בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצוקה כלכלית תכלל כגורם סיכון בתוכנית הלאומית למניעת התאבדויות

לשכות התעסוקה והביטוח הלאומי יכשירו מטפלים למניעת אובדנות; במדינות הסובלות ממשבר כלכלי נרשמת עלייה של עשרות אחוזים בשיעור המתאבדים

76תגובות

ניסיון התאבדותו של משה סילמן, שהצית עצמו שלשום בהפגנה בתל אביב, מעלה לדיון את אחת הסוגיות החברתיות הרגישות - התאבדות על רקע כלכלי. באירופה הנושא עלה באחרונה לדיון, בעקבות נתונים שהתפרסמו באפריל והצביעו על עלייה בהתאבדויות במדינות המתמודדות עם משבר כלכלי חמור, ובראשן יוון. באפריל אף דווח על פנסיונר בן 77 שהתאבד בירייה מחוץ לבניין הפרלמנט באתונה, והותיר מכתב בו ציין כי הוא מייחל לסיים את חייו בכבוד, לפני שייאלץ לחפש מזון בפחי הזבל.

בישראל הוחלט באחרונה להתייחס לתופעה המדאיגה במסגרת התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות, שתחל בינואר 2013, ולהכשיר שומרי סף למניעת אובדנות מקרב העובדים בלשכות התעסוקה ובסניפי הביטוח הלאומי, במטרה לזהות אנשים עם פוטנציאל אובדני ולהפנותם לטיפול בתחנות הציבוריות לבריאות הנפש.

הנתונים באירופה מצביעים על עלייה של 40% במספר ההתאבדויות ביוון בחודשים ינואר עד מאי 2011, התקופה שבה נקלעו תושבי המדינה למשבר כלכלי חריף, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2010. באירלנד, נפגעת נוספת מהמשבר הכלכלי באירופה בשנים האחרונות, דווח על עלייה של 16% בשיעור המתאבדים בין 2007 עד 2009, בשנים בהן נכנסה המדינה לשפל כלכלי עמוק. באיטליה דווח על עלייה תלולה של 52% במספר ההתאבדויות משנת 2005 ועד 2010, ובה נמנו 187 מתאבדים. בארה"ב נרשמה עלייה של 14% בשיעור ההתאבדויות בשנים 2009-2000, ואילו בפורטוגל נרשמה עלייה דרמטית במיוחד של 88% באותן שנים.

גם בארץ מתועדת בשנים האחרונות עלייה במספר ההתאבדויות בהיקף של 23% בין השנים 2007 (326) ל-2009 (404), לעומת מספר המתאבדים שנמנו בארץ בשלהי שנות ה-90, אם כי לא מתועדת עלייה מקבילה בשיעור ההתאבדויות ביחס לגודל האוכלוסייה. אולם הנתונים בישראל אינם מצביעים בהכרח על קשר בין התאבדות לבין מצב כלכלי חמור. פילוח ההתאבדויות בארץ אינו כולל איסוף נתונים לסיבת ההתאבדות, או בדיקת מצבו הסוציו-אקונומי של המתאבד. נתונים לגבי יישובי המגורים של אנשים עם ניסיונות אובדניים מגלים בראש הרשימה יישובים עניים ומבוססים כאחד: בת ים, אשקלון, אילת, תל אביב-יפו, לוד, נתניה, גבעתיים, קרית אתא, רמלה, עכו, חולון, פתח תקווה וחיפה, בסדר יורד.

במסגרת התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות, המקודמת על ידי צוות בין-משרדי בראשות משרד הבריאות ותחל בינואר 2013, הוחלט באחרונה להתייחס גם למצב הכלכלי כאחד מגורמי הסיכון לאובדנות, ובימים אלה מקודמת תוכנית להכשרת שומרי סף מפני התאבדויות בלשכות התעסוקה בישראל, בשיתוף משרד התמ"ת וכן בסניפי המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, מקודמות תוכניות להכשרת שומרי סף ברשויות הרווחה ובמשרד הקליטה, מאחר ועולים חדשים, המתמודדים ברובם גם עם מצב כלכלי קשה, מצויים בסיכון מוגבר להתאבדות. לפי נתוני משרד הבריאות, מספר ההתאבדויות בקרב עולים מאתיופיה גבוה פי 3 בהשוואה לילידי הארץ.

בקרב מומחים חלוקות הדעות בדבר קשר ישיר בין מצב כלכלי לאובדנות. קשר שכזה עלה בארץ לכותרות בשנת 2003, בשיאו של המשבר הכלכלי הקודם, כשדווח בתקשורת על 15 מתאבדים עם קשיים כלכליים בין החודשים ינואר למאי באותה השנה, ובהם מגדל הפרחים ד"ר עקיבא לבדנסקי, שהתאבד בירייה בחממת הוורדים במושב יפית שבבקעת הירדן לאחר שנקלע לחובות; מנשה חבקוק, ספורטאי שהיה אלוף ישראל בג'ודו שאשתו סיפרה כי התאבד על רקע מצוקה כלכלית; ומורה מכפר סבא שקפצה אל מותה לאחר שפוטרה מעבודתה. בהמשך דעך העיסוק התקשורתי בתופעה, עד אוקטובר 2009, כשהתאבד מנהל מכבי תל אביב לשעבר מוני פנאן כשהוא מותיר אחריו חובות גדולים.

לדברי פרופ' גיל זלצמן, חבר בוועדה הבין-משרדית למניעת התאבדויות בראשות משרד הבריאות ומנהל חטיבת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש גהה, "אנשים מתאבדים כתוצאה משילוב גורמים. 90% מהמתאבדים סובלים מהפרעה נפשית כלשהי, וקיימות גם סיבות סביבתיות, לרבות מצב כלכלי, חובות קיצוניים והתעמרות של המערכת, המחמירים את מצבו של אדם. לתפיסת חוקרים העוסקים בהתאבדויות, מצב כלכלי אף פעם איננו סיבה יחידה להתאבדות, אנשים לא מתאבדים בגלל חובות או כי ניתקו אותם בבית מחשמל".

יש מומחים הגורסים אחרת. לדברי פרופ' ורד סלונים-נבו מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון, "בהחלט ישנם מצבים בהם אנשים מגיעים לתחושת ייאוש בעקבות הידרדרות במצב כלכלי, כשהסבל נראה נצחי, ועבורם התאבדות היא המוצא האחרון. זהו מצב קשה ביותר, כשאין לאנשים מה להפסיד זולת כבודם, וזו זעקה נואשת לסבל עמוק ולתחושה שלא שומעים אותם ושהם עם הגב אל הקיר". בהתייחס לניסיון ההתאבדות של סילמן אומרת סלונים-נבו כי "יש פה אמירה של אדם שבמשך שנים אף אחד לא שומע את זעקתו וכאבו. השאלה הגדולה איך לאנשים אין קול כשהם זועקים לעזרה, מה קורא לנו, לנותני השירות ולחברה, שאנשים זועקים ואנחנו לא שומעים".

המקרה של סילמן מחייב, לטענתה, להתייחס גם לבעיות עקרוניות. "תמיד יש גורמים נוספים להתאבדויות מעבר למצב כלכלי, כמו משברים משפחתיים ובדידות, אבל לא הייתי מייחסת כל התאבדות מיד לבעיות הנפשיות של האדם ומשחררת את החברה מהאחריות לאנשים הללו שקולם אינו נשמע. יש פה זעקה לעזרה".

הדיווחים על אודות ניסיונו האובדני של סילמן מרתיעים את המומחים לאובדנות בארץ. לדברי זלצמן, "חשוב להבהיר שהדרך שלו היא איננה הדרך להביע מחאה, ואם עושים קשר חד ערכי בין מצבו הכלכלי הקשה להתאבדות, זה קשר מסוכן שעלול לתת לגיטימציה לכל אדם במצב כלכלי לשים קץ לחייו. יש לזכור שהתאבדות בהצתה עצמית נדירה וקיצונית מאוד. אנשים לרוב מנסים להתאבד בצורות שאינן מכאיבות, והצתה כרוכה בייסורים קשים, לכן קשה ללמוד מהמקרה הנוכחי על התמודדותם של אנשים עם מצבי משבר".

התוכנית הלאומית למניעת אובדנות פועלת בארץ מאז מארס 2010 במסגרת פיילוט ברמלה, רחובות וכפר כנא, ולפי ממצאים שנחשפו בדצמבר האחרון ב"הארץ", הכשרת שומרי סף המאתרים תושבים בסיכון להתאבדות הובילה לירידה במספר המתאבדים ביישובים אלו. בדיקה מדגמית שבוצעה באחרונה במסגרת התוכנית לתיקיהם של 1,200 מתים בהם סיבת המוות איננה ידועה, שבוצעה במרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות, העלתה כי מספר ההתאבדויות בפועל בארץ גבוה ב-22% ממה שמדווח.

לדברי מנכ"ל התוכנית המשותפת למשרד הבריאות ולארגון הג'וינט, ליאור כרמל, "שומרי הסף שעוברים הכשרות במסגרת התוכנית מפנים את האנשים המאותרים עם פוטנציאל אובדני לאבחון מקצועי במרפאות הציבוריות לבריאות הנפש של משרד הבריאות, בהליך הפניה מהיר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו