עיריית תל אביב מקשה על מחאה |

מדורי הגהנום בדרך להקמת האוהל המיוחל

מתברר שכדי להקים אוהל צריך לעמוד בתקן מס' 5093 של מכון התקנים הישראלי, שכותרתו – "דליקות של וילונות לשימוש מוסדי או ציבורי"

אסף שטול-טראורינג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסף שטול-טראורינג

האגודה לזכויות האזרח עתרה יחד עם חמישה מפעילי המחאה החברתית לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב נגד עיריית תל אביב-יפו, בדרישה לבטל את מדיניות העירייה המחייבת קבלת היתר להקמת אוהלים בעיר. בעתירה נחשפים מדורי הביורוקרטיה הרבים בהם נדרש לעבור כדי להוציא רישיון.

העותרים, בהם הפעילים אלון-לי גרין ועו"ד ברק כהן, טוענים כי בעוד העירייה יכולה לפנות מאהלים הגורמים למטרד, המדיניות האוסרת להקים אוהלים ללא היתר מהווה "פגיעה קשה בחופש הביטוי ומבטאת יומרה פסולה של העירייה ל'משטר' את גילויי המחאה".

בין העותרים, הפעיל תמיר חג'ג', שהוא ממקימי מאהל המחאה בכיכר רבין. כשניסה חג'ג' להשיג רישיון, הועבר בין האגפים השונים בעירייה תוך שהוא מתבקש למסור מידע מפורט על מטרת האוהל, הגודל שלו, מיקומו ופרק הזמן שברצונו להעמידו. לאחר מכן נדרש להוציא רישיון עסק, אישור משטרה ואישור מכבי האש. על מנת לקבל את אישור המשטרה, נדרש לקבל אישור מהנדס בטיחות, אישור בודק חשמל ואישור מד"א, והתחייבות על הצבת שומר במתחם. על מנת לקבל אישור משירותי הכבאות וההצלה, נדרש חג'ג' להוכיח שהאוהל עומד בדרישות תקן מס' 5093 של מכון התקנים הישראלי, שכותרתו – "דליקות של וילונות לשימוש מוסדי או ציבורי".

יוזמי המאהל בכיכר רבין במסיבת העיתונאים, הערבצילום: מוטי מילרוד

לאחר שהשיג את כל האישורים הנדרשים, העירייה אישרה לחג'ג' להציב אוהל לתשעה ימים בכיכר רבין, ולא ל-45 ימים כפי שהוא ביקש. כמו כן העירייה אסרה על חג'ג' להכניס לאוהל פינות ישיבה או לינה.

לדברי עו"ד שרונה אליהו חי מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירה, "עיריית תל אביב מעמיסה בירוקרטיה מיותרת על מפגינים, ללא כל סמכות חוקית, והמשמעות המעשית היא פגיעה קשה בחופש הביטוי. יש מרחק רב בין טיפול במפגעים לבין טרטור אינסופי של מי שרוצים לבטא מחאה חוקית. לו המדיניות הזו היתה מופעלת בקיץ שעבר, המחאה החברתית לא היתה מתאפשרת".

ניסיון של הפעילים להציב אוהלים ברוטשילד לפני כשבועייםצילום: אלון רון

לדברי עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, באגודה מכירים מקרים שונים בהם פינו פקחים מאהלים, כאשר אלה כללו ביקורת נגד ראשי הרשויות. "כבר עכשיו יש ניסיונות להשתיק מחאות מקומיות כשהן לא נוחות לראשי העיריות. אם בית המשפט יכשיר את המדיניות הבלתי חוקית של הרס מאהלים רק משום שהוקמו ללא רישיון מהעירייה, זו תהיה מכת מוות למחאה מכל סוג. האזרח הקטן לא יכול לרכוש שטחי פרסום יקרים ולא תמיד מצליח להתמודד עם הבירוקרטיה העירונית. אוהל, שלט, מחאה – אלו זכויות בסיסיות במדינה דמוקרטית".

מעיריית תל-אביב-יפו נמסר בתגובה כי היא "מאפשרת שימוש במרחב הציבורי לצורך קיום הפגנות, ורואה במחאה החברתית אקט לגיטימי וצודק. עם זאת, המרחב הציבורי נועד לשימוש כלל הציבור והעירייה אמונה על עריכת איזון בין הזכות למחאה לבין שמירת הסדר הציבורי ודאגה לצרכי תושביה. על פי חוקי העזר העירוניים אין להניח מכשול ברשות הרבים ללא קבלת אישור מהעירייה. על כן, ובהתאם לחוק, בוחנת העירייה כל בקשה לגופה, ורבות מהבקשות להצבת אוהלים נענות בחיוב. יצויין כי בית המשפט כבר הכריע בעבר שהקמת אוהלים ללא אישור הינה בניגוד לדין. באשר לעתירה, העירייה תשיב לה בבית המשפט ככל שידרש".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ