שיחת השבוע

"הרב ספינר, נגד מי מכוון המאמץ לאסור מילה בגרמניה, יהודים או מוסלמים?"

הרב האורתודקוסי מברלין חושב שאנשים רבים, שלא נוח להם שחיים בקרבם יהודים ומוסלמים, נתלים בסוגייה במסווה של הגנה על זכויות הקטינים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יאיר אטינגר

הרב ג'וש ספינר, מנהל הסמינר האורתודוקסי לרבנים בברלין, מבקש מחברי הקהילה היהודית בגרמניה לגייס "קצת ענווה לנוכח פני ההיסטוריה", כדבריו, כעת שנידונה האפשרות להטלת איסור לברית מילה במדינה. הרב, שחי עם משפחתו בקהילה יהודית צעירה ברובע שוקק בברלין, מוטרד בימים אלה מתחושת החסינות שמלווה אותו ויהודים רבים במדינה.

"בניגוד למה שחושבים, בהחלט יכול להיות שתגיע הפעם הראשונה בדור הזה שגרמניה תגיד 'לא' ליהודים. מה שכולם שואלים הוא האם יהודים יכולים לעשות מה שהם רוצים בגרמניה? אנשים אומרים: 'איסור על ברית מילה? הם ייקחו רב לבית המשפט? בלתי נתפש'. אבל זה יהיה נתפש אחרי שזה יקרה כמה פעמים. ייתכן שאנחנו נמצאים באחת מנקודות המפנה האלה. אני מקווה שלא, אבל זו הפעם הראשונה שאני מרגיש אי-נחת ביחס לשאלה אם זה יכול לקרות. אני עדיין מרגיש בטוח בתשעים אחוזים, אבל לא הייתי אומר שאני בטוח במאה אחוזים".

הרב ספינר מנהל גם את הסניף הגרמני של קרן רונלד לאודר, שמפעילה פרויקטים חינוכיים במרכז ומזרח אירופה. הוא עבר עם משפחתו לברלין מניו יורק, לפני 12 שנה. מאז הוא אחד מהרבנים בקהילה צומחת ברובע האופנתי פרנצלאוארברג במזרח ברלין. ספינר ביקר השבוע בירושלים. בראיון ל"הארץ" נותן הערכות קודרות על המצב בגרמניה בעקבות משבר המילה.

הרב ספינר. "השיח על המילה שמאלני, אבל הוא משמח את הימין"צילום: יאיר אטינגר

ספינר מניח שלמרות קשיים משפטיים ופוליטיים, בטווח הקצר, יהודים ומוסלמים יוכלו למול את ילדיהם, כפי שעשו עד לפני הפסיקה בבית המשפט בקלן. "אני מוטרד יותר ויותר מהוויכוח, פחות מהעניין הספציפי של המילה, שאני מאמין, עדיין, שייפתר בחקיקה", אמר. "הרבה יותר מטריד כיוון הוויכוח, ומה זה אומר על סובלנות ועל הגישה הרחבה בגרמניה ביחס לדת, ועל הסובלנות כלפי מיעוטים בגרמניה. בהיבט האירופי הרחב, השד של ברית המילה הוא כעת מחוץ לבקבוק. הדברים כבר מתממשים ברמה זו או אחרת בשווייץ, אוסטריה, סקנדינוויה. אנשים רבים, שלא נוח להם שחיים בקרבם יהודים ומוסלמים, מצאו סוגיה יוצאת מהכלל. המילה מאחדת כמעט את כל היהודים וכמעט את כל המוסלמים, היא יסודית, והמאבק נגדה באה מעמדה אצילית של הגנה על זכויות קטינים, כך שאפשר להקשות את החיים על הרבה מאוד יהודים והרבה מאוד מוסלמים, בעמידה על זכויות הפרט".

למה דווקא עכשיו?

"בגרמניה אנשים כותבים על הנושא, כולל הפרופ' הולם פוצקה, הרוח החיה המשפטית מאחורי הפסיקה בקלן, שאסרה מילה. הוא כותב על כך שנים. הארגומנטציה בבית המשפט בקלן ינקה הרבה ממאמריו. הרקע של מה שקורה עכשיו הוא כמה דברים שקרו בשנתיים-שלוש האחרונות: משאל העם על צריחי המסגדים בשווייץ, האיסור על שחיטה בהולנד, ועניין הבורקה בצרפת".

למי מכוונים המאמצים האלה, למוסלמים או ליהודים?

"האנשים שמובילים את זה הם לדעתי באמת שוויוניים בחוסר הסובלנות שלהם. הם לא רוצים שהמוסלמים יעשו את זה ולא רוצים שהיהודים יעשו. הסיבה להיקף המהלך כעת הוא גודל הקהילה המוסלמית. זה לא שהיהודים יותר אהובים מהמוסלמים, אלא שיש כל כך הרבה יותר מוסלמים באירופה".

המאמץ בא מהימין או השמאל הפוליטי?

"קשה לומר, העניין קצת שונה מהבורקה וצריחי המסגדים, שהם סוגיה ימנית. כאן זה עובד על שתי הקצוות. הימין הקיצוני, הניאו-נאצי, מברך על זה. אבל השיח עצמו מאוד חילוני, מאוד שמאלי. התוצאה של השיח משמחת את הימין".

מהי לדעתך הסכנה ליהודים בגרמניה?

"בגרמניה - כך אני מאמין, ואולי אני טועה - יש מוטיבציה להכיל את הסוגיה הספציפית של מילה, בגלל האחריות המוראלית כלפי היהודים. הם לא יאסרו את זה. הם לא יגידו ליהודים נא לעזוב. אבל יש מדינות אחרות שעלולות לעשות זאת, וזו הבעיה מספר אחת. שנית, כל אחד מהוויכוחים האלה, שבהם המנהיגות הפוליטית, המנהיגות המוסרית, האקדמיה, הכנסייה, לא מנצלות אותם להיות סובלניות יותר, הוא צעד אחורה. ברירת המחדל בגרמניה היא להיות חילוני. זוהי הנורמליות. אסור לשלול מהילדים את הזכות לכך. רק כשהם בני 14 תינתן להם הזכות לבחור אם להישאר נורמליים או להפוך למוזרים. למה? כי הם רואים עצמם חברה סובלנית. אבל האם זו ההגדרה של חברה חופשית? חילוניות היא גם מערכת ערכים, והיא גם השקפת עולם, ולכולם יש זכות לחילוניות. כאילו הורים שמגדלים את ילדיהם לחילוניות לא כופים עליהם בשום אופן שום דבר. זו הטיה, שכיום יש לה פועל יוצא ל'הלכה', לחוק".

מה אתה עונה לטיעונים החזקים נגד פגיעה בגוף התינוק?

"עניין שלמות הגוף הוא טיעון אמיתי, אבל אז אפשר לדון בזכות של דתיים לעשות ברית מילה מצד אחד, ועל הזכות של בני אדם לעשות לילדיהם פרוצדורות לא נחוצות מבחינה רפואית - חורים באוזניים לילדים, למשל. הייתי רוצה שידברו על זה. הרבה החלטות קשורות בכך, בנוגע לחסרי ישע. למשל, לפי התפישה החילונית בגרמניה אסור לך למול את בנך, אבל מותר לך לנתק את אביך החולה ממכשיר ההנשמה. אין לי בעיה עם האיסור, אבל איפה העקביות? בן משפחה אחראי אומר 'אבא שלי לא היה רוצה לסבול כל כך'. באיזו זכות אתה אומר את זה?".

האם מתקיים לדעתך בגרמניה דיון אמיתי?

"לאנגלה מרקל ברור שאסור לגרמניה לאסור ברית מילה, לא משנה מה יגיד בית המשפט. אבל זה לא נתפש כסוגיה שצריכה לעניין את הגרמנים עצמם. השאלה היא איך מנסחים את הדיון. אם זה דיון על חופש הדת מול זכויות הקטינים, לדעתי זה עניין שצריך להעסיק את כולם. אבל מה שהגרמנים שואלים הוא באיזו מידה צריך לגלות סובלנות כלפי 'האחרים' עם הזקנים והרעלות שלהם, שרוצים לעשות את המעשים הארכאיים והברבריים שהביאו מהמזרח התיכון לכאן. דווקא הכנסייה מבינה שזו סוגיה על חופש הדת, לעומת התקשורת שמעדיפה לשרטט את הקו באופן סטריאוטיפי בין הגרמנים ל'אחרים', היהודים והמוסלמים. כאילו שאין שני קולות גרמניים. בטלוויזיה הגרמנית מעדיפים להראות יהודי עם זקן ומוסלמית עם בורקה מתלוננים שגוזלים מהם את חופש הדת, במקום להביא משפטן גרמני שתומך בעמדה הזאת".

מה האווירה אצלך בקהילה?

"בין אנשים שאני מכיר, אין שינוי. מאז הפסיקה בקלן היו אצלנו שלוש-ארבע בריתות, כולן במועדן, אין שינוי מעשי, אבל יש חוסר נוחות מהכיוון שהדיון הזה הולך אליו".

האם מכתב משר בממשלת ישראל לקאנצלרית מרקל מועיל?

"חשוב להבחין בין תגובה מעשית, תכל'ס, ובין תגובות כלליות של זעם. במישור של התכל'ס יהיה הכי מועיל אם התגובה תהיה מתואמת, מובלת על ידי המנהיגות הנבחרת של הקהילה היהודית בגרמניה, ולא על ידי אנשים שנכנסים ויוצאים מגרמניה ומחליפים דעות עם כל מיני גורמים. צריך לובי עקבי, גמיש ומוכן להתפשר, אבל ברור לגבי דברים שאסור לגעת בהם. כך זה יהיה הכי אפקטיבי. לגבי הזעם, הצהרות כמו 'אנא אל תעשו את זה', או 'אנחנו לא מאמינים שאתם עושים את זה', או 'אנא קאנצלרית תמנעי את זה' - זה בריא. אבל המו"מ צריך להיות מנוהל לא באופן חובבני ולא על ידי אנשים שטסים פנימה והחוצה ועושים מסיבות עיתונאים".

הרב יונה מצגר, שביקר השבוע בגרמניה, הציע שמוהלים יעברו הכשרה על ידי רופאים.

"לא רק הרב מצגר, היו גורמים נוספים בקהילה. לדעתי, לערבב סוגיה של זכויות עם סוגיית בריאות הציבור. זו טעות אסטרטגית מצדנו, בשלב זה. מה שנאמר לנו הוא שאנחנו לא יכולים למול כי אנחנו מתייחסים באופן לא ראוי לילדינו, ואז התגובה היא: 'טוב, נתייחס לילדינו יותר טוב במתן יותר הכשרה'. במשתמע, זו קבלה של הרעיון שעד כה לא התייחסנו לילדינו טוב. אין לי התנגדות לארגן ולפקח ולהכשיר את המוהלים, ואולי זו תזכורת בשבילנו לעשות זאת. אבל חשוב מאוד לשמור את זה ברמה שבה זה התחיל, כסוגיה של זכויות יסוד. אם היינו אומרים בבית המשפט בקלן שמעכשיו נעשה בריתות רק בבית החולים בעזרת כירורג, בית המשפט עדיין היה אומר: אל תעשו את זה".

הביקור של מצגר הועיל?

"אני לא יכול להגיב לפגישות כי לא הייתי בהן, אני כן יכול להגיד שהביקור שלו עשה כותרות ראשיות, וכותרות ראשיות בעת הזאת הן דבר טוב. הגרמנים צריכים לדעת שכולם שמים לב, ושזו בעיה. תביא בחשבון שלקח כמעט שלושה שבועות של כותרות עד שהקאנצלרית דיברה".

איך תיראה הברית הבאה בקהילה שלך?

"צורת הבריתות לא תשתנה, כמובן, אבל התוכן וההקשר יתעצמו. זו תחושה של מטרה. הרעיון שגוף שלטוני גרמני אומר לך מה אתה יכול ולא יכול לעשות לילד היהודי שלך, מרגיז הרבה אנשים, ובאופן אירוני מחזק אותם. אנשים מגיבים בבהירות, ואומרים אני אב יהודי, אני אם יהודייה, אנחנו הולכים למול את ילדנו כפי שיהודים עשו אלפי שנים וכפי שיהודים ימשיכו לעשות אלפי שנים. זו הצהרה שנכפית כעת על אנשים. היה עדיף אלמלא נאלצו להצהיר. אני מקווה שזו תוצאה קטנה וחיובית של כל מה שמתרחש כעת".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ