בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקראת פתיחת שנת הלימודים

מעל מחצית תלמידי י"ב לא רוצים לגור ליד ערבים, רוב התלמידים בעד גירוש מהגרים

סקר עמדות בני נוער שנערך הקיץ, מגלה כי 43% מהתלמידים אינם מרוצים מתפקוד ראש הממשלה נתניהו, ו-76% תומכים במחאה החברתית

106תגובות

יותר ממחצית התלמידים היהודים העולים בשנת הלימודים הקרובה לכתה י"ב או סיימו השנה את לימודיהם בתיכון אינם מוכנים לגור בקרבת משפחה ערבית. כך עולה מסקר עמדות בני הנוער, שנערך הקיץ לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ג, ולפיו רק 45% מבני הנוער היו מסכימים לגור ליד משפחות ערביות.

הסקר נערך בקרב 410 תלמידים, המהווים מדגם מייצג של תלמידי י"ב היהודים, ובפיקוחו של פרופ' קמיל פוקס מהמחלקה לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב. הוא יוצג במלואו ב"כנס העיר חיפה לחינוך" שיתקיים מחר. הוא העלה כי 58% מהתלמידים סבורים שיש לגרש את המהגרים מאפריקה וכי רק 19% מהם תומכים בקליטתם בישראל.

התלמידים נשאלו גם על עמדותיהם בנוגע לשירות הצבאי על סוגיו. התברר כי 60% אינם מעוניינים להתגייס ליחידה קרבית וכי 19% מסרבים לשרת בשטחים. מלבד זאת, 35% מהתלמידים הצהירו כי לא יסרבו לשרת בשטחים אך יעדיפו שלא לעשות זאת. בחלוקה מגזרית נמצא כי 55% מהצעירים הדתיים השיבו כי ישרתו בשטחים ברצון, לעומת 26% בלבד מקרב החילונים והמסורתיים שיעשו זאת.

בקרב התלמידים נרשם רוב משמעותי, בשיעור של 73% מהנשאלים, שמאמין כי ניתן לגייס את תלמידי הישיבות לצבא. לצד זאת, 83% מהתלמידים טענו כי הפטור משירות שניתן לחרדים אינו מצדיק השתמטות של חילונים מהצבא. ביחס לאפשרות הגיוס הכללי השיבו 39% מהתלמידים כי יש לגייס גם את החרדים וגם הערבים לצבא, ואילו שיעור דומה תמך בגיוס החרדים בלבד. לצד זאת, כמחצית מהתלמידים החילונים והמסורתיים סבורים כי יש לגייס את כולם.

אליהו הרשקוביץ

התלמידים התבקשו להתייחס בסקר גם לדעותיהם הפוליטיות. התברר כי 43% מתוכם אינם מרוצים מתפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לעומת 27% שהביעו שביעות רצון ממנו. לעומת זאת, כשהתבקשו לציין את שם האישיות הפוליטית שהם מאמינים בה מתוך רשימה שניתנה להם השיבו 22% מהתלמידים כי אינם יודעים להצביע על דמות מסוימת. 21% הזכירו את שמו של ראש הממשלה נתניהו.

מרבית התלמידים השיבו כי אם הבחירות היו מתקיימות היום הם היו הולכים להצביע, אולם 38% השיבו כי אינם יודעים למי היו מצביעים. 14% מהם השיבו כי היו מצביעים לליכוד, 12% לבית היהודי-האיחוד הלאומי ו-10% למפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד.

הסקר בדק גם את עמדות התלמידים ביחס למחאה החברתית. על אף ש-76% מהם הביעו תמיכה במחאה, רק 17% סיפרו כי השתתפו במחאה הגדולה של הקיץ שעבר ושלושה אחוזים בלבד נטלו חלק במחאת הקיץ הנוכחי.

בימים אלה בוחנת ועדה שמינה שר החינוך גדעון סער את האפשרות לערוך שינויים בבחינות הבגרות. על רקע זה טענו כמחצית מהתלמידים כי הבגרויות העשירו אותם כבני אדם ותרמו לידע שלהם במידה מועטה בלבד, 39% אמרו שהבחינות תרמו להם במידה רבה ואילו 14% השיבו שהבחינות כלל לא תרמו להם. התלמידים נשאלו גם ביחס לעיסוקיהם בשעות הפנאי. למרבה ההפתעה, 42% מהם טענו כי אין לאפשר את המשך שידורה של תוכנית הריאליטי "האח הגדול", לעומת 39% שתמכו בהמשך שידורה. לצד זאת, כשליש מהם השיבו שאינם קוראים ספרים כלל, ו-36% ציינו כי הם קוראים ספרים אחת לחודש.

יעל גוראון, מורה לספרות ואזרחות בבית הספר "הרטוב" בצרעה, סבורה כי קיים קשר הדוק בין התוצאות שהעלה הסקר בנושאים השונים. "בבחינות הבגרות נדרש שינוי משמעותי כי הן מפריעות להעמיק ולהגיע לסוגיות מהותיות, ופוגעות בעידוד לקריאת ספרים בשל המרוץ המטורף של הבגרות מחד והזילות של כל מה שאינו נוגע לבגרות מאידך", אמרה, "זה מסביר במידה רבה גם את תוצאות הסקר הנוגעות לגזענות: אין צורך בסקר תלמידים כדי לדעת שזו חברה עם לא מעט גזענות ושנאת זרים. הבעיה היא שבתוך המערכת לא מצליחים לחשוב על זה ולמצוא לכך מענה חינוכי ראוי".

גוראון הוסיפה כי המצוקה בסוגיית הגזענות נובעת מכך שאין תוכנית לימודים משמעותית שבבסיסה רעיונות של שוויון ואנטי-גזענות ומהזמן הקצר שמוקצה לעיסוק בעניין. "קשה מאוד לבנות את כל החינוך לאזרחות ולדמוקרטיה, האמור למגר גזענות, בשעתיים שבועיות לקראת בחינה", הסבירה, "לצערנו הרב, מורים רבים לאזרחות מספרים כי הם נתקלים בגזענות ושנאת זרים בכיתה, גם כלפי קבוצות יהודיות כמו יוצאי אתיופיה. הדרך היחידה לשנות זאת היא קודם כל להכיר בזה שזו בעיה חמורה של החברה הישראלית, ובהמשך ליצור תוכנית לימודים משמעותית לבגרות, שמתמודדת עם הנושאים ויוצאת נגדם. זה קיים כיום רק בשולי המערכת ובאופן וולונטרי, לא כיעד ברור שהמדינה הציבה לעצמה כחלק מהחינוך לאזרחות".

מוחמד דראושה, מנכ"ל שותף של "יוזמות קרן אברהם", הפנה בתגובה לנתונים אצבע מאשימה כלפי הממשלה, ובייחוד כלפי שרי החינוך והחוץ. "אם מערכת החינוך מייצרת תלמידים כאלה יש כשל מוחלט בערכים החינוכיים שהיא נותנת", אמר, "התלמידים לומדים תורה שגובלת בגזענות ומלמדת לשנוא ולראות בערבים אזרחים נחותים במעמדם. היא מספקת להם דרך הסתכלות אחת עליהם, שהיא פוליטית וביטחונית במקום אזרחית ואנושית. זה השלב הראשון בגזענות, ואחריה מגיעה הסתה לאלימות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו