סוג של מכשף

ריצ'ארד שילה, פסל, צייר, סופר, 1946-2012

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי דרומי

ריצ'ארד שילה, יליד ורשה, זכה כבר בילדותו בפרסים על פסלים שיצר. הוא עלה לארץ ב-1957, למד בבית הספר לאמנויות "רננים" ואחרי שירות כחבלן בצה"ל יצא ללמוד פיסול באקדמיה לאמנות במינכן. עם שובו היה לכתב פלילי ב"העולם הזה" וכתב תסריטים לטלוויזיה החינוכית (למשל "דני וגיל במסע בלתי רגיל", בהפקת רישה טירמן, מעין "מנהרת זמן" היסטורית-תרבותית).

במלחמת יום הכיפורים הוא החל לכתוב, ואת הטקסט אייר בזמן שירות מילואים ממושך בסיני. זה היה ספר הילדים הפנטסטי "מסעות עם קורחיריו", על הילד רוני, והתוכי בעל יכולת הכישוף קורחיריו. "לא הצלחתי לעשות מה שעושה רוני גיבור הספר", כתב בגב העטיפה, "כלומר לא הגעתי במציאות לפסגת האוורסט, ולא נלחמתי בשוכני מדבר סהרה או ברומאים. אבל בחלומותי הייתי בכל מקום אפשרי".

בעקבות זאת כתב ואייר את "סוף הלילה", רומן מתח בז'אנר המדע הבדיוני; "איש אינו אשם", מותחן בהשפעת סטיבן קינג, שגיורא לשם ז"ל, חברו לשולחן יום שישי בקפה "תמר" הגדירו כ"יצירת מופת"; והפנטסיה הסוערת: "סיגלית הנסיכה הלוחמת". אלי אשד, כתב באתר "יקום תרבות" (שבו היה שילה עורך) כי "בעולמו הפנטסטי של ריצ'ארד שילה, הסופר הוא סוג של מכשף או מתקשר, שרק יוצר קשר עם המציאויות האחרות, ולפעמים מביא למימושן בעולם שלנו".

אך דומה ששילה ייזכר בעיקר בזכות פסליו רבי ההבעה, המרשימים בחיות ובתחושת התנועה שהם יוצרים: פסל ישו בכנסיית פטרוס אינגליקנטו בהר ציון; הפסל הענק של אלוויס בתחנת הדלק בנוה אילן ("עוד סוג של קדוש", כדבריו בראיון לסי-אן-אן); פסלון פרס אופיר (ה"אוסקר" הישראלי); פסלי הגן על פי "דירה להשכיר" בחולון; פסל "האדם המשחרר" בגן משכן הנשיא, לא רחוק מפסל אחר שלו, שעורר באחרונה מבוכה, פסל של הנשיא קצב; אנדרטות בעירו רמלה, ועוד.

אלמנתו, ד"ר אילנה שילה, מעדיפה לראות את מותו הטרגי בתאונת דרכים בצורה שיש בה קורטוב של נוחם: "ריצ'ארד מת כפי שרצה למות וכפי שרצה לחיות: במלוא אונו וכוחות החיות שלו, רכוב על אופנוע כבד, קורא תיגר על העולם וצעיר לנצח".

ריצ'ארד שילה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ