העם דורש צדק חברתי. גם במוקד 144

מוקדניות במודיעין הטלפוני מספרות על עלייה ניכרת בבקשות למספרים של ביטוח לאומי, עמידר ואפילו "צדק חברתי". אחרים רק רוצים לדבר עם מישהו

רועי צ'יקי ארד
רועי צ'יקי ארד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רועי צ'יקי ארד
רועי צ'יקי ארד

העם מחפש צדק חברתי, יותר מתמיד. כמה מוקדניות במודיעין 144 של בזק מספרות שבשבועות האחרונים, עלה משמעותית מספר הדורשים את רשויות הרווחה או מספרי טלפון הקשורים למחאה החברתית. אחרים רק נואשים לדבר עם קול אנושי ופונים למודיעין בזק, אולי כזכר לימים שקדמו להפרטת החברה.

"מאז המקרה של משה סילמן היתה עלייה חדה בביקוש לרשויות הרווחה והסיוע", מאבחנת א', מוקדנית מהמוקד הצפוני של 144. "השיחות האלה מגיעות בעיקר בבוקר כשהמשרדים פתוחים, אבל גם לאורך כל היום. האנשים מבקשים מספרים של עמידר, עמיגור או משרדי רווחה. ביקשו כבר את מוקד החירום החדש, ועל הדרך סיפרו לי ש'זה נורא דחוף, כי עומדים לזרוק אותם מהבית'. אני לא יודעת מה להגיד במצבים האלה. עולות דמעות, הולכים שנייה לנגב ומנסים איכשהו לעזור במספרים הנכונים ביותר.

"גם הביקוש למוסד לביטוח לאומי עלה", ממשיכה א'. "אחרי המקרה של סילמן, קיבלתי שיחות שמבקשות את 'צדק חברתי' שכמובן לא קיים. ביקשו את המספרים האישיים של דפני ליף וסתיו שפיר ונעלבו כשאמרתי שהם חסויים. היה ילד חמוד שהתקשר ביום שלישי לבקש את המספר של נתניהו. שאלתי אם הוא מתכוון ללשכת ראש הממשלה, והוא אמר שהוא רוצה רק את הישיר, את ביבי נתניהו, כי הוא שמע על שובת רעב (הפעיל החברתי תמיר חג'ג' השובת רעב מול בית ראש הממשלה – ר.צ.א). בסוף, כשאמרתי שיש רק את מספר הלשכה, הילד נלחץ ואמר לי רק 'לא התקשרתי להטריד אותך. זה באמת דחוף' והשיחה נותקה. גם חברות שלי מהמוקד הבחינו שיש עלייה בביקוש. לצערי, הן פשוט מסורות יותר לעבודה ולא מקשיבות לסיפורים, אלא רק בודקות אם יש מספר או אין, כי אנחנו נמדדות על פי משך השיחה ורוצים שנעשה הרבה שיחות לשעה".

א' מספרת שיש גם מטלפנים שמבקשים רק קצת תשומת לב. "יש אנשים שמתקשרים ל-144 כדי לברר מה התאריך ומה השעה", היא אומרת. "מספרים שהם לבד, חולים או אחרי אירוע מוחי, ולכן אנחנו הכתובת. ביום ההתייקרות של הדלק, התקשר בחור עצבני שביקש תחנות דלק, כולל הנהלות שלהן, כדי לשאול על ההתייקרות הצפויה. חיפוש נוסף הוא לארגוני זכויות אדם. גם זה ביחס גדול יותר מלפני הקיץ הנוכחי".

הפגנת מחאה חברתית בחיפה, בחודש שעברצילום: חגי פריד

ג', שעובדת באותו מוקד, מתארת תופעה דומה: "ממש מפציצים בשיחות לביטוח לאומי. הרבה אומרים לי: 'אני רוצה את ראש הממשלה, תביאי את השר'. אתה יכול לשמוע שאנשים ממורמרים. הלב נצבט, סיפורים כואבים. בחודשיים האחרונים אנשים ללא עבודה נשארים בבית. כל הזמן מבקשים את משרד התעסוקה, וזה נוראי". לדבריה, "המצב במיוחד קשה באזור הדרום ובאזור כרמיאל. יש הרבה נשים ערביות שמתקשרות ומבקשות עבודה בניקיון, אני מפנה אותן לחברות כוח אדם". מוקדנית ותיקה יותר מספרת שגם בקיץ שעבר נרשמה עלייה בכמות השיחות בנושאים חברתיים, אבל היא מרגישה שהקיץ הנוכחי קשה יותר.

אם בקיץ הקודם התחושה היתה שלעתים המחאה מסווגת כנחלת ילדים מפונקים ברוטשילד, ריבוי השיחות יכול להעיד כי התחושה חלחלה גם לפריפריה החברתית. מי שבוחר לחפש טלפונים ב-144 ולא באינטרנט, שייך בעיקר לשכבות החלשות באוכלוסייה. "היו שיחות כאלה לפני כן, אבל פחות", אומרת א', "בהערכה גסה, היתה שיחת מצוקה אחת על כל 20 או 30 שיחות. ביום שני השבוע זה היה משוגע, כל שיחה רביעית או חמישית בשעות הבוקר היתה בנוגע למצוקה חברתית".

לבקשתי, נערכה בדיקה מספרית בידי כמה מוקדניות. בשעה מתקבלות בין 120 ל-130 שיחות למוקדן באחת מ-50 העמדות הפעילות בסניף הצפוני של 144. לדברי א', 15% מהפניות שקיבלה בבוקר היו שיחות מצוקה, בעיקר בקשות להגיע לגורמי רווחה. בשעות אחר הצהריים המספר ירד ל-9%. מוקדנית נוספת שבדקה, סיפרה ש-11% מהשיחות בבוקר היו לגורמי רווחה, בעוד ג' ספרה 8%. יתכן שההפרשים קשורים להגדרת שיחת מצוקה המשתנה בעיני כל אחד מהמוקדנים.

א' מספרת שהמשמעות של סיוע לאנשים שמתקשרים כדי למצוא אוזן קשבת היא שיחה ממושכת, והדבר משפיע על הדרישה לאורך שיחה מקסימלי בן 27 שניות שמציבה החברה למוקדניות. "המנהלים לא נוזפים בנו", אומרת א', "(הם) פשוט עוברים מדי פעם ורואים שבסרגל המדידות זמני השיחה שלי גבוהים, והם מצקצקים בלשון ומבקשים לקצר זמנים. זה שם המשחק בבזק - זמן שיחה קצר ומספר רב של שיחות.

אחת מהפגנות המחאה החברתית בת"א, אמשצילום: דניאל בר און

"כשמסיימים את תקופת ההכשרה ועוברים למודל תגמול", היא מסבירה, אז גם קונסים או שלא נותנים בונוסים. אנשים שיושבים על 30 שניות בממוצע מקבלים הערה לצמצם ולשפר. יש מישהי שעובדת כבר שבעה חודשים ומעירים לה שאם לא תשתפר היא עלולה להיקנס או שתפוטר".

בניגוד לא', בעלת הגישה החברתית גם על חשבון פרנסתה שלה, ג' מספרת שהיא נאלצת לנתק לאנשים שרואים ב-144 כתובת למצוקות: "ביום רביעי בערב מישהי התחילה לבכות, היא סיפרה שקשה לה, אין לה כסף ולא נשאר לה מה לאכול. דיברה על סרטן. לא ידעתי איך להגיב. הקשבתי, אבל זה זמן שלי. ניתקתי אותה מן הסתם. "זה כואב", היא מוסיפה, "זה לא יפה, אבל אין מה לעשות. אני עובדת על בונוסים. לא מדברים מעבר לשתיים וחצי דקות. שתיים וחצי דקות זה זמן מטורף. זה פוגע במדדים שלנו ואי אפשר".

שאלתי מה תעשה אם מישהו מאיים להתאבד והיא אמרה שבמקרה כזה היא תפנה את השיחה לפיקוח. "אנשים פוחדים מזה, הם אומרים לי 'רק אל תעבירו לפיקוח', כי יש זמן המתנה ארוך עד שמדברים. אבל מה זה פיקוח? המפקח ותיק מאיתנו רק בשנה. גם להם אין להם כוח להתעסק עם אנשים כאלה בכללי".

מבזק נמסר כי הם לא בדקו את התופעה ולכן גם לא מכירים אותה. בחברה ביקשו שלא להגיב לגבי הטענות על סוג המענה לשיחות מצוקה המגיעות ל-144.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ