בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעקבות המחאה

המעבר ליום לימודים ארוך יציף את בתי הספר במורי קבלן

במקום להשקיע במערכת הקיימת, משרד החינוך מעביר את הפעלת השיעורים לקבלנים במכרז חיצוני ענק. "זה יהפוך לבייביסיטר אחד גדול"

55תגובות

רק צעקה אחת נשמעה בין התשואות הרבות שקיבל אתמול שר החינוך, גדעון סער, כשהודיע חגיגית כי בכוונתו להיאחז בכס שר החינוך לכהונה נוספת. "אבל מה עם מורי הקבלן?", זעקה אשה אחת מתוך האולם החשוך. מאות המורות צקצקו בלשונן: "שיוציאו אותה מכאן!", "איזו חוצפה". לא היתה זו תגובה מפתיעה במיוחד בוועידת החינוך של הסתדרות המורים אתמול בתל אביב, השומרת על שתיקה רועמת לנוכח המהלך הגרנדיוזי שמוביל בימים אלה משרד החינוך מתחת לפני השטח.

קיץ של מחאות, שהובלו בין היתר על ידי "מורי קבלן", המועסקים במיקור חוץ (באופן שאינו ישיר על ידי משרד החינוך), הוליד את אחד המכרזים הגדולים ביותר בתולדות משרד החינוך. לפני פחות מחודש פרסם המשרד את מכרז מספר 17/6.2012. יותר ממאה עמודים נחתמו בכותרת: "הפעלת מערך כולל של מסגרות יום לימודיות ותוכניות תוספתיות". באמצעותו, מתכוון משרד החינוך ליישם כבר בשנת הלימודים הבאה את המלצת ועדת טרכטנברג ליום לימודים ארוך עד לשעה ארבע אחר-הצהריים לבני שלוש עד תשע. בשלב הראשון הוא יופעל במלואו באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים, ובתוך חמש שנים ינהלו חברות קבלן את יום הלימודים הארוך בכל הארץ ויקיפו כ-900 אלף תלמידים.

"בימים אלה פועלת ועדה שמינתה מנכ"לית המשרד, הגברת דלית שטאובר, אשר מטרתה לקבוע מדיניות באשר להעסקת עובדי קבלן במערכת החינוך, תוך הסדרת תנאי העסקתם", נכתב בתגובה ל"הארץ" לפני יותר מחצי שנה, בנוגע לזינוק של מספר מורי הקבלן פי שבעה בתוך עשור, "הוועדה טרם סיימה עבודתה".

תומר אפלבאום

אך המכרז הנוכחי עוסק בהיקפים גדולים בהרבה מסך מורי הקבלן שבמערכת החינוך כיום. כך נכתב כי על הגוף המציע להיות בעל ניסיון בביצוע פעילות לימודיות או העשרתיות בהיקפים של אלף מסגרות לכל הפחות, ועד עשרת אלפים ויותר. הילדים יישארו עד שעות אחר הצהריים בבית הספר בקבוצות של בין 30 ילדים בגנים ל-33 ילדים בבתי הספר, כשההפעלה, כאמור, תהיה באמצעות זכיין. המדריכים בתוכנית יהיו "עובדי הוראה בפועל המעוניינים בעבודה נוספת בהעסקת הזכיין - סטודנטים, מדריכים מומחים מתחומים שונים ומפעילי צהרונים נבחרים".

בינתיים, החזית נגד המהלך מתגבשת דווקא מכיוונו של הדור הצעיר של מערכת החינוך. יותר מ-900 סטודנטים חתמו באחרונה על עצומה המחרימה את המכרז החדש. "שר החינוך, גדעון סער, הכריז מלחמה על החינוך בישראל ועל ציבור המורות והמורים", נכתב בעצומה, "סער מתכוון לאייש את אלפי המשרות החדשות של המורות והמורים, הגננות והגננים, באופן קבלני. זה אומר יותר מורות ומורים שנחשפים לפגיעות בתנאים ובזכויות, הכנסה של מוסר העסקה קבלנית ופוגענית גם לחינוך בגיל היסודי: זה אומר להתפשר על החינוך שהילדים שלנו מקבלים".

לדברי גיורא ואלה, סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים, מיוזמי העצומה וממקימי ארגון הסטודנטים החדש "מחנכים לשינוי - סטודנטים למען חינוך ציבורי ושוויוני": "מהמכרז הזה ברור שהסטודנטית שתיכנס למערכת תנוצל: היא תהיה מורת קבלן - גם אם יקראו לזה מדריכה. לא תהיה סביבה ולא תנאים בשביל לחנך בהם, זה פוגע בתלמידים ובעובדים עצמם". ואלה מציין כי התוכנית כולה מעורפלת ומכילה פגיעות פוטנציאליות רבות: "אנחנו רוצים חוויה משמעותית ומעצימה לתלמידים. העובדה שתגיע השעה אחת וייגמר יום הלימודים הרגיל ויתחיל הארוך, ומול התלמיד יעמוד מורה קבלן שאפילו לא יכול להשתמש בתשתיות של משרד החינוך, תיצור זילות של מעמד המורה. זה יהיה בייביסיטר נטו, ולא מרחב חינוכי". לדבריו, העצומה לא נועדה לדאוג לסטודנטים, אלא "נעשית דווקא מתוך שליחות ואחריות לתלמידים ולחינוך הציבורי בישראל. צריך לגנוז מיידית את המכרז המסוכן הזה ולנסח במקומו תוכנית מקיפה, כוללת ואחראית שתבטיח חינוך איכותי".

בגוף המכרז מוגדר במפורש כי החוזה קבלני, על פי כל המשתמע מחוזה מסוג זה על פי חוק חוזה קבלנות תשל"ד - 1974. הסטודנטים טוענים כי מדובר במודל של צהרון ארצי בחסות מכרז של משרד החינוך. "מכרז בסדר גודל כזה הוא חסר תקדים, והוא בעצם מציף את מערכת החינוך במורי קבלן". על פי ההערכות, בתוך חמש שנים צפוי מספר המדריכים לטפס לכ-15 אלף, שהם כ-20% מכלל המורים המלמדים בבתי הספר היסודיים. במכרז נכתב בין היתר כי "למען הסר ספק מוצהר ומוסכם כי היחסים בין הקבלן ובין הממשלה אינם יוצרים יחסי עובד-מעביד והמציע מצהיר בזה כי לא תהינה לו או למועסקים על ידו כל זכות של עובדים המועסקים על ידי הממשלה, לרבות בגין הפסקת ביצוע העבודה". גם מציאת עובדים, העסקתם, ניהול כל משא ומתן עמם, השגחה מתמדת על פעילותם, תשלום שכרם וכל תשלום סוציאלי נלווה אגב העסקתם, פיטוריהם והאחריות לכך והטלת משמעת - מוטלים על הקבלן המבצע.

ואולם, יש לציין כי בכינוס שקיימו משרד החינוך והרשויות המקומיות לפני כשבועיים הסבירה סמנכ"לית ומנהלת המנהל הפדגוגי במשרד, מיכל כהן, כי "תתקיים פעילות העשרה מגוונת, סיוע לימודי והזנה", וכי "תינתן הזדמנות  למאות אלפי תלמידים מהשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות לקבל סיוע נוסף להעשרה ועזרה בלימודים מעבר ליום הלימודים". כהן הדגישה בדבריה כי "לא תתאפשר העסקת מורי קבלן". לדבריה, הצוות יעבור הכשרה והשתלמות ופעילותם תפוקח על ידי משרד החינוך ובכל בית ספר שבו תפעל התכנית, מנהל בית הספר והרכז הבית ספרי יגבשו את הפעלת התכנית במוסד החינוכי.

"הדבר העיקרי שאני מוטרד ממנו הוא איכות השירות שיינתן לציבור", אומר ד"ר ניר מיכאלי, ראש החוג לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים. "במקום יום לימודים ארוך נקבל יום לימודים תוספתי לעניים: זה יהיה שירות שהוא בייביסיטר, שמנסים לעשות אותו בעלויות הכי נמוכות שאפשר וברור שהתוצאה תהיה בסיסית במקרה הטוב. מי שיוכל למצוא אלטרנטיבה לדבר הזה ימצא אותה, בין אם להחזיר את התלמידים הביתה ובין אם למצוא צהרון משופר".

לדברי ד"ר מיכאלי, "ברור לגמרי שכל העסק הזה הוא לסמן וי על הדרישה ליום לימודים ארוך. ועדת טרכטנברג הביאה לעולם תרגום אומלל של החקיקה משנות ה-80". לטענתו, לא תהיה למשרד יכולת לפקח פדגוגית על היישום: "הפיקוח יהיה בעיקרו מנהלי, תברואתי, ארגוני, פחות תכנים. אני גם לא חושב שלמישהו תהיה ציפייה לתכנים עמוקים. המשמעות אמורה היתה להיות שיום לימודים ארוך מתבצע כחלק מההיגיון הבית ספרי - הגדלת המשאבים הפדגוגיים של בית הספר והכנסת ממדים בלתי פורמליים לסדר היום - באמצעות הצוות החינוכי. כאן מתבצעת הפרדה של הטריטוריות: בית ספר עד הצהריים וצהרון עם ארוחת צהריים בתום יום הלימודים, ללא תהליך, בקיצור - לעשות את הייאוש יותר נוח. אם זו התשובה שהממשלה נותנת למחאה, חשוב לומר שזו ממש לא היתה הדרישה".

תנאי הסף בהם תידרשנה הסייעות לעמוד, על פי המכרז, הם 12 שנות לימוד, ותק מוכח של שלוש שנות הדרכה (תנועות נוער, שירות לאומי, מדריכים בתוכניות העשרה, סייענות ועוד). עוד נדרש על פי המכרז, המנוסח בלשון נקבה: "בעל ניסיון בניהול משק בית מסודר" ו"אחריות בעבודה". ההכשרה, נכתב, תימשך "במהלך עבודתה בשנה הראשונה". המשרד הכין "תלקיט ניהולי-פדגוגי", המציע הפעלות שונות לילדים.

"מאוד מטרידה האוטומטיות שבה משרד החינוך ניגש עם כל הפרויקט למכרז - הרעיון שברירת המחדל היא לפנות לגורמים פרטיים, להעסיק מורי קבלן", ממשיך ד"ר מיכאלי, "אתמול זה אחריות בית הספר, היום מורים ומחר מנהלים. נדמה שאף אחד לא שוקל אפילו את האפשרות שהיתה צריכה להיות ברירת המחדל - שירות שהמדינה תפעיל בעצמה, כפי שידעה לעשות שנים רבות".

תומר אפלבאום

במכתב הגדיר המשרד את תנאי השכר למדריכים השונים. כך למשל, סטודנט ירוויח 42 שקלים לשעה, מורה שתועסק גם על ידי קבלן בנוסף לשעות בית הספר תרוויח 55 שקלים לשעה, מורה או גננת בכירה 65 שקלים ואקדמאית או בעלת תואר ראשון 80 שקלים לשעה. המכרז פותח פתח גם להעסקה ישירה של סייעת נוספת, ברשויות שתוכלנה לעמוד בכך כמובן, על חשבונן.

"אנחנו, הסטודנטיות והסטודנטים שגדעון סער מתכוון להעסיק באמצעות המכרז, אומרים באופן ברור וחד - תודה, אבל לא תודה", חתמו הסטודנטים בעצומה. "לא נסכים להתפשר על איכות החינוך המוענק לתלמידים, לפגיעה בחינוך הציבורי, להיות חלק מהרחבת הפערים בחינוך ובחברה. מר סער - הסטודנטים קוראים לך לחזור בך באופן מיידי מהמכרז וליישם את חוק חינוך חינם מגיל שלוש באמצעות העסקה ישירה של מורות ומורים. לא נתפשר על החינוך בישראל. לא נהיה מורות ומורי קבלן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו