בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נצרת עילית מתכננת כביש עוקף כפר כנא

לדברי ראש העיר, "התושבים לא צריכים לחיות במצור בכל פעם שיש חיסול". המתנגדים אומרים כי התוכנית תיצור למעשה כבישים נפרדים ליהודים וערבים

45תגובות

עיריית נצרת עילית מקדמת סלילת כביש מצומת גולני שמטרתו לעקוף את כפר כנא ממזרח. הכביש, שייסלל ברובו על אדמות מדינה ובחלקו על אדמות תושבים ערבים מיישובי האזור, לא אמור להתחבר לכפר כנא. משרד התחבורה נעתר לבקשת העירייה ומעודד את התוכנית, אך לטענתו עדיין לא הוחלט אם הכביש יחובר לכפר. המשרד הורה לקדם את ההליך שנותן לתוכנית תוקף חוקי. שמעון גפסו, ראש עיריית נצרת עילית, אמר ל"הארץ" כי "לא יהיה בכביש מחלף שיחבר אותו לכפר כנא", והוסיף כי "שר התחבורה מתלהב גדול מהכביש הזה".

הכביש, שמספרו הוא 6500, מתוכנן לצאת משכונותיה החדשות של נצרת עילית, המוקמות בימים אלה ומיועדות בעיקר לציבור דתי וחרדי ("הר יונה ג'"), ולהתחבר לכביש 77 באזור מחלף טורעאן שממערב לצומת גולני. גפסו מכנה את סלילתו "סוגיה קיומית עבור תושבי נצרת עילית".

"הכביש חשוב מבחינה אסטרטגית", מסביר גפסו. "יכולים מחר בבוקר לחסל שייח (בגדה המערבית או בעזה, א.א.) והכביש יישאר פתוח. בכל פעם שיש חיסול ממוקד יש שם הפגנה כזאת או אחרת. אני לא חושב שנצרת עילית צריכה לחיות במצור כשיש יום אדמה כזה או אחר".

גיל אליהו

לדברי גפסו, הצורך בכביש הוכח באירועי אוקטובר 2000, כשמתפרעים חסמו את כבישי האזור, אז נהג מטבריה הותקף ונפצע קשה על ידי מתפרעים בצומת בית רימון הסמוך. בשנת 2010, לאחר הפגנה לציון עשור לאירועי אוקטובר בכפר כנא, כתב גפסו: "סלילת הכביש מבחינתנו היא סוגיה קיומית שמשפיעה באופן ישיר על סדר יומם ואיכות חייהם של 50 אלף האם יעלה על הדעת שנצרת עילית, עיר בירה ומחוז בגליל, תהיה נצורה בכל עת שתושבי כפר כנא הסמוך יחליטו, וזה קורה חדשות לבקרים, להפגין ברחובות היישוב? התלות הבלתי נסבלת של תושבי נצרת עילית בשימוש יום-יומי בכביש פנימי בכפר כנא, איננה רק מטרד של איכות חיים אלא, לעתים גם סיכון חיי אדם".

גפסו טוען כי לא מדובר בכביש ליהודים בלבד, אך כי הוא "מחלץ" את תושבי עירו מהכביש החוצה את הכפר כיום. "אנחנו בירת הגליל ועיר המחוז היהודית הגדולה בגליל", הוא מוסיף. "בסקר שנערך נמצא כי זה הכביש הכלכלי ביותר היום בגליל", ממשיך גפסו, ומודה כי הכביש יפגע משמעותית בחנויות בכפר כנא.

מתכנן הערים והגיאוגרף, הפרופסור ראסם ח'מאיסי מאוניברסיטת חיפה, בעברו נשיא האגודה הגיאוגרפית הישראלית, מגדיר את התוכנית "אפרטהייד כבישים - יהיה כביש ליהודים וכביש לערבים". לדברי ח'מאיסי, תושב כפר כנא שעסק גם בתכנון תוכנית האב ליישוב, "הגישה הזאת פוגעת, מגבירה מתח, גזענית ולא נכונה". מעבר לכך, מסביר ח'מאיסי כי מדובר גם בגישה מוטעית מבחינה מקצועית. "זו גישה לא נכונה שלא תעבוד. צריך לראות את נצרת עילית כיישוב בתוך המרחב - זו רקמה אחת ועיר בלי עורף לא תתקיים. הניסיון להפריד את כפר כנא מהמרחב לא ראוי ומוטעה".

בכפר כנא גרים כיום כ-20 אלף תושבים, וב-2025 צפוי המספר לעלות ל-35 אלף. היישוב סובל מבעיות תחבורה חריפות. הדרך הראשית החוצה את הכפר (754) הפכה מכביש אזורי ששרת בעיקר את תושבי היישוב, לכביש סואן וצפוף בו נוסעים כל תושבי האזור, כולל תושבי הגליל המזרחי והגולן הנוסעים לנצרת ולנצרת עילית. הכביש, שהוא הרחוב הראשי של כפר כנא, הוא פקק תנועה ארוך ומעיק כל ימות השבוע במשך שעות רבות.

כמה תוכניות שגובשו לטיפול בבעיות התחבורה של הכפר הציעו סלילת "כביש טבעת" בין כפר כנא למשהד, שיפזר את התנועה, ייצור כניסות נוספות אל היישוב ויחבר אותו עם יישובים בסביבתו. כן הוכנו תוכניות להרחבת כביש 754 החוצה את הכפר.

במקביל לתוכניות שמקדמת נצרת עילית בעידוד משרד התחבורה, מקדמת גם "החברה הלאומית לדרכים" (לשעבר מע"צ) כביש עוקף אחר ליישובים כפר כנא ומשהד (786). במקום העוקף המזרחי שמקדם גפסו, זהו כביש שאמור לעקוף את היישובים הערביים מצדם המערבי, וגם הוא אמור להתלכד עם כביש 77, ליד אזור התעשייה "ציפורית". אזור התעשייה שייך מוניציפלית לנצרת עילית למרות שהוא מנותק ממנה גיאוגרפית וקרוב הרבה יותר לכפרים משהד, כפר כנא וערב אל הייב.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "בנוגע לחיבור של כפר קנא לכביש העוקף, עדיין לא הגענו לשלב בחירת החלופה". מהחברה הלאומית לדרכים נמסר כי "החברה בוחנת 9 חלופות לסלילת כביש 786, בהן קיימת אפשרות לחיבור הכביש לכיוונם של יישובים בסביבה, בהם משהד וכפר כנא. בבסיס קבלת ההחלטות נמצאים שיקולים מקצועיים בלבד, למתן פתרונות משותפים לכל הנהגים, יהודים כערבים. לשני הכבישים (786 ו-6500) תפקיד שונה, הנובע מהמיקום שלהם. פניית עיתון "הארץ" היא הפעם הראשונה בה המתכננים נחשפו לטיעון פוליטי כלשהו בעניינו של תכנון הכביש. סביר כי סלילתו של כביש 786 תחייב הפקעות שטחים מבעלים יהודים, ערבים וממינהל מקרקעי ישראל".

דובר המועצה המקומית כפר כנא, ג'לאל בנא, מסר בתגובה כי המועצה מתנגדת לרעיון כביש 6500 כפי שהוא מוצע מסיבות רבות. את התנגדותה ואת דעתה תשמיע המועצה בכל מקום אפשרי על מנת למנוע הקמת כביש זה בעיקר בגלל הרעיון העומד מאחורי הקמתו, וכן כדי למנוע הפקעת קרקעות ופגיעה בטבע ובנוף באזור. המועצה ותושביה מאמינים ועושים הכל למען החיים המשותפים של יהודים וערבים.

מארגון יוזמות קרן אברהם, הפועל לקידום מדיניות ממשלתית לחיים משותפים באזורים מעורבים, נמסר בתגובה כי "על משרד התחבורה לדחות את היוזמה הנפסדת הזו. הגליל הינו אזור מעורב, יהודי-ערבי, וכל היבט תכנוני צריך לקחת בחשבון את הצרכים והזכויות של שתי הקבוצות".

מוחמד דראושה, מנהל שותף של קרן אברהם, אמר כי "שמעון גפסו לא מפסיד הזדמנות לפגוע ביחסי השכנות הטובה בין תושבי נצרת עילית ותושבי היישובים הערבים מסביב. על רשויות התכנון לקדם תכניות שנותנות פתרונות גנריים לאזור ולא להתפתות לשיקולים זרים, שגובלים בגזענות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו