בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הציונות הדתית הפסידה בקרב על בית הרב קוק

לאחר שנים של מאבק, בית הדין הרבני הגדול קבע: ביתו של אבי התנועה יהיה בשליטה חרדית וישמש להגשמת המטרות שלשמן הוא קם - סיוע לעניי ירושלים

16תגובות

סביב בניין ישן בירושלים, שבו התגורר לפני שנים רבות הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מתחולל מאבק משפטי שידע תהפוכות וגלגולים שונים. זהו מאבק על נדל"ן, כסף וזכויות ירושה. ממשיכי דרכו של הרב המנוח, המנהלים בבניין הישן שבמרכז העיר אתר מבקרים ותיק בשם "בית הרב", משוכנעים כי קבוצה חרדית, המבקשת לדחוק את רגליהם מהנכס, בעצם מנהלת קרב על הזיכרון והמורשת של רבם. להם, אנשי הציונות הדתית, אין ספק שראשי ההקדש החרדי "הוועד הכללי", המנסים להשתלט על בית הרב ואף נחלו הצלחה משפטית, מבקשים בכך לכבוש משלט דתי לאומי, ערש צמיחתו של מגזר אידיאולוגי.

הוא היה הרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל ומראשי היישוב הישן בעשורים הראשונים של המאה הקודמת. הוא נפטר עוד לפני קום המדינה, ומאז דורות של דתיים גדלים על משנתו. הרב קוק נחשב אבי הציונות הדתית והרוח שמאחורי כל פלגיה וענפיה. החרדים הקיצונים, שהרב קוק התפלמס עם אבותיהם מהיישוב הישן, נושאים את שמו עד עצם היום הזה כסמל לפשרנות ונהייה כוזבת אחר הציונות. קבוצות חרדיות אחרות, לעומתן, טוענות כי הרב קוק היה מנהיג חרדי לכל דבר, וכי היו אלה דווקא "הסרוגים" שעיוותו את משנתו.

את הבית נשוא המחלוקת בנה ב-1923 הנדבן היהודי האמריקאי, הרי פישל, בעקבות בקשתו של הנציב הבריטי הרברט סמואל. זה מחה על כך שהרב הראשי לארץ ישראל חי בדירת חדר עלובה. פישל תרם את הכסף ל"ועד הכללי - כנסת ישראל", אגודת הקדש וצדקה אשכנזית כדי שזו תקים קומה שנייה מעל שכונת החצר, "בית דוד", אחת השכונות הראשונות מחוץ לחומות שכיום שוכנת במרכז ירושלים.

אמיל סלמן

הקומה השנייה שימשה את הרב ומשפחתו ולימים נוסדה בה הישיבה המפורסמת "מרכז הרב". הקרב על הבית החל זמן קצר לאחר מותו של הרב קוק ב-1935. גרעין המחלוקת המשפטי נוגע להסכם שנחתם בין פישל לבין הוועד, שלפיו פישל נתן את הכסף לבניית בית הרב, ואילו הוועד בנה אותו בפועל. בהסכם נכתב כי הבית "מוקדש לאמיתות לשם בית הרב הראשי לעדת האשכנזים הי"ו ולא יימכר ולא ייגאל בשום אופן בעולם כלל וכלל". ליתר ביטחון קבע גם פישל כי ההסכם "יאושר ויירשם גם בספרי הקונסוליה האמריקנית פעה"ק ת"ו".

עם השנים הפך הבית מישיבה לכולל, ומכולל למוזיאון להנצחת הרב קוק ומרכז להפצת תורתו. הוועד, שמאז תקופת המנדט ועד היום מחזיק נכסים שונים בירושלים לרווחתן של משפחות חרדיות עניות, ניסה מספר פעמים לקבל בעלות על המקום בטענה שאנשי בית הרב לא ממלאים את ייעוד ההקדש - סיוע לעניי ירושלים. פעמיים נדחתה בקשתם, בשנות ה-50 על ידי הרב הראשי לירושלים וב-2007 בידי בית הדין הרבני האזורי. אנשי הוועד ערערו לבית הדין הרבני הגדול ולפני מספר חודשים זכו בערעור.

אמיל סלמן

את פסק הדין כתב הדיין הרב אברהם שרמן ובו נקבע כי הוועד הוא בעליו של בית הרב והמבנה נועד להגשמת מטרותיו, סיוע לעניים. "פעילות עמותת ‘בית הרב' במתחם, לא היה בה עד היום הגשמת ייעודי ההקדש ואף לא הגשמת ייעוד המקום למגורי הרב הראשי האשכנזי לירושלים", כתב. בית הדין הותיר לעמותה זכות שימוש במבנה אך קבע שעליה לשלם שכר דירה לוועד. את גובה דמי השכירות תקבע ועדה בה יהיה לוועד הכללי רוב של שניים מול אחד. "נציגי הוועד הממונה יפעלו ויפקחו על פעולות עמותת בית הרב במתחם בית הרב", קבע הדיין באחד מפסקי הדין האחרונים בקריירה שלו במערכת הממלכתית.

לטענת אנשי העמותה, משמעות ההחלטה היא איום ישיר על המשך הפעילות במקום. "מ-12 השקלים שאנחנו גובים בכניסה ברור שאי אפשר לשלם שכר דירה", אמר הרב יוחנן פריד, ממנהלי המקום.

הרב שרמן הוא אמנם דיין בעל השקפה חרדית נוקשה, אבל בה בעת הוא עצמו מציג עצמו כממשיך דרכו של הרב קוק ומתגאה בעובדה שאשתו היא אחיינית של אבי הציונות הדתית. לדברי עו"ד רפאל שטוב, נציג ההקדש, קרבת המשפחה הזאת אמורה היתה דווקא להפריע לו, אבל הוא החליט שלא לבקש את פסילתו.

אולם לצד הדתי לאומי בתיק יש טענות קשות בקשר לשרמן ופסק דינו. "פסק הדין נכתב לא בסמכות ולא ברשות", אמר פריד. פסק הדין אמנם נחתם ביום האחרון שבו יכול היה שרמן לחתום על פסקי דין, שלושה חודשים אחרי יציאתו לגמלאות, אבל הרב פריד טען כי פסק הדין שונה לאחר החתימה, בניגוד לחוק. טענתו זו נדחתה על ידי נציב קבילות דיינים, ובעקבות זאת פנתה העמותה לנציב קבילות השופטים, אליעזר גולדברג. עוד טענו אנשי העמותה, כי שרמן חרג מסמכותו כשהעניק סמכות בוררות במצב של חילוקי דעות בין הצדדים ל"גדול הדור", אך מאחר ומי שנושא לדבריו בתואר, הרב יוסף שלום אלישיב, נפל למשכב הוא ממנה את בית הדין, ולמעשה את עצמו, כ"גדול הדור" ופוסק בעניין.

לדברי שטוב, המאבק הציבורי שאותו מנהל פריד נגד פסק הדין הוא "ניסיון לבעוט בבית הדין הרבני הגדול, מוסד שהרב קוק עצמו הקים. המוסד הזה ישב חודשים, חקר עדים, וקיבל החלטה חד משמעית". שטוב דוחה את כל טענותיו של פריד, ומבהיר כי בית הרב, בהתאם לפסק הדין, יוכל להמשיך לפעול בעתיד למרות שלדעתו אין להם זכות שכזאת.

"הם מעמידים פנים כאילו הם מייצגים את הרב קוק, אבל למעשה זו קבוצת סוחרים שעושה כסף, מוכרת כרטיסים, ואין לה דבר עם מורשת הרב קוק ולא עם משפחת קוק", אמר שטוב. "אף אחד לא זרק אותם, רק אמרו להם שהם אורחים בבניין, ובית הדין הציע שינציחו את הרב על ידי בית כנסת ושיגידו שיעורים לזכר הרב קוק. אף אחד לא גירש אותם ולא הציק להם. למרות פסק הדין הם לא משלמים דמי שכירות, ולא גררנו אותם להוצאה לפועל. מדובר בקבוצה שבאופן אמיתי אין לה קשר לרב קוק".

אנשי העמותה מצאו שותפים למאבק במועצה לשימור אתרים. "זה אתר מורשת ויש לשמור אותו כחלק מהשימור התרבותי של הציונות הדתית למען הדורות הבאים", אומר איציק שוויקי יו"ר המועצה בירושלים. אנשי בית הרב רומזים שבין המטרות של הוועד החרדי במאבק הוא לתפוס שליטה על הקרקע יקרת הערך בלב ירושלים, דבר שאותו מכחיש שטוב מכל וכל. לאחר עשור של בנייה באזור נותר בית הרב קוק המבנה היחיד שגובהו שתי קומות בלבד בעוד שהבניינים שסביבו מתנשאים ל- 12 קומות. השגת זכויות בנייה על המבנה לכן שווה מיליונים רבים. "מי לבנות, מה לבנות. סתם שקרנים. משאירים אותם במתכונתם", אמר שטוב. לדברי פריד, מכל מקום, "יש גם ערכים יותר גדולים מכסף, כמו שהם השתלטו על דברים אחרים הם רוצים להשתלט על הסמל הזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו