טלילה נשר
טלילה נשר

שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים, מחריפה ההתנגדות באילת לשילוב ילדי הזרים בבתי הספר בעיר, כפי שהורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע. עיריית אילת עתרה אתמול (ראשון) לבית המשפט העליון בבקשה לעכב את יישום הפסיקה בטענה כי הילדים שוהים בישראל בניגוד לחוק: "לא קמה זכות ידועה ומוכרת לשילוב במערכת החינוך הרגיל". במקביל, פתח ועד ההורים בעיר במאבק נגד שילובם במערכת החינוך - ואף קרא להורים לא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר.

העירייה טוענת כי משרד החינוך ערך "עבודת מטה", שמסקנותיה היו כי מערך החינוך המקומי הרגיל "אינו מותאם" לצורכי ילדי הזרים, ומציינת כי "ניסיונות שילוב שנעשו בערים שונות נחלו כישלון חרוץ". ככל הידוע, מערכת החינוך בעיריית אילת היא היחידה בישראל המנהיגה הפרדה כלפי ילדי זרים.

בעירייה מבקשים מבית המשפט העליון לעכב את ביצוע ההחלטה, בטענה כי מרגע שישולבו התלמידים במערכת החינוך, לא ניתן יהיה להפריד אותם מחדש, גם אם יתקבל הערעור. בעירייה טוענים כי להוריהם של התלמידים הזרים "אין מודעות חינוכית", כי הם "אינם משתפים פעולה עם גורמי החינוך" ושמרבית ילדי הזרים "לא ביקרו במערכת חינוך כלשהי מימיהם, ודאי לא במערכת חינוך מערבית". 

בית הספר לילדי הזרים בכפר הנוער הנטוש בקיבוץ אילות. " לא עומד בסטנדרטים בסיסיים" עתרו ארגוני זכויות אדםצילום: לימור אדרי

הבקשה הוגשה על דעתו ובהסכמתו של משרד החינוך, שלטענת העירייה שוקד גם הוא בימים אלה על הגשת ערר בו נכתב כי על פי משרד החינוך, השילוב יפגע בקצב הלימוד בכיתה, ייצור בעיות חברתיות, ו"בעיות של התפרצויות אלימות". משרד החינוך הגיע "למסקנה המקצועית, כי איזון בין השיקולים הרלוונטיים - פדגוגיים, חברתיים, פסיכולוגיים, כלכליים, האופן הנכון והראוי למימוש זכות החינוך - הוא במסגרת מיוחדת ומותאמת".

בארבע השנים האחרונות סירבה עיריית אילת לרשום את ילדי הזרים למערכת החינוך, ושלחה אותם, באישור משרד החינוך, ללמוד במסגרת נפרדת, בכפר נוער נטוש בקיבוץ אילות. השנה למדו שם כ-55 ילדים אפריקאים בגילים שונים. ואולם לפני כשבועיים קיבלה השופטת רחל ברקאי את עתירתם של 15 ילדי זרים נגד המשרד והעירייה, שדרשו להשתלב במערכת החינוך של הרשות.

"מבנה בית הספר אינו עומד בסטנדרטים אלמנטריים ... הילדים לומדים בכיתות 'רב גילאיות' שבהן למדו יחדיו ילדים בני 17-13, ולא ניתנה להם אפשרות לגשת לבחינות בגרות", נכתב בעתירה שהוגשה על ידי מוקד סיוע לעובדים זרים, הקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט והקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ועסקים.

השופטת ברקאי קיבלה את העתירה וחייבה את עיריית אילת לשלב את התלמידים במערכת החינוך הרגילה בעיר, "מאחר ומשרד החינוך אינו יכול לקבוע מדיניות של סגרגציה בחינוך, הנוגדת את הוראות החוק". ואולם אתמול ערערה העירייה על ההחלטה וטענה כי לולא יידחה שילובם, "ייגרמו נזקים בלתי הפיכים הן למבקשת הן למשרד החינוך ובמובן מסוים גם למשיבים עצמם". העירייה טוענת כי "פסק הדין קובע לכאורה נורמה משפטית חדשה – 'זכות לאינטגרציה בחינוך'".

העירייה טוענת גם כי היא נערכת בימים אלו לפתיחת מסגרת חדשה לזרים, במקום זו שהיתה עד כה, ואולם במקביל, מציינת כי אין בידה נתונים כלשהם על אודות מספר הילדים בגיל חינוך חובה שעליה לשלב, מהו גילם ומהי רמת הלימוד שלהם. עמדה זו אינה ברורה לאור העובדה כי שלחה עד כה את אותם הילדים, 55 במספר, למסגרת לימודים נפרדת. בהמשך הערעור מעריכה הרשות כי מדובר בעשרות תלמידים.

היעדר הנתונים אינו עולה בקנה אחד עם אחריות העירייה ומשרד החינוך ליישום חוק חינוך חינם. "אין אפשרות מעשית לקיים את החלטת בית המשפט", כותבת העירייה, ומציינת כי ההיערכות לקליטת התלמידים מצריכה איתור וגיוס של כוח אדם רב נוסף בכל תחומי ההוראה ועריכת שינויים והתאמות בתוכנית הלימודים. 

בנוסף, דוחה העירייה את הממצאים שהועלו בעתירה שהתקבלה - לפיהם הילדים הוזנחו בבית הספר הנפרד, עם צוות ללא הכשרה מתאימה ולעתים ללא תעודת הוראה – וטוענת כי הם למדו "על פי תוכנית לימודים שנערכה והותאמה במיוחד עבורם ... עם מורות המנוסות בטיפול באוכלוסיות חלשות ... מספר התלמידים בכיתה היה מועט".

סיגל טלקר, יו"ר ועד ההוריםצילום: שלומי דעי צלמים

במקביל למאמצי העירייה לדחיית שילוב התלמידים, פתחו גם ההורים לתלמידים במערכת החינוך במאבק נגד שילובם בכיתות. ועד ההורים שיגר באחרונה מכתבים לכל ההורים בעיר, בקריאה "כצעד ראשון, לחתום על עצומה הקוראת לשר החינוך למצוא פתרון אחר לילדים אלו מבלי לפגוע בילדינו ... ובהמשך נקיטת צעדים ככל שידרשו, כנגד מהלך השילוב, עד כדי אי שליחת ילדינו לבית הספר".

במכתב נטען כי להחלטת בית המשפט "השפעה ישירה ומהותית על חינוך ילדינו. הילדים אשר עתידים להשתלב בכיתות עם ילדינו, מגיעים, על פי הגורמים המקצועיים, עם מטען רגשי כבד הדורש תשומת לב מיוחדת, אין להם הרגלי למידה וכן אין להם כישורי שפה מתאימים".

לדברי סיגל טלקר, יו"ר פורום ההורים העירוני באילת ויו"ר ועד ההורים בבית הספר יעלים בעיר, "צריכה להיות להם מסגרת הולמת, כמו שיש לילדים עם בעיות התנהגות או חינוך מיוחד. השילוב יפגע גם בהם וגם בילדים שלנו, וגם ככה מערכת החינוך באילת סובלת מכל מיני בעיות, זה לא הוגן להעמיס עלינו בעיה של מדינת ישראל".

"יש פתרון מסתמן באופק, של מסגרת משלהם", אומרת טלקר, "מצבם כאן הרי זמני ולכן נדרש פתרון זמני, לא צריך לשנות סדרי העולם בשביל אוכלוסייה שהיא זמנית. כל פורום ההורים חושב ככה פה אחד ואני מקווה שיש לזה גם בסיס ברחוב. אם לא יתקבל הערעור אז אנחנו נקרא להורים לא לשלוח את הילדים לבתי הספר, נחליט בהתכנסות הבאה על הצעדים שלנו. הילדים האלה יהיו מסכנים כשהם יהיו בודדים במערכה, בתוך מערכת החינוך שלנו. לצערי חתמו עד כה פחות ממאתיים הורים, כנראה שהציבור לא מודע למשמעות ההחלטה הזו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ