בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דווקא כעת: שיא במספר החרדים המתנדבים

החשש מפני החמרה של חוק טל מביא לביקוש שיא לשירות אזרחי. המתנדבים מודים: "זו לא ציונות. אנו רוצים לקבל אישור לצאת לעבוד"

9תגובות

בהזמנה הובטח מעמד יוצא דופן: "גיוס שיא של 200 חרדים לשירות האזרחי-לאומי", עדיין במסגרת חוק טל שאו-טו-טו עומד לצאת לגמלאות. אבל המספר היה רק מרכיב אחד יוצא דופן באולם הגדול שאירח אתמול את הכינוס בבית יד שרה בירושלים. המרכיב השני מעורר ההתפעלות נגע להרכב האנושי. האולם היה מלא בחרדים מכל הזרמים - ליטאים, ספרדים, ובעיקר חסידים - כולם, על פי הופעתם ועדותם, אדוקים בכל רמ"ח איבריהם, עטורי זקנים נזיריים ופאות ארוכות.

זהו שינוי ניכר, שכן עד לפני כשנה-שנה וחצי, השירות האזרחי נאלץ לעשות שמיניות באוויר כדי לקושש מתנדבים מהשוליים החרדיים, תלמידים נושרים ו"שבאבניקים", בתקווה למלא את התקנים המועטים מדי שהוצעו לחרדים ש"תורתם אומנותם". בדומה, גדוד נצח יהודה (הנח"ל החרדי) מתקשה באורח קבע למלא את שורותיו בחרדים, כפי שהתברר גם שלשום בטקס סיום מסלול שנערך בלטרון למאה מחייליו הצעירים.

אבל ביחס לשירות האזרחי, אפשר לבשר בזהירות כי המסלול הזה התברג בלב לבה של החרדיות, כולל בחוגים אולטרה-שמרניים.

עשרות חסידי גור מילאו אתמול את האולם, ואברכים ליטאים מבני ברק ואלעד, שמאחוריהם כבר כמה ימי שירות, סיפרו שהם חוזרים בגאווה הביתה מההתנדבות. כולם, אגב, בשירות הקהילה החרדית, אך לא בהכרח עמותות חרדיות. רבים מהמתנדבים יועסקו על ידי גופים ממלכתיים כמו עיריות, המשרד לענייני גמלאים, ואפילו יד ושם, שדרכו ילוו ניצולי שואה חרדים.

אמיל סלמן

השירות האזרחי הוא אחד המסלולים ההתנדבותיים שהוקמו כנגזרת של חוק טל, לצד המסלולים הייעודיים בצה"ל גדוד נצח יהודה ויחידות שח"ר (שילוב חרדים במקצועות טכנולוגיים). על פי החוק, מועמד לשירות צבאי ששירת שירות אזרחי במשך שנה אחת לפחות, "פטור מחובת שירות סדיר". בנוסף, הוא זכאי להטבות כספיות שונות במסגרת שירותו ועם שחרורו, ומעל לכל - הוא רשאי לצאת לעבוד, או במדויק יותר, לצאת לעבוד כחוק ולא "בשחור", כפי שרבים מדחויי השירות נוהגים לעשות.

בית המשפט העליון, שפסל מוקדם יותר השנה את חוק טל, הקדיש פרקים נרחבים לליקויים בשירות האזרחי. "הוצאתו אל הפועל היתה רצופה קשיים. למרות שהחוק נחקק ב-2002, מינהלת השירות האזרחי הוקמה רק ב-2007 והחלה לפעול רק ב-2008", כתבה הנשיאה דורית ביניש. "לצד הגידול במספר המתנדבים, ניכרות בעיות בפיקוח על איכות השירות ובאיוש התקנים", הוסיפה. "יישום הולם של החוק אין משמעו רק הגדלת המספר בשירות האזרחי, הוא מחייב גם בדיקה מהותית של טיבו, כדי שאכן יהווה חלופה הולמת לשירות הצבאי".

כיום רשאים מתנדבי השירות האזרחי, רובם אברכים נשואים, לשרת שנה אחת ב"משרה מלאה" (שמונה שעות ביום), או לפרוס על פני שנתיים ארבע שעות התנדבות ביום. ח"כ יוחנן פלסנר, שהציג שלשום את הדו"ח שלו ובו המלצות לחוק חלופי לחוק טל, מציע להאריך את משך השירות, כפי שהמליץ בג"ץ. "האפשרות לשירות כה קצר, והיכולת לעבוד או ללמוד במהלכו, מהווה חלופה לא שוויונית".

פלסנר הציע כי השירות במסלול מלא יעלה בהדרגה ל-18 חודשים וכי "5 שנים לאחר כניסת החוק לתוקפו, תיבחן העלאתו בהדרגה ל-24 חודשים". כמו כן הציע להרחיב את מספר השעות היומיות במסגרת המסלול המפוצל מ-4 ל-6.

מאז הקמת מסלול השירות האזרחי לחרדים ב-2008, לא היה מחזור גיוס כה גדול - 197 מתנדבים - אלו כבר החלו בפעילות בימים האחרונים. הם יצטרפו ל-1,860 חרדים שמשרתים כיום. ראש מינהלת השירות האזרחי לחרדים, שר שלום ג'רבי, אומר כי בשנים האחרונות חלה עלייה עקבית פחות או יותר במספר המתנדבים, שלדבריו מצביעה על "הבעת אמון מלא במסלול השירות האזרחי".

ואולם, בעמותות המפעילות את השירות האזרחי, לא מכחישים כי "הבעת אמון" זו נובעת גם משיקול מעשי, על רקע ביטולו הצפוי של חוק טל בעוד פחות מחודש. "כל האנשים כאן מבינים, שלא ברור מה הולך להיות עם השירות האזרחי, וייתכן שהשינויים יהיו לרעת המתנדבים", אמר ישראל מאיר רביץ, סמנכ"ל עמותת "ערבים", הגוף הביצועי של מינהלת השירות. הוא הסביר כי ישנם אברכים שתיכננו להתנדב בשנים הקרובות, והחליטו להזדרז ולעשות את זה עכשיו לאור חוסר הבהירות בקשר לחוק טל.

רביץ ציין גם הוא את השינוי בהרכב האנושי. "נמצאים פה אנשים שהם נכדים של רבנים ואדמו"רים, אנשים שלעולם לא היו מגיעים למסלולי שח"ר מטעמי אדיקות. נמצא פה לב לבו של המגזר". לדבריו, "אם החוק החדש לא יחנוק את זה, אני בטוח שהשירות האזרחי יגדל". חלק חשוב בביטחון הזה, נוגע להבטחה להישאר חרדי: שר שלום ג'רבי אמר מול 200 המתנדבים החדשים כי "השירות זה לא כור היתוך, אנחנו רוצים שמי שנכנס חרדי ייצא חרדי", וזכה לתשואות.

אחד מחסידי גור שהשתתף בכינוס, והחל להתנדב בעמותה שמסייעת לילדים חסידיים עם תסמונת דאון, סיפר כי הביקוש הרב אמנם מורגש היטב בישיבות, אך אינו נובע דווקא מתגובה לקריאה לשוויון בנטל.

"כולנו אנשים מעשיים, ורוצים לצאת לעבוד. נכון, זו לא ציונות, אבל אנחנו לא יותר טובים מחיילים שמשרתים בגל"צ", לדעתו, המשבר הנוכחי ביחס לשירות החרדים מונע אך ורק משיקולים פוליטיים ציניים. "גם אם השירות האזרחי היה הצלחה, היו צועקים למה הם משרתים בשירות אזרחי ולא בצבא, ואם היו משרתים בצבא, היו שואלים למה הנשים החרדיות לא משרתות גם", אמר והוסיף כי גם החיילים והמילואימניקים שמדברים על אפליה לטובה של החרדים, "רק נסחפים אחרי התקשורת והפוליטיקאים".

עם זאת, הוא הדגיש את שינוי היחס בישיבות כלפי השירות. "ברור לי שאם היו עוד תקנים, היו מגיעים עוד אלפים. זה שונה מאוד ממה שהיה עד לפני שנה. אז היו אומרים שמי שהולך לשירות האזרחי הוא פושטק ופרחח. היום 'השפיץ' של הכולל שלי נמצא כאן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו