בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תושבי ליפתא: כריית המנהרה לרכבת סודקת את הבתים

הכפר שהיה עד לאחרונה אבן שואבת למחפשי פסטורליה בזול רועד מסדרת פיצוצים מחרישי אזניים. רכבת ישראל: העבודות עומדות בתקני הרעש

41תגובות

אל הרעש הבלתי פוסק של כביש ירושלים-תל אביב הצמוד לחלון ביתו, יוני יוחנן התרגל מזמן. אבל הפיצוצים מחרישי האוזניים מצדו השני של הבית, לא נותנים לו לישון כבר חצי שנה. סדרות הפיצוצים הללו, כ-30 שניות כל אחד, הם חלק מעבודות החציבה של רכבת ישראל, הכורה בימים אלה מנהרה בבטן ההר שעל ראשו נמתח כביש מספר 1, בואכה הכניסה לירושלים. על צלעו בנויים בתיהם של יוחנן, בן 50, ושל 13 משפחות נוספות.

"תבוא פעם אחת לשמוע מה זה", אומר בנו של יוחנן, זוהר, בן 14. "זה כמו שלוש רקטות ביחד על הבית. הרצפה רועדת. וזה רק הולך ומתחזק כי הם מתקרבים".

אם עברתם ב-50 השנים האחרונות בעיקולי גינות סחרוב, ודאי ראיתם את גג הבית של יוחנן מציץ מגובה הכביש. בבית הקטן מתגוררים הוא, אשתו וחמשת הילדים. הבית משקיף צפונה אל עמק הארזים, מתחת לשכונת גבעת שאול החרדית ומול חורבות הכפר הפלסטיני ליפתא.

עד לאחרונה היה האזור הזה אבן שואבת למחפשי פסטורליה בת השגה. לפני כשנתיים התחילו עבודות רכבת ישראל ותנועת מחפשי המרגוע הידלדלה. מבט מטה מהחלונות הגדולים בסלון הבית של יוחנן פוגש מראה שמזכיר מאוד מחצבה. הצמחייה המוריקה בצדי הכביש הצר המתפתל לבית ושכניו מכוסה אבק. תנועת המשאיות הבלתי פוסקת מאתר הכרייה, המלא עפר לסילוק, מעלה עננים עכורים.

אוליבייה פיטוסי

"אתה רואה מטיילים שיורדים למעיין חוזרים לבנים, גם הילדים שלנו, שחוזרים מבית הספר, יורדים מההסעה ומגיעים הביתה לבנים לגמרי", אומר עודד יוחנן, בן 35, בן דודו של יוני, המתגורר עם משפחתו בבית אחר. "חצי שנה בלענו את הצפרדע. ניסינו לדבר עם אנשי הרכבת, שיתחשבו בנו קצת. למשל, שלא יפוצצו את ההר בלילה, שיתקנו את הנזקים שהם גורמים לכביש, שישטפו את הציר מהפודרה. משאית עם מים היתה פותרת משהו. אבל כלום לא עזר. בהתחלה דיברו אתנו קצת, אמרו שייגמר מהר ושיתחשבו. עכשיו הם לא עונים". לדברי יוחנן, הם אינם דורשים את הפסקות העבודה.

מלבד המחנק וקשיי השינה, התושבים מתלוננים על הנזק הפיזי שעבודות הרכבת גורמות לגופם ולרכושם. לאורך קירות ביתו של יוחנן ושכניו נבעים סדקים ארוכים שגורמים זעזועי הבתים עם כל פיצוץ. בחלק מהבתים התנפצו זגוגיות. לדברי נחום בן יצחק, בן 80, זגוגיות עבות רבות שהתקין התנפצו כשהוא, ילדיו או נכדיו היו סמוך מאוד אליהן. "אלה זגוגיות של שבעה מילימטרים, עבות. 60 שנה אני חי פה ולא חשבתי שיקרה לי דבר כזה", אומר נחום.

יוני יוחנן, קבלן של מבנים מסוכנים, יודע שדבר כזה לא צריך לקרות. "כשמתחילים לעבוד קרוב כל כך לבתים, חובה לעשות סקר מבנים, מעקב הנדסי", הוא אומר. "דבר כזה מעולם לא נעשה פה". לדברי יוחנן, אנשי הרכבת באו לבדוק את הנזקים והסכימו לשלם את עלותם לשני בתים בלבד.

אביו הישיש של יוחנן, מטלוב בן ה-95, מרותק למיטתו וסובל במיוחד מהזעזועים הבלתי פוסקים. "האוזן שלי הלך, בום!", הוא אומר בקולו הדק. "הבית שלי רועד. אני לא יכול לחיות. בלילה, ביום, לא נותנים לנשום".

אוליבייה פיטוסי

בראשית שנות החמישים הוא עלה עם אשתו מכורדיסטאן, ומאז מתגורר באותו בית. "המדינה שיכנה אותם פה כדי שישמרו על הגבול פה למטה, במקום שעובר כביש 9", מספר בנו איציק, המתגורר עם משפחתו בבית סמוך. "חלק מהמשפחות עזבו את המקום ושלוש עשרה נשארו עד היום. עכשיו פתאום אומרים להם שהם פולשים".

לפני כשנתיים, סמוך מאוד לתחילת עבודות הרכבת, קיבלו המשפחות צווי פינוי ממינהל מקרקעי ישראל, בטענה שהם פולשים. הצו נמצא בהליכים משפטיים שטרם הוכרעו. עם קבלת הצווים הורתה השופטת מלכה אביב למינהל למצוא לתושבים פתרון, שכן היא רואה בהם דיירים מוגנים.

לדברי יוחנן, "בשלב מסוים נמאס לאנשי הרכבת מהבקשות והם הציעו לנו פיצויים, שכר דירה לחצי שנה, שנעזוב עד שייגמרו העבודות. הם הציעו סכום מביש, 5,000 שקל בחודש למשפחה שלי, שבע נפשות. לאבא שלי הציעו 2,500 שקל שכירות לחצי שנה. אמרתי להם: אתם נורמלים? הם אמרו: תגידו תודה, אתם ממילא פולשים".

בשבוע שעבר החליטו המשפחות לעשות מעשה. סמוך לשעה שבע בבוקר התאספו בכניסה לכביש היחיד המוביל לעמק, לבתיהם ולאתר הבנייה, כדי לחסום את תנועת המשאיות שמתחילות יום עבודה. אבל לבסוף חזרו בהם התושבים. הוחלט לגנוז את הרעיון, לפי שעה. "ננסה לפנות אליהם עוד פעם-פעמיים לפני שאנחנו נכנסים לעימות", אומר יוחנן. סיבה אחת לביטול החסימה היא הידיעה שזה קושי זמני. החשש האמיתי הוא מהיום שאחרי העבודות. "אני רק לא יודע מה יהיה כשהרכבת תתחיל לפעול פה", הוא אומר.

מרכבת ישראל נמסר בתגובה כי "העבודות עומדות בתקני הרעש ונעשות עם כל האישורים ובהם תקני בטיחות מהמחמירים בעולם. בטרם הוחל בהן, נוטרו הבתים בליפתא בחיישנים למדידת רעש ורעידות. כל בית מנוטר 24 שעות ביממה. ממצאי הניטור מראים שאין חריגה מהתקנים. הבתים המדוברים מהווים רובם תוספת בנייה שהוקמה ללא היתרים וללא פיקוח הנדסי והבתים מיועדים לפינוי על ידי מינהל מקרקעי ישראל, ומנוהלים נגדם הליכים לסילוק. לפנים משורת הדין, פועלים נציגי הרכבת למתן פתרונות לאי הנוחות הזמנית ומאפשרים לתושבי ליפתא להתגורר בבתים חלופיים בתקופת העבודות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו