בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בשם החוק

הממסד טרק את הדלת בפני משה סילמן והביא אותו לאש

כל אלה שטרקו לסילמן את הדלת בשם החוק, צריכים להפוך עולם כדי לשנות כללים שחתמו עליהם, ומשלא עשו דבר הם אחראים על כל פיסת עור חרוכה שלו

145תגובות

למשה סילמן לא היתה ברירה אחרת. בבחירה בין להיות מת מהלך או מת בפועל הוא בחר בזו שתשמר בעבורו לפחות שאריות של כבוד.

יותר מדי זמן הוא מתדפק על כל דלת, לצידו עוד משה סילמנים רבים כל כך נטולי מענה והתייחסות. יותר מדי שנים אף אחד לא טרח אפילו לספור אותו, עכשיו כבר לא יהיה אחד שם במסדרונות האטומים שלא יידע את שמו.

אפשר להאשים את השיטה, אפשר לתלות הכל במערכת, אבל בשורה התחתונה הכל פרסונלי ולכל איש יש שם. כי כל האנשים האלה שטרקו לו את הדלת בשם החוק, היו צריכים להפוך את העולם כדי לשנות את הכללים שהם חותמים עליהם, ומשלא עשו דבר הם אחראים על כל פיסת עור חרוכה שלו, על כל שריטה בנשמה הדואבת שהביאה אותו אל בערת הגיהנום.

חגי פריד

דווקא במדינה שחרטה על דגלה בתחילת הדרך את רווחתו של האזרח, נוגסות כל יום המילים הקטנות בבשר החי עצמו. שאחרת אי אפשר להסביר את שני החוקים שסילמן נפל קורבן להם, חוקים שבהעדרם הוא יכול היה לחיות חיים של כבוד.

הראשון מדבר על הזכות לקורת גג. כל כך הרבה דיברנו על דיור לזוגות צעירים, לחרדים, לאנשי קבע, שזנחנו את העקרון הבסיסי. לכל אדם מגיע לפחות מקום לחיות בו "השיכון הוא כלי מרכזי להשגת יעדה של המדינה" קבע ראש הממשלה הראשון כשישראל עוד היתה בחיתוליה "זהו צורך אנושי שעל מדינה לספק לאזרחים". אמר ועשה וכבר ב-49 נוסדה חברת עמידר שבשליחות הזקן שיכנה מליוני עולים, פינתה את יושבי המעברות לשיכונים ממוסדים, בנתה וניהלה דיור מסובסד לאוכלוסיות חלשות. בהמשך הצטרפו גם יתר החברות המשכנות. הזכות לדיור היא זכות יסוד המעוגנת באמנות בינלאומיות, אלא שמפעל הדיור הציבורי, מפעל ציוני מפואר, נרמס תחת הבולדוזרים של מדיניות קפיטליסטית.

כבר 14 שנים לא נבנתה ולו דירה אחת לדיור הציבורי ומי שממתין בתור תלוי במותו של דייר קודם.

בהיעדר דיור ציבורי מעניקה המדינה סיוע בשכר דירה, בין 600 שקלים ל-1800, לאחרונה העלה שר השיכון את המענק ל-3,000 שקל, אבל זכאים לו מתי מעט.
משה סילמן לא היה זכאי לקבל אפילו שקל. הוא בן 58, אחרי 2 אירועי שבץ מוחי, אדם שעבד כל חייו ושילם ביטוח לאומי כדין, אלא שדווקא כשנזקק לרשת הביטחון הסוציאלי היא לא היתה שם בשבילו. לסילמן לא מגיע סיוע כי היתה ברשותו בעבר דירה. לא חשוב שזו כבר מזמן איננה, לא חשוב שהבנק עיקל אותה ולא הותיר בידיו דבר, לא חשוב שעבד קשה כל כך כדי לרכוש אותה ובסוף הפסיד הכל. מישהו באמת חשב שם שהעובדה שפעם היתה ברשותך דירה הופכת אותך לאדם עשיר שלא צריך דבר.

החוק השני שכבל את סילמן היה הרשות לעקל רשיון נהיגה למי שמצויים בחובות. סילמן עסק בשינוע, עבודתו מאז ומתמיד היתה על משאית, אולם כלי העבודה נשלל ממנו על ידי ההוצאה לפועל כי הוא נקלע לתהום כלכלית. גם ראש רשות הגבייה והאכיפה עצמו מצר על התקנות האלה, גם הוא עצמו אומר שעיקול רשיונות כמו קוטע את היד של החייב, את מקור פרנסתו כמו במקרה של סילמן, אבל זה החוק חברים, זה החוק.

הרב עידית לב מארגון 'רבנים לזכויות אדם' עמדה במוצאי שבת על הבמה בהפגנה בחיפה וקראה לקהל להגיע ביום ראשון להפגין מול משרדי עמידר למען איש אחד, משה סילמן שמו. פחות או יותר באותן דקות הוא יצא אל ההמון בתל אביב, הקריא את מכתב הפרידה המאשים שלו ושרף את כל מה שהמוחים עוד האמינו בו. הוא ידע שבשבוע הבא הוא יגור ברחוב, אחרי שגם החבר ששיכן אותו כבר לא יכול היה לתת לו יותר מחסה. הוא ידע שאין לו ברירה אחרת.

כל כך הרבה פעמים במהלך הטיפול באנשים שמבקשים עזרה אנחנו נחשפים לאיום הזה, לנפנוף בהתאבדות. ברוב המקרים אנחנו לא רוצים להאמין לו, נמלטים לשכנוע העצמי שמדובר רק במניפולציה זולה. אלא שעמוק בלבב פנימה אנחנו יודעים שביותר מדי מקרים, פשוט אין ברירה.
 

עוד בנושא: מפגין הצית עצמו במהלך הפגנה בתל אביב | סילמן עדיין בסכנת חיים, סובל מכוויות ב-94% מגופו | שנה למחאה: אלפים הפגינו בכמה מוקדים בארץ | בין תוניסיה לישראל: הטרגדיה האישית שהופכת לסמל המחאה | שנה למחאה: ציון לא מספיק ליישום דו"ח טרכטנברג | עצה מ"דני האדום": "התאחדו ורוצו לכנסת" | הרוסים אומרים "דא" למחאה החברתית | להסתכל למחאה החברתית בעיניים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו