמי מקצוע מעריכים כי ישנם אלפי תלמידים פיקטיביים, שבפועל מתחמקים מגיוס בלי ללמוד תורה. החרדים מסכימים בחצי פה להחמרה מסוימת בפיקוח, אך מתנגדים לפיקוח נוקשה מדי, בנימוק ש"אנחנו לא בקר". דעת הרוב בוועדה גורסת כי אין די במודל הפיקוח היום, שבו ב-60% מהישיבות והכוללים מתקיימת רק בדיקה שנתית אחת.

פלסנר מבקש לשים דגש על הבחירה האישית של הצעיר החרדי. גם זו יוזמה המכעיסה את החרדים, המבקשים שההחלטה תישאר בידי המנהיגות, הרבנים. נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית בייניש, כתבה את פסק הדין של דעת הרוב בהחלטה שקיבלה את העתירה נגד הארכת חוק טל. אנשים ששוחחו עמה התרשמו כי מרכיב הבחירה האישית (וכמוהו החבות האישית של המשתמט) עשוי להיות קריטי בעיני בג"ץ בכל הסדר חליפי שייבחן.

אתמול פרצה סערה זוטא, כשהתברר שהוועדה עומדת לקבוע שגיל ההכרעה של הצעיר החרדי באשר למסלול שבו יבחר יהיה 22 (ובפועל, 23, משום שתידרש שנה למימוש החלטתו). חברי מטה המאבק בחוק טל טענו כי ההצעה חושפת את פרצופה האמיתי של הוועדה, כמשת"פית של נתניהו והחרדים, משום שלדבריהם המשמעות תהיה שעד שהחרדים יגיעו לצה"ל הם יהיו מבוגרים, נשואים ברובם ואבות לילדים. חיילים כאלה יקרים בהרבה לצבא, המחויב להעניק סיוע כלכלי גבוה למשפחותיהם, והסיכוי שיתגייסו לשירות קרבי קלוש.

ח"כ פלסנר הוצף אתמול בגינויים ובשאלות, דווקא מצד תומכים וחברים, שהתרשמו מחלק מהדיווחים בתקשורת כאילו בגד ברעיון שבגללו הועמד בראשות הוועדה, הנהגת מודל שירות שוויוני יותר. בפועל, זו נראית כסערה מופרזת בעליל. החרדים רצו שגיל ההכרעה יהיה 28. כיום, צעיר דתי-לאומי הלומד בישיבה רשאי להחליט על עתידו בגיל 21. ממילא ברור שצה"ל יגייס לשירות קרבי רק את החרדים שיצטרפו בגיל צעיר יחסית, שימאסו בלימודים בישיבה בגיל מוקדם. ההערכה היא שכיום מדובר בכ-20% מהחרדים בשנתון (שיעור קרביים הדומה למדי לשיעורם באוכלוסייה הכללית), אשר יספיקו למלא שורות של עוד כמה גדודי נח"ל חרדי. ככלל, החלוקה המסתמנת היא: 20% לישיבה, כ-50% לצה"ל ולכוחות הביטחון, וקרוב ל-30% לשירות אזרחי.

על פי הצעת הוועדה, הכוונה היא לפתוח את כל המסלולים ולהשלים את המודל החדש עד 2016. הוועדה שמה דגש על מסלולי שירות משמעותיים ודוחה את כוונת החרדים להגדיל את מסלולי שלב ב', שבהם החייל משרת בפועל בשירות חובה רק בטירונות של חודשיים-שלושה.

נתניהו, אחרי שנכווה בבג"ץ, התחייב מאז לשינוי משמעותי בגיוס החרדים. פלסנר יכול לשים לו על השולחן בשבוע הבא פתרון בית ספר, שיטפל בכל הסוגיות, אך יקלע את ראש הממשלה למסלול עימות עם החרדים. בעיני רוב חברי הוועדה, צמד המרכיבים המרכזיים - מכסות וסנקציות אישיות - חיוניים למודל, שיחמיץ את ייעודו בלעדיהם.

מנגד, אם ידבק נתניהו בקו שנקט השבוע, עלולה להתפתח לו בעיה משולשת: בציבור (נראה שרוב מובהק של המצביעים החילונים תומך בפתרון מרחיק לכת), בקואליציה ועם בג"ץ, שצפוי לעסוק בכך שוב כשיוגשו עתירות נגד ההסדר החדש. מנגד, בלא תמיכת נתניהו, יהיה קשה מאוד להעביר את מסקנות הוועדה בכנסת.

המפלגות החרדיות כבר מאיימות בפרישה על רקע הוועדה. אבל גם האיום הפוליטי מן העבר השני של הקואליציה מהותי: שר החוץ, אביגדור ליברמן, כבר סינדל עצמו בהכרזות פומביות בזכות מודל שוויוני. ואילו מופז וקדימה יתקשו לתת את ידם להצעה שלא תוליד שינוי של ממש, משום שהקמת הוועדה היתה התירוץ הלגיטימי היחיד להצטרפותם באישון לילה לממשלה, לפני כחודשיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו