בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החופרים

להסיר שכבה אחר שכבה ולמצוא תשובות

צוות "הארץ" התלווה אל מאות האנשים אשר זונחים בכל קיץ את שגרת יומם ויוצאים אל התלים העתיקים כדי לנבור בהם. כתבה ראשונה בסדרה

22תגובות

הארכיאולוג פרופ' ישראל פינקלשטיין מוביל את אורחיו המיוזעים לאחת הפינות בתל מגידו. "זה", הוא מצביע על כתם שחור, שמבט קרוב מגלה שהוא עשוי מפירורי פחם, "זה הממצא החשוב ביותר בתל". הכרזה כזו מחייבת הסבר.

תל מגידו הוא ללא ספק מהתלים הארכיאולוגיים החשובים בארץ ישראל. זה מאה שנה שהוא מספק תעסוקה לעשרות ארכיאולוגים ואלפי פועלים, ועדיין נחפרו רק אחוזים בודדים מהתל כולו. אך זה הספיק כדי להפוך אותו לאתר מורשת עולמי, המוכר על ידי אונסק"ו. כמה מהגילויים בתל הזה הם מהממצאים הארכיאולוגיים המרגשים והיפים שהתגלו אי פעם בארץ ישראל: מקדש גדול, שערי עיר מלפני אלפי שנים, מערכות מים, וגם "שנהבי מגידו" - אוסף גדול של שנהבים וחפצי שנהב מגולפים ביד אמן, שנחשפו על ידי חופרים מאוניברסיטת שיקגו בתחילת המאה הקודמת.

פינקלשטיין חופר במגידו כבר 18 שנים. התל סיפק לו עד היום ממצאים מרהיבים וגם תחמושת רבה לקרב האיתנים שהוא מנהל בשאלת תוקפו של הטקסט המקראי והתאמתו לממצא הארכיאולוגי. פינקלשטיין התפרסם בארץ ובעולם כמוביל הקו הביקורתי כלפי הטקסט התנכ"י ככלי פרשני לארכיאולוגיה. הוא רואה במקרא טקסט "שנכתב בידי גאונים", לדבריו, אך שנועד לתמוך בתפיסה פוליטית ופולחנית ולא לתאר מציאות היסטורית. מגידו מוזכרת בכל הטקסטים הקדומים החשובים - כתבים מצריים ואשוריים, התנ"ך והברית החדשה. לכן התל הזה הוא מקום טוב לנהל עליו את הויכוח.

לקראת סיום הסיור באתר, בנקודה הצופה לעמק יזרעאל הוא מספר איך החל לשאול את השאלות שהציתו את הוויכוח הגדול. "כאן התחילה לי ההרגשה שמשהו לא בסדר", הוא אומר ומצביע על מספר אבנים גדולות ומסותתות. על גבי כל אבן ישנו "תו סתתים", מעין חתימה של אמן הסיתות בצורת נחש, ריבוע או צורה אחרת. האבנים, כמו חלקים ניכרים באתר תוארכו על ידי הארכיאולוגים הישראלים למאה ה-10 לפני הספירה, קרי לתקופת ההתרחבות והבנייה של ממלכת שלמה. אבל פינקלשטיין איתר בעיה. "בלוקים כאלו בדיוק התגלו בשני בניינים בלבד בארץ, בארמון מלכי ישראל בשומרון וכאן. שם תארכו את זה למאה ה-9 לפני הספירה וכאן למאה ה-10. זה היה המקום בו התחלתי להדליק את כל המדורה הזו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו