בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא צריך עברית כדי ללמוד באוניברסיטה העברית

אוניברסיטאות ישראליות מציעות מספר גדל והולך של תוכניות לימוד לתואר שני באנגלית ליהודים וללא יהודים. לדבריהן, הסיבה היא לא כסף

29תגובות

אתם חושבים ללכת ללמוד לתואר שני בישראל, אך חוששים שהעברית שלכם לא מספיק טובה? זו כבר לא בעיה. בהתאם לדגל הבינלאומיות, מלת הקסמים באקדמיה הגלובלית, אוניברסיטאות ישראליות מציעות עוד ועוד תוכניות באנגלית בלבד לתואר שני ומעלה שמטרתן למשוך סטודנטים מחו"ל. ותוכניות נוספות נמצאות בתכנון.

השנה פתחה אוניברסיטת תל אביב חמש תוכניות באנגלית לתואר שני בארכיאולוגיה, ניהול מצבי חירום ומצבי אסון, לימודי הסביבה, לימודי היהדות ולימוד מדעי המדינה הבין-תחומיים בפעולה: מנהיגות, תקשורת ובחירות. תוכנית נוספת על מגמות ומאפייני הגירה מתוכננת להיפתח בסתיו. אוניברסיטת חיפה החלה לא מכבר בתוכניות באנגלית לתואר שני בלימודי ניהול שלום ועימותים, בלימודי השואה, בתרפיה אמנותית, בחוקי פטנטים ובתרבויות עמים השוכנים לחופי ימים. האוניברסיטה העברית בירושלים פתחה השנה תוכניות לתואר שני בלימודי פיתוח קהילתי גלובלי, המאפשרת הכשרה מעשית בקהילות עניות ברחבי העולם, ולתואר שני במשפטים, בתחום זכויות האדם והחוק הבינלאומי.

ואלה הן רק דוגמאות. "העולם הוא כפר גלובלי, וגם החינוך הגבוה נעשה גלובלי", אומר חנן אלכסנדר, מנהל בית הספר הבינלאומי באוניברסיטת חיפה. "זה אחד הדברים שעושות היום אוניברסיטאות מחקר מהשורה הראשונה, וזה לא מקרה שכולנו הגענו לאותה מסקנה".

כללית, אלה תוכניות שנמשכות שנה אחת בשלושה סמסטרים - סתיו, אביב וקיץ, ואינן דורשות הכנת תזה. סטודנטים הרוצים לכתוב תזה, יכולים להישאר סמסטר נוסף או לכתוב את התזה שלהם בבית בפיקוח אקדמי מוסמך. המגמה הכללית היא התמקדות בתחומי לימוד שבהם יש לישראל יתרון מיוחד (ארכיאולוגיה, לימוד השואה ולימוד התנ"ך, למשל), או שבהם רכשה מומחיות מיוחדת (ניהול מצבי אסון ומצבי משבר ולימוד מגמות ומאפייני הגירה, למשל). תוכנית חדשה לתואר שני בלימוד מצבי משבר וטראומה, שנפתחה לפני שנתיים באוניברסיטת תל אביב, מזמינה סטודנטים מכל העולם "ללמוד במעבדה חיה, לחקור וליישם התמודדות עם לחצים, משבר וטראומה", כפי שמצוין באתר האינטרנט שלה, ובמקביל, "ליהנות מהחיים החברתיים והתרבותיים התוססים של תל אביב".

האוניברסיטה העברית
טס שפלן

בניגוד לתוכניות מסורתיות יותר ללימוד תואר ראשון בחו"ל, התוכניות החדשות האלה לא נועדו לסטודנטים יהודים בהכרח. רבות מהן מושכות סטודנטים מאסיה ומאפריקה.

המחירים שונים. משכר לימוד של 8,900 דולר לשנת לימוד באוניברסיטת חיפה ועד 32,000-15,000 דולר באוניברסיטת תל אביב (תוכנית התואר השני הבינלאומי במינהל עסקים היא בקצה העליון של טבלת המחירים). לסטודנטים הבאים מארה"ב, שבה לימודים לתואר שני יכולים לעלות 50,000-20,000 דולר זה עדיין יכול להיחשב מחיר מציאה, אך לסטודנטים ממדינות באירופה, שבהן החינוך הגבוה הוא לעתים קרובות חינם או מסובסד, המחיר אינו אטרקטיבי במיוחד.

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופסור שרה סטרומזה, אומרת שהתוכניות האלה לא נועדו לחלץ את מוסדות ההשכלה הגבוהה של ישראל מבעיותיהם הכספיות. "כרגע, העיקר איננו ההכנסות, אם כי עם הזמן הן עשויות להיות רווחיות, וברור שלא תהיה לנו התנגדות לכך", היא אומרת. לדבריה, המטרה היא לקשור קשרים עם הדור הבא של בכירי האקדמאים בעולם. "אנחנו רוצים סטודנטים מייל, מפרינסטון ומסורבון, סטודנטים טובים שיהיו חוקרים גדולים בעתיד. אנחנו רוצים לקשור איתם קשרים כבר עכשיו".

אוניברסיטת בן גוריון היתה חלוצה בתוכנית ללימודי ישראל באנגלית, שתתחיל רשמית בשנת הלימודים 2012/13. פרופסור אריאל פלדשטיין, המזכיר האקדמי של האוניברסיטה, אומר שהגדלת מספרן של תוכניות כאלה בשפה האנגלית נמצאת בראש סדר העדיפויות של האוניברסיטה. במרכז הבינתחומי בהרצליה, שהיה החלוץ בישראל בפיתוח החינוך הגבוה בשפה האנגלית (בעיקר סטודנטים לתואר שני), רשומים כיום 1,400 סטודנטים מ-86 מדינות בתוכניות שלו באנגלית. התוספת הנוכחית לתוכניות אלה היא התמחות במנהיגות עסקית גלובלית.

בתחילת השנה הביעה האקדמיה ללשון העברית חששות כבדים מהשימוש הגובר בשפה האנגלית בעולם האקדמי הישראלי, ודרשה משר החינוך גדעון סער לנקוט פעולה נגד מגמה זו. באוניברסיטת תל אביב מתנהלות בימים אלה 11 תוכניות באנגלית לתואר שני, שבהן רשומים 300 סטודנטים, בעיקר מצפון אמריקה אך גם מאירופה, ובמספר גדל והולך מאסיה, אומרת מורין אדירי, מנהלת בית הספר הבינלאומי של האוניברסיטה. "אני חושבת שנוכל להכפיל את המספר הזה בתוך חמש שנים".

בנוסף לתוכניות באנגלית לתואר שני, אוניברסיטת תל אביב תפתח בשנת הלימודים הבאה תוכנית ללמוד באנגלית שלוש שנים לתואר ראשון במדעי הרוח, ובשנה הבאה תוכנית ללמוד באנגלית ארבע שנים לתואר ראשון בהנדסה.

לדברי אדירי, הערך המוסף של התוכניות האלה הוא שהן מסייעות ליצור שגרירים לישראל בכל רחבי העולם. "אנחנו צריכים להיזהר בדברינו בנושא הזה, כי אנחנו לא מכשירים כאן שגרירים, אבל אין ספק שזו דרך לפתוח בפניהם את ישראל". אלכסנדר מאוניברסיטת חיפה מסכים איתה. "אין ספק שאנחנו מתקשים להסביר את עצמנו בחו"ל, בעיקר בקמפוסים של אוניברסיטאות", הוא מציין. "זו הזדמנות להביא לכאן את הסטודנטים האלה בלי לספר להם סיפור כלשהו. הם פשוט לומדים להכיר את ישראל ולהסיק מסקנות בעצמם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו