בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאתונה לירושלים: המשבר ביוון מעלה יהודים לישראל

יותר ויותר יהודים ביוון שפוטרו או איבדו נכסים מהגרים לארץ. "אין שום קשר לציונות", מדגיש אחד, ואחר אומר: "נסתגל בקלות, אנחנו דומים לישראלים"

50תגובות

למספר גדל והולך של יהודים יוונים, שאיבדו את מקום העבודה במדינתם וראו כיצד ערך נכסיהם מתכווץ בכל יום שחולף, הרעיון להתבסס בישראל, מעברו האחר של הים התיכון, נראה פתאום מושך. "כשאין לך מקום עבודה או עתיד, בסופו של דבר ישראל מתחילה להיראות כמו בית שני", אומר אחד מהם, מאקיס לויס.

לויס מגדיר את עצמו "המשוגע" במשפחתו. במקום לשבת בחיבוק ידיים ולהאשים את ממשלה יוון בהתמוטטות כלכלת במדינה, שהובילה לקריסת העסק שלו, החליט לעשות מעשה, ולפני שנה וחצי עקר מאתונה לתל אביב.

"אין לזה שום קשר לציונות", אומר לויס, בן 37, שבינתיים הצטרף לסטארט-אפ ישראלי בתחום שימור האנרגיה. "קראתי את הספר 'אומת הסטארט-אפ: סיפור הנס הכלכלי של ישראל' וידעתי שישראל היא מדינה מתקדמת בתחום טכנולוגיות המידע. החברה שלי ביוון התמחתה בתחום, אז חשבתי שזו הזדמנות בשבילי להתרחב. מכיוון שאני לא אוהב לטוס, הגירה לארה"ב לא היתה בכלל אופציה".

אפטיכיה קוסטי, מעיירה קטנה הסמוכה לאתונה, היתה מובטלת במשך שנה וחצי לפני שהגיעה למסקנה שהמצב הכלכלי ביוון חסר תקווה. לפני ארבעה חודשים ארזה המעצבת הגראפית בת ה‑32 את חפציה ועברה לפתח תקווה, שם אחיה ומשפחתו מתגוררים כבר 11 שנה.

אצלה האידיאולוגיה כן מילאה תפקיד. "לא גדלתי במשפחה דתית, אבל המסורת היתה חשובה לנו", היא אומרת. "כשאמרנו את המשפט 'בשנה הבאה בירושלים', באמת התכוונו לכך".

סאבי מיוניס, בעל הון יהודי יווני, שעלה לישראל ב‑2006, החליט לקדם את העלייה של יוונים אחרים, והוא מקצה מכיסו לכל יהודי העולה לישראל 2,500 שקלים בחודש למשך שנה שלמה. אף שמספר העולים אינו גדול כרגע, הוא מקבל פניות רבות מיהודים יוונים השוקלים לעלות. "פנו אלי מספר לא מועט של זוגות עם ילדים", הוא אומר.­ "לחלקם יש קשרים בישראל ולאחרים אין. אני גם מקבל פניות מאנשי מקצוע שלמדו בישראל בעבר".

מתוך כ‑4,000 חברי הקהילה היהודית ביוון, מיוניס מאמין ש‑800 הם מועמדים פוטנציאליים לעלייה ,­ בעיקר בגילים 35-18. "אני מעריך שבשנים הקרובות כמה מאות מהם יעלו לישראל", הוא אומר.

לפי נתוני משרד העלייה והקליטה, מאז 2010 באו לישראל 25 עולים חדשים מיוון. בנוסף לאלה, 38 ישראלים שגרו ביוון לפחות שש שנים חזרו והוכרו כישראלים חוזרים, הזכאים להטבות מיוחדות מהמדינה.

שי פלבר, סגן מנהל השירותים הקהילתיים בסוכנות היהודית, מדווח ש-15 משפחות יהודיות ביוון הודיעו באחרונה לסוכנות שהן רוצות לעבור לישראל. "לא מדובר באלפים, אבל בהשוואה למה שהיה בעבר ביוון, זה זינוק גדול", הוא אומר.

לדברי פלבר, הסוכנות היהודית מתכוונת לשלוח לראשונה ליוון שליח במשרה מלאה. "גם אם הם לא יבואו לישראל, חשוב לנו שיוכלו לשמור על הזהות שלהם כיהודים". הסוכנות היהודית גם מתכוונת להקים ביוון בסתיו הקרוב אולפנים ללימוד עברית, כדי להתמודד עם המכשול הגדול ביותר לעליית יהודים מיוון ­- אי ידיעת השפה העברית.

אם לשפוט לפי הניסיון של הארי אקונומו, בן 28, שעבר לישראל ב‑2011, תהליך ההסתגלות בקרב יוונים קל יחסית, בהשוואה לעולים ממדינות אחרות. "מזג האוויר והאוכל דומים מאוד. הישראלים אינם מנומסים, אבל גם היוונים לא. אנחנו אגרסיביים וגם אתם אגרסיביים מאוד, והכל כאן מתנהל בקצב מהיר. אז חוץ מהשפה, זה כמו להמשיך להיות באותו מקום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו