בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רשות ההגירה מסרבת לדון בבקשת מקלט של ילדה שצפויה לעבור מילת נשים

אמנת האו"ם לפליטים, עליה חתומה ישראל, מכירה במילת נשים כרדיפה, אך הבקשה נדחתה משום שטענת הילדה לא הועלתה בעבר

200תגובות

רשות ההגירה והאוכלוסין של משרד הפנים דחתה על הסף בקשת מקלט של משפחה מחוף השנהב, החוששת כי תבוצע בבתה בת ה-6 מילת נשים, עם גירוש המשפחה מישראל. אמה של הילדה עברה בעצמה מילת נשים בילדותה, ובשיחות שקיימה עם משפחתה הובהר לה כי לא תוכל להימנע מביצוע המילה גם לבתה, עם שובה לחוף השנהב.

הבקשה נדחתה מבלי שנבדקה כלל - רק משום שהטענה בדבר מילת הנשים הצפויה לילדה לא הועלתה בעבר על ידי המשפחה. עד כה שהתה המשפחה בישראל מתוקף ההגנה הקבוצתית לה זכו אזרחי חוף השנהב. אולם החל מלפני חודש, ולאחר שפגה ההגנה, החלה הרשות לעצור ולגרש את אזרחי חוף השנהב שלא עזבו את ישראל, בהתאם לעמדת משרד החוץ שלפיה לא ניתן כעת להתייחס לחוף השנהב כאל מקום שבו מתנהלת מלחמת אזרחים או כאזור בו נשקפת סכנה.

יש לציין כי שני פסקי דין שניתנו באחרונה קבעו כי עם סיום מתן הגנה קולקטיבית, יש לאפשר לנתיני אותה מדינה להגיש בקשות מקלט אינדיבידואליות, היות והסרת ההגנה הקבוצתית אינה בהכרח מבטיחה את שלומם של כל הפרטים בה.

אמנת האו"ם לפליטים, שעליה חתומה מדינת ישראל, מכירה במילת נשים כרדיפה. האמנה מונה חמש עילות לרדיפה המהווים סיבהה למקלט: דת, גזע, לאום, השקפה פוליטית או חברות בקבוצה חברתית מסוימת. כדי לזכות בהגנה על-פי האמנה, על מבקשת המקלט להוכיח כי העילה לבקשתה נכללת באחת מאלו.

מוטי מילרוד

על פי הנחיות נציבות האו"ם לפליטים בנושא מגדר משנת 2002, עשוי המגדר להשפיע או להכתיב את סוג הרדיפה, את הנזק שנגרם או עלול להיגרם וכן את הסיבה לה. לכן ההנחיות מכירות בכך כי יכולה להיות רדיפה ספציפית על רקע המגדר שאליו משתייכת מבקשת המקלט. מילת נשים אף מוזכרת בהנחיות באופן פרטני כצורה מוכרת של רדיפה על רקע מגדר.

ההנחיות בנוגע למגדר מתייחסות גם באופן פרטני לנשים הנרדפות בשל אי-ציות לקודים החברתיים המונהגים בשם הדת או המסורת, וקובעות כי ענישתה של אשה בשל הימנעותה מלציית לדרכי התנהגות המצופות ממנה על רקע דתי, עשויה ליצור חשש ממשי לרדיפה על רקע דתי. עוד קובעות ההנחיות בנוגע למגדר כי אין חובה כי הרדיפה תתבצע על ידי השלטונות וכי גם רדיפה על ידי גורמים באוכלוסייה או על ידי אינדיבידואלים יכולה להיחשב לרדיפה על פי אמנת הפליטים, אם השלטונות נמנעים מלסייע או אינם יכולים לסייע.

אמה של הילדה הסבירה כי לא סיפרה בראיונות שנערכו בעבר על החשש מכך שימולו את בתה: "זה היה לפני שבתי נולדה, ולא ידעתי שאהיה בהריון, ואם יהיה לי בן או בת. אחר כך לא סיפרתי כי הייתה לי ויזה ולא חשבתי באמת שנצטרך לחזור לחוף השנהב. כיום הסכנה נראית לי ממשית".

בעקבות החלטת רשות ההגירה לדחות את בקשת המקלט על הסף, הגישה המשפחה עתירה דחופה לבית המשפט באמצעות עורכות הדין סמדר בן נתן ומיכל פומרנץ, בדרישה לחייב את הרשות לבחון את הבקשה לגופה ולהימנע מגירוש המשפחה בטרם תסתיים הבדיקה.

בתצהיר שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מגוללת האם את סיפורה שלה, כתוצאה ממילת הנשים שעברה בילדותה, כמו גם את ממדי התופעה ואופייה באזור ובשבט ה"סנופו-דיולה", שאליו היא משתייכת: "בדרך כלל הדודה או הסבתא מבצעת זאת, או שבוחרים אשה מבוגרת מהכפר...בדרך כלל עורכים את המילה למספר בנות ביחד (עד 30-20 בנות), עם אותו סכין, שלא עובר סטריליזציה בשום שלב. לרוב חותכים במילה את כל הדגדגן...בכפר עורכים את המילה ביער, בשיחים, לפעמים במערה. בעיר עורכים את המילה בבית, ושמים את הילדות בגיגית כדי לאסוף את הדם. מובן שבהרבה מקרים נוצרים זיהומים ומחלות ויש גם מקרים שבהם ילדות מתות בעקבות איבוד הדם והזיהומים".

האם נחשפת ומספרת מדוע אינה מוכנה שיעוללו לבתה את הנזק שעמו היא נאלצת להתמודד: "עשו לי כריתה מלאה", מספרת האם, "אין לי כל תחושה באיבר המין. מילת הנשים מחסלת כל דחף מיני. אין לי חשק מיני, אני מקיימת יחסי מין כדי לספק את בעלי, אך לי אין כל תחושה מכך. לפעמים כאשר אני מקיימת יחסי מין יש לי כאב באיבר המין, יש לי עדיין צלקת, וזה כואב. אני מפחדת שיום אחד בעלי ייקח לו אישה אחרת שלא נימולה שתיהנה מחיי האהבה שלה".

"חשוב לי שלא יבצעו בבת שלי מילת נשים כי אינני יכולה לסבול את הכאב שייגרם לה ואת התוצאות הקשות לגבי חייה בעתיד", הסבירה בתצהיר, "אני לא רוצה שיהיו לה חיי מין כמו שיש לי, אני רוצה שהיא תבחר בחייה, ושיהיו לה חיי אהבה ומין מספקים. בנוסף מדובר במנהג מסוכן, מילת נשים כרוכה בהרבה כאב ודימום, וגוררת הרבה בעיות, ויש בנות שמתות מכך. בכפר אין בית חולים ואין עזרה ראשונה, רק עשבי מרפא, ויש בנות שמדממות למוות".

עוד מספרת האם, כי הובהר לה כי בתה תירדף עד אשר תבוצע בה מילת הנשים: "דיברתי עם אמי ואחותי שנמצאות בחוף השנהב על רצוני לא לערוך מילת נשים לבתי... אמא שלי כעסה על כך.היא אומרת שזה מנהג, שכולם עושים את זה, שינדו את המשפחה אם לא נבצע מילת נשים בבתי, יסתכלו על בתי ועל המשפחה באופן מוזר, והדבר יגרום לבושה משפחתית. אמא שלי אומרת שזה עניין של כבוד המשפחה, ושאם לא נעשה לבתי מילת נשים, הם לא יוכלו להשתלב יותר בקהילה. היא אומרת שללא מילת נשים, בתי תהיה לא טהורה, לא אשה שלמה, ושהיא תאהב הרבה גברים. אמרתי לאמי שאנחנו יכולים ללכת לגור במקום אחר, אבל אמי אמרה שבשל הבושה המשפחתית שהדבר יגרום, כל עוד שבתי לפני חתונה הם יבואו לתפוס אותה ויכפו עליה מילת נשים, ושבעלה לעתיד יבוא לספר למשפחה איפה היא והם יבצעו בה מילה".

לדברי עו"ד סמדר בן-נתן, "העותרת היא אשה יוצאת דופן ואמיצה, הנלחמת על חיים טובים יותר לבתה, חיים שנראים לנו ברורים מאליהם, אך אינם מובטחים לילדה הקטנה. היא מסרבת לחזור לחברה שתנהג בבתה באכזריות קשה ותקבל אותה כאשה בוגרת אך ורק אם תהיה כנועה, משועבדת לבעל, וחסרת כל יצר מיני. זהו מקרה חריג ומיוחד במינו ומשרד הפנים דחה את בקשתם על הסף מבלי לבדוק אותה כלל. משרד הפנים הצהיר שיבדוק בקשות מקלט פרטניות של נתיני חוף השנהב, כאשר בוטלה ההגנה הזמנית לגביהם, אולם בפועל הוא מפר את התחייבותו ומסרב לעשות כך".

מילת נשים היא מנהג נפוץ בחוף השנהב, בעיקר בקרב אוכלוסיית המוסלמים בצפון ובמערב המדינה. המנהג נפוץ עד כדי כך שבדצמבר 1998 נחקק בחוף השנהב חוק מיוחד האוסר על כך, ואולם בפועל החוק אינו נאכף: בדו"ח שפורסם על ידי סוכנות הסיוע של האו"ם לילדים "יוניסף" באפריל 2007, התפרסמו נתונים לגבי מילת נשים בחוף השנהב, ולפיהם זוהי המדינה עם שיעורי מילת הנשים הגבוהים ביותר במערב אפריקה, וכי בצפון המדינה מגיעים אחוזי הנשים העוברות מילה לכדי 87.8%.

מרשות ההגירה והאוכלוסין נמסר בתגובה: "בשנת 2008 נדחתה בקשת הפונה למקלט, לאחר שנדונה בוועדה המייעצת לענייני פליטים אשר התבססה על חוות הדעת של הנציבות לפיה הפונה לא הצליחה להוכיח פחד מבוסס מרדיפה".

עוד נכתב כי "באף אחד משלבי הבקשה לא הוזכרה סוגיית המילה של הבת ואף בעת הבקשה לעיון מחדש, נסוב הדיון סביב השלטון בחוף השנהב, תוך שינוי גרסה מהבקשה הראשונה שהוגשה, לרבות מקום מגורים וזיקה פוליטית. לנוכח האמור לעיל, הוחלט שלא לדון מחדש בבקשתו וממילא הסוגיה תוכרע בבית המשפט, שם תוצג תגובתנו המלאה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו