בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביהמ"ש חייב את בתי הספר באילת לקבל ילדי זרים

עד כה הופנו הילדים למערכת חינוך נפרדת. השופטת: "מש' החינוך לא יכול לבצע סגרגציה"

7תגובות

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי עיריית אילת חייבת לשלב את ילדי המהגרים במערכת החינוך בעיר בשנת הלימודים הבאה. בכך קיבל את עתירתם של 15 ילדים, שהופנו על ידי העירייה למסגרת לימודים נפרדת בקיבוץ אילות. בשנה החולפת למדו במסגרת זו 55 ילדים.

בארבע השנים האחרונות סירבה העירייה לרשום את הילדים למערכת החינוך בעיר, ושלחה אותם למסגרת נפרדת. העותרים טענו כי הם לא זכו לתוכנית חינוך המקנה ידע בסיסי, לא כל שכן ללימודים על פי תכנית הלימודים של משרד החינוך. "מבנה בית הספר בו למדו אינו עומד בסטנדרטים בסיסיים. הילדים לומדים בכיתות "רב גילאיות" שבהן, למדו יחדיו ילדים בני 13-17, ולא ניתנה להם אפשרות לגשת לבחינות בגרות".

מ' מסודן, אב לשני ילדים שלטענתו הוכרחו להישלח לבית ספר "לשחורים בלבד" סיפר עם הגשת העתירה כי "בעירייה אמרו לי שזו האפשרות היחידה. הילד שלי לא לומד שם כלום, ביקשתי שיכתוב כמה אותיות על דף - הוא נמצא שם שנתיים והוא לא מסוגל".

המצב שנוצר באילת שונה באופן מוחלט ממדיניות משרד החינוך והעיריות בכל רחבי המדינה, שבהם בהתאם להוראות חוק לימוד חובה, גם ילדים חסרי מעמד משולבים בבתי הספר הרגילים.

שופטת בית המשפט המחוזי, רחל ברקאי, קבעה בהחלטתה כי מדיניות זו אינה חוקית וכי חוק לימוד חובה חל על כל ילד הנמצא בישראל ללא קשר למעמדו. "לא ניתן לקבל החלטה גורפת כלפי קבוצת ילדים בעלי מאפיינים קבוצתיים מסוימים, מבלי לבחון פרטנית את יכולתו של כל ילד, והרי כל ילד הוא עולם ומלואו", קבעה השופטת. "משרד החינוך אינו יכול לקבוע מדיניות של סגרגציה בחינוך, הנוגדת את הוראות החוק"

בית המשפט ביקר את משרד החינוך וקבע כי "תגובת המשרד מתארת את הילדים העותרים בהכללות גורפות כילדים בעלי מאפיינים אחידים, שאין ביניהם כל שוני. כולם חסרי יכולת לימודית, לכולם צרכים מיוחדים שאינם יכולים לזכות לטיפול במסגרת חינוכית רגילה, כולם אלימים, כולם חסרי יכולת השתלבות. התייחסות כוללנית שכזו אינה יכולה לבוא בחשבון אלא אם קיים בסיס משפטי עובדתי לכך".

אשר לעיריית אילת ציין בית המשפט כי "הפחד מן הזר הינו פחד מוכר ולכן ניתן להבינו אך לא לקבלו. חששם של הורי הילדים בעיריית אילת, החוששים משילובם של ילדי מבקשי המקלט במסגרות החינוך הרגילות בעיר, הינו חשש בלתי מבוסס ואינו יכול להוות שיקול מרתיע מפני שילובם של הילדים במסגרות החינוך בעיר". בית המשפט הוסיף, כי עולה החשש שמשרד החינוך "חשף עצמו לפופוליזם ולא הפעיל שיקול דעת נקי ממשוא פנים".

העותרים יוצגו על ידי מוקד הסיוע לעובדים זרים, הקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט והקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ועסקים. לדברי עורכי הדין יונתן ברמן, ענת בן דור ואסף וייצן, "מצער שנדרש פסק דין על מנת להבהיר את שאמור היה להיות מובן מאליו למשרד החינוך ולעיריית אילת. העובדה שהדרגים הבכירים ביותר במשרד החינוך, לרבות מנכ"לית משרד החינוך, הגנו על מדיניות סגרגציה, מהווה תעודת עניות למערכת החינוך כולה. אנו שמחים שבית המשפט הבהיר שבחברה המקדשת את עקרון השוויון ואת זכויות הילד, אין מקום לסגרגציה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו