העליון מתח ביקורת חריפה על הפרדת ילדי הזרים במערכת החינוך

השופטים שלחו את הצדדים למצוא פתרון מוסכם לשילוב הילדים עד שבוע הבא. השופט דנציגר: "לא יודע מה היה קורה אם במדינה אחרת היו נוהגים כך"

טלילה נשר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
טלילה נשר

בית המשפט העליון מתח היום בבוקר (חמישי) ביקורת חריפה על משרד החינוך ועל עיריית אילת, בדיון בערעור שהגישו נגד שילוב ילדי הזרים במערכת החינוך בעיר. שופטי בג"ץ סלים ג'ובראן, יורם דנציגר ואורי שוהם שלחו את הצדדים למצוא פתרון מוסכם על שילוב ילדי הזרים בבתי הספר עד פתיחת שנת הלימודים בשבוע הבא.  

לדברי ראש הרכב השופטים, סלים ג'ובראן, "אולי עצם ההפרדה מפריעה לחשיבה הנכונה שלנו, כשאנו חיים במדינת ישראל במאה ה-21. לכן יש לעשות את כל המאמצים למצוא את הפתרון לכך. גם כשהיתה קליטה של ילדי אתיופיה אני מניח שהיו קשיים, אך הם לא נקלטו בבתי ספר נפרדים. לא צריכה להיות בעיה של שפה".

השופט דנציגר הוסיף כי "אני לא יודע מה היה קורה אם במדינה אחרת היו אומרים לקבוצה אתנית מסוימת, לאו דווקא יהודים, כי בנסיבות כאלה או אחרות היא תלמד בבית ספר אחר ולא במערכת הרגילה. אני אישית, כמו שסובר חברי ראש ההרכב, מתקשה להשלים עם קביעה כזאת, שיש שלהפריד ביניהם במערכת נפרדת".

בית הספר לילדי הזרים בכפר הנוער הנטוש בקיבוץ אילות. " לא עומד בסטנדרטים בסיסיים" עתרו ארגוני זכויות אדםצילום: לימור אדרי

השופט שוהם טען כי "באנלוגיה לעולים מאתיופיה, הרי אתם בוודאי זוכרים איזו סערה ציבורית קמה אז כשרצו להפריד אותם מבתי הספר בטענה שהרמה לא מתאימה והם לא יכולים לעמוד ברמת הלימוד מבחינה פדגוגית. והסערה שקמה אז היתה מוצדקת. השאלה היא מה ההבדל?".

השופטים שלחו את הצדדים להידברות מיידית ודרשו מהם להגיש עד יום ראשון הודעה מעודכנת על פתרון לשילוב.

משרד החינוך הגיש את הערעור לעליון לאחר שלפני שבועיים קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע כי החל משנת הלימודים הקרובה, ישולבו ילדי המהגרים במערכת החינוך של אילת ולא ילמדו במסגרת לימודים נפרדת.

עיריית אילת עתרה ביום שני לבית המשפט העליון בבקשה לעכב את יישום פסיקת המחוזי לשילוב ילדי הזרים במערכת החינוך בעיר, בטענה כי הילדים שוהים בישראל בניגוד לחוק: "לא קמה זכות ידועה ומוכרת לשילוב במערכת החינוך הרגילה". במקביל פתח ועד ההורים בעיר במאבק נגד שילוב ילדי הזרים במערכת החינוך ואף קרא להורים לא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר. בעירייה ביקשו מהעליון לעכב את ביצוע ההחלטה, בטענה כי מרגע שישולבו התלמידים במערכת החינוך לא ניתן יהיה להפריד אותם מחדש, גם אם יתקבל הערעור. בעירייה טענו כי להורי התלמידים הזרים "אין מודעות חינוכית", כי הם "אינם משתפים פעולה עם גורמי החינוך" ושמרבית ילדי הזרים "לא ביקרו במערכת חינוך כלשהי מימיהם, ודאי לא במערכת חינוך מערבית".

בעתירה טענה העירייה כי משרד החינוך ערך "עבודת מטה", שמסקנותיה היו כי מערך החינוך המקומי הרגיל "אינו מותאם" לצורכי ילדי הזרים, והוסיפה כי "ניסיונות שילוב שנעשו בערים שונות נחלו כישלון חרוץ". ככל הידוע, מערכת החינוך בעיריית אילת היא היחידה בישראל המנהיגה הפרדה כלפי ילדי זרים.

בארבע השנים האחרונות סירבה עיריית אילת לרשום את ילדי הזרים למוסדות החינוך בעיר ושלחה אותם - באישור משרד החינוך - ללמוד במסגרת נפרדת בכפר נוער נטוש בקיבוץ אילות. השנה למדו שם כ-55 ילדים אפריקאים בגילים שונים. ואולם לפני כשבועיים קיבלה שופטת המחוזי בבאר שבע, רחל ברקאי, את עתירתם של 15 ילדי זרים נגד המשרד והעירייה שדרשו להשתלב במערכת החינוך של הרשות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ