בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המאבק בחינוך הפרטי המתרחב ספג מכה מביהמ"ש העליון

גם כאשר מנסה משרד החינוך לבלום את התופעה, ההתנגדות נעקפת בוועדות הערר הפועלות בתוכו. המשרד חושש גם מחקיקה שתפתח תיבת פנדורה

74תגובות

חרף מדיניותו המוצהרת של משרד החינוך, בעשור האחרון חל זינוק במספר בתי הספר הפרטיים. מספר הבקשות לפתיחת בתי ספר נוספים כאלה עולה משנה לשנה. גם כאשר מנסה משרד החינוך לבלום את התופעה, בתי ספר פרטיים מוקמים באמצעות "מסלול עוקף" של ועדת ערר במשרד, המכשירה בתי ספר אלה. ועדת הערר רואה את זכות האוטונומיה של ההורים כגוברת על טובת החינוך הציבורי והזכות לשוויון, ולמעשה מתווה את מדיניות משרד החינוך ומכרסמת בחינוך הציבורי.

עד כה ניסה המשרד להילחם בתופעה במניעת רישיונות לבתי ספר פרטיים, אך ללא הצלחה רבה. אבל באחרונה קיבל מבית המשפט העליון איתות שמניעת רישיונות לא תעבוד, ושעליו לעשות מהלך אמיץ של שינוי חקיקה או למנוע הכרה ותקצוב לבתי הספר הפרטיים. "אנו רומזים שצריכה להיות חקיקה ראשית", אמר בדיון השופט העליון חנן מלצר. כששאלו השופטים את משרד החינוך מדוע לא עשה זאת, הוא ענה כי "השר שקל את שיקוליו".

ברור שבעיני המשרד, חקיקה תפתח תיבת פנדורה, של מאות מוסדות פרטיים, "מוכרים שאינם רשמיים", הזוכים היום להכרה ולמימון כמעט מלא מהמדינה, ובראשם המוסדות החרדיים.

לפני שלושה שבועות שיגרה פרקליטות המדינה, בשם משרד החינוך, הודעה קצרה לעליון. "לאור הערות בית המשפט הנכבד", נכתב בהודעה, "החליטה המערערת על מחיקת הערעור". בכך הגיע לקצו, בשקט יחסי, מאבק משפטי ארוך ומתוקשר שניהל המשרד, בשלוש השנים האחרונות, נגד בית הספר הפרטי חברותא בעמק חפר. המשרד עמד בסירובו לתת רישיון לבית הספר, ששכר הלימוד שגבה הוא 35 אלף שקלים בשנה לתלמיד, ואף היה מוכן להיאבק על עמדתו בשלוש ערכאות. אבל בערכאה האחרונה משך המשרד את עתירתו.

"לא מדובר בחינוך פרטי אלא בחינוך שהמדינה מממנת", הצהיר לפני שנתיים שר החינוך, גדעון סער, כשתקף את בית הספר. הסיבה למחיקת הערעור, שפירושה למעשה מתן רישיון ל"חברותא", מאפשרת הצצה ל"מסלול המקביל" שמשרד החינוך נאלץ להתמודד אתו, גם בתוך מסדרונותיו שלו; המסלול הוא ערוץ שהפך גורם מרכזי לריבוי בתי ספר פרטיים, ונפתח בשל סירוב המשרד לתת רישיון לבית הספר פרטיים. הערוץ הזה מאפשר לבית הספר לקבל רישיון "עקיף", דרך ועדת ערר של משרד החינוך.

ועדות הערר הן גוף מעין משפטי, הפועל מכוח חוק הפיקוח על בתי ספר, ומעניק לבתי ספר הפרטיים רישיונות למרות התנגדות משרד החינוך, כשבתי המשפט המינהלים דוחים את ערעורי המשרד.

פרופ' יוסי דהאן, מנהל החטיבה לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים ויו"ר מרכז אדווה, אומר "פעולת בתי המשפט המינהלים, ובעיקר ועדות הערר, שבאה לידי ביטוי בהחלטות פרטניות להעניק לבתי ספר רישיונות, העניקו לגיטימציה מוסרית ומשפטית לבתי הספר הללו ויצרו למעשה הפרטה של מערכת החינוך".

עד לאחרונה לא פורסמו בציבור החלטות ועדות הערר, ולא היה אפשר לאמוד את מספרם המדויק של בתי הספר הפרטיים שקיבלו רישיון דרכן. אבל נתוני משרד החינוך הקיימים מעידים על התרחבות מערכת החינוך הפרטית, שצומחת מתחת למערכת הציבורית: בשנת 2000 היו במערכת החינוך 2,278 בתי ספר, ש-419 מהם פרטיים ("מוסדות מוכרים שאינם רשמיים"), מבלי להביא בחשבון מוסדות חינוך חרדיים. כלומר, 18% ממספר בתי הספר היו פרטיים.

בשנים 2000 עד 2011 חל גידול של 41% במספר בתי הספר הפרטיים בישראל. בשנים האחרונות יש מגמה של עלייה במספר הבקשות לפתיחת בתי ספר פרטיים המוגשות לבחינת משרד החינוך: בשנת הלימודים תשס"ט הוגשו 112 בקשות, ובשנת הלימודים תשע"א הוגשו 208 בקשות, גידול של 85% במספר בקשות. בשנה האחרונה, תשע"ב, הובאו למנכ"ל משרד החינוך 208 בקשות לפתיחת בתי ספר פרטיים. 80 בקשות אושרו ו-128 נדחו.

בית הספר הפרטי חברותא אינו מקרה יוצא דופן. כמוהו צמחו בשנים האחרונות בתי ספר פרטיים רבים, המקבלים מהמדינה מימון של 75% עד 100% מהמדינה. חברותא הפך מקרה מבחן, בין היתר משום ששכר הלימוד שהוא גבוה לכל הדעות, ועוד יותר מכך בשל סוללת עורכי הדין שהעמיד המוסד לרשות מאבקו. בניגוד למקרים רבים אחרים, במקרה זה בחר המשרד לצאת למאבק.

בעקבות ריבוי בתי הספר הפרטיים שקמו, התקין סער בשנת 2009 תקנות שנועדו להרחיב את שיקול דעת המשרד שלא להעניק הכרה, או לחלופין לפגוע בתקצוב בית ספר פרטי שבפתיחתו יש "פגיעה צפויה בהרכב האינטגרטיבי של התלמידים בחינוך הממלכתי".

אבל התקנת התקנות לא מנעה מוועדות הערר ובתי המשפט המינהליים להמשיך ולהעניק במקרים רבים רשיונות לבתי ספר פרטיים. ועדות הערר ובתי המשפט אימצו את טענות בתי הספר, שמנכ"ל משרד החינוך דחה, ולפיהן יש לפרש באופן צר את חוק הפיקוח שמכוחו מוענק רישיון לפתיחת בית ספר. לפי פרשנות זו, החוק מתייחס לדרישות המוצבות לבית הספר עצמו, אך אינו כולל שיקולים "חיצוניים" הקיימים בתקנות החדשות, שתכליתן למנוע פגיעה בבתי ספר ממלכתיים ובאינטגרציה.

כך קרה לאחרונה גם בבית המשפט העליון, בעתירה נגד "חברותא", מה שהוביל למשיכת העתירה על ידי משרד החינוך. בניגוד לעמדת המשרד, בית המשפט סרב לקשור בין פיקוח על בתי ספר להכרה בהם. את הרישיון וההכרה נהג משרד החינוך לקשור זה בזה, כי רישיון ללא הכרה הוא חסר משמעות, שכן הורה ששולח את ילדו לבית ספר שאינו מוכר עובר על החוק.

"המסר למשרד החינוך הוא שהחוק הקיים לא יכול למנוע הקמת בית ספר פרטיים", טוען עו"ד הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות החינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. "זה יחייב את המדינה לשאול את עצמה אם היא רוצה לממן את בתי הספר האלה, אם היא אכן מבינה שזה פוגע בחינוך הממלכתי. צריך להתייחס באופן רחב לשאלת מימון המדינה את מערכת החינוך הפרטית, באופן שחורג ממקרה פרטני של בית ספר אחד, שכן כמוהו יש רבים, כשצריך לזכור שגם בתוך המוסדות הציבוריים מאפשרת המדינה, למרבה הצער, את מה שהיא נלחמת בו בחברותא, כמו מיונים ותשלומי הורים".

"יובהר כי סוגיה זו מתייחסת רק לעניין הרישיון", נכתב בבקשה של משרד החינוך למחיקת הערעור, "למול עיניו של משרד החינוך עומדת בראש ובראשונה חובתו לשמור על החינוך הציבורי ואיכותו...לפיכך המערערת (המדינה,ט"נ) שומרת על כל זכויותיה...לרבות האפשרות לשלילת ההכרה מהעותרת (חברותא, ט"נ) או מניעת תקצוב".

יעל כפרי, מתוכנית "המשפט בשירות הקהילה" בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, אומרת כי "ניתן רק לשער שאם משרד החינוך ייתן כעת הכרה ללא תקצוב, או יסרב לתת הכרה, שני דברים שהחקיקה מאפשרת, עלול להיפתח דיון מביך ובעייתי למשרד על מוסדות אחרים הנהנים מהכרה ומתקצוב, אבל ממיינים, גובים שכר לימוד, ובוחרים את תלמידיהם ללא קשר לאזורי רישום".

במשרד החינוך מתנהלים בימים אלו דיונים על לגיבוש החלטה מה יהיו הצעדים הבאים ביחס לחברותא. שאלת ההכרה והתקצוב בחברותא נבחנת גם היא בימים אלה.

מרענן אביטל, מייסד שותף ומנכ"ל "חברותא", נמסר בתגובה כי "סיימנו את ההרשמה לשנת הלימודים הבאה עם שכר לימוד בגובה 28 אלף שקלים. ככל שמשרד החינוך יועיל בטובו לתקצב אותנו, כך יירד המחיר. בית הספר שלנו לא שונה מבתי ספר אחרים במדינת ישראל, שזוכים לתקצוב. עובדה שמשרד החינוך נסוג בבית המשפט העליון, כי הבין שפסק דין יבהיר שמדיניותו היא התעמרות ועיוות החוק. השר סער מציג מצג שווא כאילו החינוך הפרטי בא על חשבון הציבורי, אבל אין מאבק עקרוני ולכן הוא תוקף אותו בכלים בירוקרטיים. לו היתה טענה עקרונית היה ניגש לכנסת ומחוקק תיקון לחוק שהיה פותר את הבעיה, כפי שהמליץ בית המשפט העליון שלוש פעמים".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה, כי "המשרד ימשיך להעדיף את החינוך הציבורי ולחזקו בכל האמצעים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו