בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פחות אינדוקטרינציה, יותר חילוקי דעות

תגובות

מוזיאון יד ושם נועד מלכתחילה לשקף את תפיסת השואה הרשמית של מדינת ישראל. בתוך כך, השואה משמשת ראיה לצדקת האידיאולוגיה הציונית והצדקה להקמת המדינה ולביטחונה. קרוב ל-60 שנה לאחר הקמת יד ושם, מבטא המוזיאון החדש, שקם ב-2005 בהשראת מוזיאון השואה בוושינגטון, את היסודות הפוליטיים המקוריים בסגנון חדש: הוא משדר פחות אינדוקטרינציה ונותן ביטוי לחילוקי דעות בשורה ארוכה של נושאים, בהם גם רגישים וכואבים.

בפתח המוזיאון, המבקרים מוצאים עצמם מול סרטון היסטורי של ילדים יהודים באוקראינה, שרים את "התקווה". הביקור מסתיים בהקמתה של מדינת ישראל. אך בניגוד לעבר, הערבים אינם מוצגים עוד כנאצים: התצלום שצולם ב-1941, של פגישת המופתי של ירושלים והיטלר, אינו ניצב עוד במקום בולט. המוזיאון נוקט גישה נייטרלית כלפי "מועצות היהודים" שהקימו הנאצים, או "יודנראטים": המבקרים יכולים לגבש את דעתם על יסוד פעולת היודנראטים בשני גטאות שונים, ורשה ולודג'; הרושם הוא שגם ראשי היודנראטים נמנים עם קורבנות השואה. בעבר נחשבו כולם מנוולים.

אחד השינויים הבולטים מתבטא בתיאור דמותו של רז'ו, ישראל קסטנר, אחד ממנהיגי היהודים בהונגריה שבית משפט קבע ב-1955 כי "מכר את נפשו לשטן". ב-1957 הוא נרצח בתל אביב. מגעיו של קסטנר עם הנאצים מתוארים כעת כפעולות הצלה הראויות לשבח. השינוי נובע, בין היתר, מכך שחברו של קסטנר, יוסף לפיד, כיהן כיו"ר יד ושם. כמו כל הכיתובים במוזיאון, גם זה המלווה את תמונתו של קסטנר מנוסח בקפידה רבה, כל מלה נשקלה בכובד ראש: הנוסח האנגלי חיובי מעט יותר מהנוסח העברי.

אוליבייה פיטוסי

חלק ניכר מהכיתובים חייבו זהירות דיפלומטית, כדי לא לפגוע במדינות זרות. השורות העוסקות בשאלה מדוע לא הפציצו בעלות הברית את מחנה אושוויץ מאופקות יותר מהשורות הביקורתיות למדי המלוות אותו עניין במוזיאון השואה בוושינגטון.

הכיתוב המחודש על האפיפיור פיוס ה-12 "נקי" יותר ומבטא גם הוא מידה של פתיחות והכרה בדעות שונות. האפיפיור מקבל שורה של "הנחות" טקסטואליות: הניסוח החדש מוסיף מידה של הדגשה לעובדה שההסכם עם גרמניה הנאצית נחתם לפני בחירתו של פיוס ה-12, ונמחקה הקביעה שההסכם נחתם "גם במחיר הכרה במשטר הנאצי". לא נאמר בו שפיוס גנז איגרת נגד הגזענות והאנטישמיות שהכין קודמו. אם נכון שגנז אגרת כזאת, אין סיבה להעלים זאת. האזכור לנאום חג המולד משנת 1942 והפניות לשליטי הונגריה וסלובקיה רלוונטיים. פירוט המחלוקת על תפקידו מזכה אותו מטבע הדברים בכמה מלים לטובתו.

הוא לא יוצא צדיק, אלא העניין מצריך מחקר. מבחינה פוליטית, הכיתוב החדש שולח מסר ישראלי ויהודי ברור לאפיפיור הגרמני: אין לקדם את הכוונה להכריז על פיוס "קדוש" לפני שהוותיקאן יפתח למחקר את כל הארכיונים הרלוונטיים, לבדיקת פעולתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו