אור קשתי
אור קשתי
אור קשתי
אור קשתי

רק לפני כחודש קבע שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, כי "הפרטה איננה מלת קסם ואין היא יכולה להוות עילה להתפרקות המדינה מנכסיה". הנושא שנידון אז בבג"ץ עסק אמנם בהפרטת שירותי הבריאות הניתנים לתלמידים - שהולכים ומתמעטים מאז שהועברו לחברה פרטית - אך פסק הדין העקרוני תקף בהחלט גם לתהליכי הפרטה אחרים שמובילה הממשלה.

מעיון במכרז עב הכרס שפרסם משרד החינוך לקראת "הפעלת מערך כולל של מסגרות יום לימודיות ותוכניות תוספתיות" - השם הרשמי ליישום יום לימודים ארוך לבני שלוש עד תשע - נראה כי חבל שראשי המשרד לא קראו את פסק הדין והפנימו את המלצותיו. מצער לא פחות שבשם הדאגה לחינוך ציבורי, ומתוך היענות לכאורה לדרישות המחאה החברתית, מקדם גדעון סער את אחד הפרויקטים הגדולים ביותר של העסקת עובדי קבלן.

פסק הדין של מלצר מגדיר את חובת הממשלה לפקח באופן הולם על אספקת השירות וקובע כי על המשרד הממשלתי לתקצב כראוי את השירות שהופרט. גם זה דבר שאיננו מובן מאליו, כפי שהוכיחה הפרטת שירותי הבריאות.

הפגנה של סטודנטים להוראה מחוץ לכנס שנערך אתמולצילום: תומר אפלבאום

כך, למשל, המכרז החדש של משרד החינוך שומר לעצמו את הזכות "לצמצם ולשנות את ההיקפים" של הפעילות המתוכננת ומדגיש כמעט בכל הזדמנות עד כמה מותנה הפרויקט בתקציב מתאים. מומלץ לכן להתייחס בזהירות להבטחות העתידיות שמשווק סער באשר ליישום מלא של התוכנית. ועוד זכות קטנה, חסרת חשיבות, שמורה למשרד החינוך: לצמצם או לבטל לחלוטין את ארוחת הצהריים, שנועדה לאפשר לתלמידים לשהות בבית הספר עד ארבע אחרי הצהריים.

באשר לחובה השנייה, זו הדורשת לפקח באופן אמיתי על שירותים שהופרטו, טוען המכרז החדש כי לא תופעל שום תוכנית שלא קיבלה אישור ומפרט שורה של סנקציות שיוטלו במקרים של הפרת ההסכם. גם כאן מוכיח ניסיון העבר כי מדובר, בפרשנות מקלה, בהיתממות. דו"ח מבקר המדינה האחרון, שפורסם רק לפני כמה חודשים, כבר קבע עד כמה רופף, בלשון המעטה, הפיקוח הפדגוגי והמינהלי שהפעיל משרד החינוך על קרן קרב, המספקת שירותי העשרה לבתי הספר, ואילו טיפול המשרד במקרים של פגיעה בזכויות עובדי הוראה המועסקים כעובדי קבלן הוא חלקי ביותר. הוספת אלפי עובדי קבלן חדשים היא מתכון בטוח להעסקה פוגענית. כך יישבו, באותו חדר מורים, זה לצד זה עובדים סוג א' וכאלה ששווים הרבה פחות.

 ויש עוד כשל בפרויקט החדש, עמוק אולי יותר מכל הסכנות התקציביות והתעסוקתיות הכרוכות בו. בפעם הראשונה מסיר משרד החינוך מעצמו, באופן רשמי וללא ניסיון הסוואה, את האחריות לחינוך תלמידי ישראל, ומעביר אותה לידיים פרטיות, שיבקשו למקסם את רווחיהן. אין מדובר רק ב"עזרה בשיעורי בית" או "פעילות פנאי", אלא בפעילות הנוגעת לליבה החינוכית - תוכניות לימוד בהבנת הנקרא, אנגלית ומתמטיקה, שיועברו גם על ידי סטודנטים שלא השלימו את הכשרתם. 

בדיון בכנסת בפברואר, שעסק במכרז המתגבש, הצהיר סער: "מה שחשוב לומר הוא שאני לא אאפשר יצירה של מערכת של מורי קבלן בשעות אחר הצהריים - מורים סוג א' ומורים סוג ב'. כלומר, הנחת היסוד שהתוכנית תתבסס על העסקת אלפי מורי קבלן איננה נכונה". הוא הוסיף: "אני רגיש לעניין הזה בטווח ארוך, אם ייווצרו שתי מערכות, זה ייצור תסיסה במערכת. לי חשוב באמת לחזק את מעמד המורה". קשה לחשוב על מהלך שיפגע יותר במעמד המורה מהמכרז להפעלת יום לימודים ארוך. סער יצר עולם חדש, מופרט.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ